רוסיה נמצאת במקום השלישי בעולם במספר הנדבקים בקורונה. למרות זאת, נתוני התמותה מהנגיף במדינה נמוכים באופן חריג כשמשווים אותם למדינות אחרות. בעוד הרשויות מדווחות על "הצלחה", מומחים טוענים שהנתונים מעוותים ואינם משקפים את המספרים האמיתיים.
המומחים מונים כמה סיבות לפער, בהן צפיפות אוכלוסין וניידות חברתית נמוכות, אופן איסוף הנתונים וקביעת התמותה במדינה ומסורת פוליטית של טשטוש נתונים כדי להציג הצלחות. כשמוסיפים לאלו את המצעד הצבאי לציון 75 שנים לניצחון על גרמניה הנאצית, ואת דחיית משאל העם שמקדם הנשיא, ולדימיר פוטין, שיאפשר לו לשלוט במדינה עד 2036, הטענות על אי-דיווח ו"ייפוי" של המספרים נעשות הגיוניות יותר.
האופן שבו סופרת רוסיה את התמותה מקורונה מאז התפרצה המגיפה במדינה עשוי להסביר מדוע מניין המתים הרשמי שלה - 6,829 - נמוך בהרבה מבמדינות אחרות. זאת, אף שעד כה היא דיווחה על 520 אלף נדבקים, כשהמדינות היחידות שעוקפות אותה הן ארצות הברית וברזיל.
הפרדוקס הזה הוביל להאשמות מצד מבקרים וכלי תקשורת במערב לפיהן הרשויות ברוסיה סילפו את הנתונים למען מטרה פוליטית - הקטנת היקף ההתפרצות.
עוד בנושא:
בכיר בארגון הבריאות העולמי אמר שמספר הנמוך המתים במדינה הוא "בוודאות חריג". הרשויות ברוסיה שללו את הטענות על הסף. "מעולם לא עיוותנו את הנתונים הרשמיים", אמרה סגנית ראש הממשלה טטיאנה גוליקובה.
חישוב המספרים האמיתיים במהלך התפרצות הוא מורכב משתי סיבות. הראשונה היא שמדינות סופרות מקרים ומתים בדרכים שונות; השנייה היא שהבדיקות אינן ודאיות. למרות זאת, כמה גורמים עשויים להשפיע על השיעור הנמוך של תמותה מקורונה ברוסיה, בהם האופן בו המדינה סופרת מיתות, נטייה של בכירים במדינה לטשטש נתונים, השטח העצום שלה ותוחלת החיים הקצרה ממילא של במדינה.
נטליה בליטצ'נקו, פתולוגית במשרד הבוחנים הרפואיים באזור סנט פטרסבורג, אמרה כי בכל מקרה של מוות או חשד למוות מקורונה ברוסיה, קיימת חובה לבצע נתיחה שלאחר המוות, ומועצה של מומחים קובעת לאחר מכן את סיבת המוות.
היא מתמודדת עם מיתות מהווירוס באופן כמעט יומי, אך לדבריה רק כ-20% מהם יוחסו לנגיף עצמו. במקרים אחרים, נקבע כי הנגיף היה מחלת רקע. "ברוב גדול של המקרים, דלקת הריאות עצמה לא הורגת אם מחלות רקע לא מתלקחות בעקבותיה עד לנקודה שבה היא הופכת לסופנית", אמרה לסוכנות הידיעות.
ראש תכנית החרום של ארגון הבריאות העולמי, דוקטור מייקל ראיין, אמר כי בכמה מדינות, שלא כמו רוסיה, מניין המתים הרשמי כולל בני אדם שנדבקו בווירוס הקורונה, אך מתו מסיבות אחרות. "זה חשוב שהרשויות ברוסיה יבחנו את הדרך בה מונפקת תעודת פטירה על מנת לוודא את עצמן ולהבטיח שהן קובעות מיתות כראוי", אמר.
פתולוגים סיפרו לסוכנות הידיעות כי ישנו לחץ מצד הדרג המנהלי של בית החולים להפיק דוחות שנראים טוב יותר. פתולוג מסיביר שלא הורשה לדבר עם עיתונאים, אמר בעילום שם בקשות שבקשות והנחיות לעמעם גורמי מוות מסוימים לאחר המוות הן "חלק בלתי נמנע מהעבודה שלנו".
אנליסטים אומרים כי קיימת חוסר עקביות בסטטיסטיקה שקשורה לנגיף ברוסיה. לדוגמה, אזורים המדווחים על מספר דומה של מקרים חדשים במשך כמה ימים ברציפות, או מספר שונה של מקרי המוות בדוחות אזוריים מזה שבדוחות הפדרליים. עובדה זאת מעלה חשד כי מדובר במניפולציה.
בוריס אובצ'ניקוב, מנהל מכון מחקר במוסקבה, אמר לסוכנות הידיעות כי "אני לא סומך על נתונים רשמיים, ואני מאמין שיש לי סיבות מוצדקות לכך". עם זאת, הוא הוסיף כי "אין לנו אינדיקטורים חלופיים טובים להערכת המצב האמיתי".
"לו ידענו את מספר הנדבקים, זה היה עוזר לנו"
כשסרגיי, אבא של ליאוניד שליקוב, מת בבית חולים במוסקבה לאחר 11 ימים שבהם היה מחובר למכונת הנשמה, בתעודת הפטירה שלו צוין נגיף הקורונה בתור מחלת רקע, אך לא כסיבת המוות.
"כן, הוא סובל מבעיות תפקוד של הכליות ומסכרת, אך אם לא היה נדבק בקורונה, הוא עוד היה חי", כתב בנו בפייסבוק. "לו ידענו את מספר הנדבקים והמתים האמיתי... זה היה עוזר לנו להחליט לאשפז אותו מוקדם יותר".
לפי עלי מוקדד, פרופסור במכון להערכה ומדדי בריאות באוניברסיטת וושינגטון, ספירות מתים משתנות ממדינה למדינה משום שמוקדם יותר, מדינות פיחתו את דיווחיהן על מקרי מוות מקורונה. לדבריו, הן ייחסו מקרי מוות מהנגיף לגורמים אחרים בשל מחסור בבדיקות, או שספרו מיתות בבתי חולים בלבד.
מוקדד אמר כי ישנן גם מדינות שמנפחות את המספרים על ידי הכללה של "מקרי מוות משוערים מקורונה" - מקרי מוות שהסבירות שנבעו מקורונה היא גבוהה, אך מעולם לא נבדקו לנגיף.
מה שמבדיל את רוסיה מהן הוא ההרגל לטשטש אמיתות מביכות, לדברי ג'ודי טוויג, פרופסור באוניברסיטת חבר העמים בווירג'יניה ועמיתת מחקר במרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים.
האיסוף של נתוני מוות ברוסיה מושפע ממסורת מהתקופה הסובייטית של הצבת יעדים עתידיים לשיפור בריאות הציבור באמצעות מאמצים להפחית מקרים שגורם המוות שלהם ודאי, כמו שחפת או אלכוהוליזם. בכירים רפואיים "מתאימים את הדרך בה הם מקודדים סיבות מוות כדי לנסות לעמוד ביעדים האלה", אמרה טוויג.
"ללא ספק, היו מניפולציות עם נתונים ברמה האזורית", אמר גלב פבלובסקי, אנליסט עצמאי ויועץ פוליטי לשעבר בקרמלין. הוא הוסיף כי נראה שהם עשו זאת "מיוזמתם". במקביל, הוא ציין כי הירידה במקרים הייתה תנאי חשוב לקיום שני אירועים גדולים חשובים בסדר היום של הקרמלין, שנדחו בשל התפרצות הנגיף: מצעד ענק בכיכר האדומה לרגל 75 שנה לניצחון על הנאצים במלחמת העולם השנייה, ומשאל העם על תיקונים חוקתיים שיכולים להאריך את שלטונו של הנשיא, ולדימיר פוטין, עד שנת 2036.
לאחר שהצביע על האטה בקצב ההדבקה, הורה פוטין על קיום המצעד ב-24 ביוני ומשאל העם ב-1 ביולי. מרבית האזורים במדינה, כולל מוסקבה, הסירו לאחרונה את הסגרים ההדוקים שהוטלו בחודש מרץ, למרות שמספר הנדבקים החדשים היומי נותר גבוה, סביב 9,000.
בנסיון להפריך טענות על דיווחי תמותה נמוכים מהמספרים בפועל, פרסמה הממשלה נתונים עדכניים לחודש אפריל שבהם מוצגים גם חולים שמתו מסיבות אחרות, אך נבדקו ונמצאו חיוביים לנגיף. כמו כן, דווחו גם מקרים בהם אלו שנבדקו נמצאו שליליים, אך כנראה מתו מהמחלה.
אם הם היו נספרים כמקרי מוות מקורונה, התמותה מהנגיף הייתה מזנקת ב-60% אחוזים. הרשויות מתעקשות כי אסור להכליל אותם בדיווח הרשמי כחלק מהעלייה בתמותה. אולם, גם אם כל מקרי המוות הנוספים שעליהם דיווחו לאחרונה בכירים במוסקבה היו מתווספים למניין הרשמי, הוא עדיין היה קטן מ-11 אלף.
גורמים רשמיים ברוסיה זוקפים את אי-הצפת מערכת הבריאות בחולים לצעדי הסגר מוקדמים ולהגדלה מהירה של קיבולת בית החולים. בנוסף לכך, הם מציינים גם יותר מ- 14 מיליון בדיקות שנערכו, ועזרו לאתר מקרים אסימפטומטיים שמהווים יותר מ-40% מכלל הנדבקים האחרונים במדינה, שאוכלוסייתה מונה 146.7 מיליון בני אדם.
בכירים ציינו כי ההידבקות בנגיף ברוסיה הגיעה לשיא מאוחר יותר מאשר באירופה, ושכעת מקרי המוות מזנקים במהירות גבוהה יותר. מומחים סבורים כי פערי הנתונים ברוסיה עשויים לנבוע מהמערכת המיושנת שלה לאיסוף נתוני תמותה: באזורים רבים, יש למסור אישור פטירה על ידי קרוב משפחה למשרד רישום אזרחי מקומי. רבים מהמשרדים הללו היו סגורים או פתוחים בשעות מוגבלות עקב הסגר שהוטל בשל הנגיף.
"אז מה שאנחנו רואים עכשיו זה מחסור בנתונים באזורים רבים" אמר אלכסיי רקשה, דמוגרף עצמאי. לדבריו, נתונים ממרשמים אזרחיים שחקר הראו כי באזורים מסוימים דוווחו פחות מקרי מוות באפריל מאשר בשנים קודמות. מקרי המוות היו נמוכים פי חמש ברפובליקה הדרומית של אינגושטיה, בעוד שבאזור קרסנודר הם ירדו בכ-1,500 מקרים מהממוצע החודשי, נתון שיא נמוך. "יש אנשים שקוברים את קרוביהם מבלי לפנות למשרד הרישום האזרחי", אמר.
חוקרים צופים כי מרבית הפערים הללו יתמלאו בשנה הבאה, כשהשירות הפדרלי לסטטיסטיקה ממלכתית ברוסיה יפרסם את הדוח השנתי שלו.
רקשה אמר כי מספר מקרי המוות מהנגיף הנמוך ברוסיה יכול לנבוע גם מנסיעות תכופות פחות של בני אדם בתוך המדינה ענקית, צפיפות האוכלוסין הנמוכה שלה וממידת הניידות החברתית בה, הנמוכה אף יותר. הוא אמר שמכיוון שתוחלת החיים הממוצעת ברוסיה נמוכה בהרבה מבמערב, הווירוס תוקף פחות מבוגרים במדינה.