לאחר 7 שנים בתרדמת, שוטר שנפגע בתאונה הובא למנוחות: "פרח שלא ראה עוד כלום"

תאיר הזימה, שנפצע קשה בתאונת דרכים בדרכו הביתה משירותו כשוטר שח"ם בירושלים, מת בסוף השבוע בגיל 26. מאז התאונה הוא הועבר בין בתי חולים, ובשנים האחרונות טופל בבית המשפחה. "הוא היה ממש בתחילת החיים שלו, אבל באותו יום הכול נגמר", סיפר אביו

אתר רשמי

(בווידאו: שני הרוגים בהתנגשות רכב ומשאית ליד ב"ש)

בבית העלמין בכפר מרר הובא אתמול (שבת) למנוחות השוטר תאיר הזימה, כשבע שנים לאחר שנפצע קשה בתאונת דרכים. היום היה צריך להיות תאיר בן 26. בעת התאונה הוא היה בן 19, וביצע את שירות החובה שלו במשטרת ישראל.

התאונה הקטלנית אירעה ב-17 באוגוסט 2013. הזימה הגיע מירושלים, שם שירת כשוטר שח"ם, ועשה את דרכו הביתה לחופשה. "זה קרה ממש ליד הבית בשעת ערב. הוא תפס טרמפ עם חבר, שאסף אותו ולקח אותו לבית", שיחזר אביו סלמאן בשיחה עם וואלה! NEWS.

"הוא היה בן שהוא תפארת למדינת ישראל. פרח שלא ראה עוד כלום", אמר האב. לדבריו, בנו "נלחם להיות שוטר. זה היה החלום שלו מאז ומעולם".

הלווייתו של תאיר, הבוקר (צילום: עיבוד תמונה, באדיבות המשפחה)

"הוא היה ממש בתחילת החיים שלו", סיפר האב. "הוא בדיוק קיבל את רישיון הנהיגה שבוע לפני כן. הוא בוגר התיכון בכפר, ורצה קודם לשרת במשטרה ולאחר מכן היו לו הרבה שאיפות ותכניות. אבל באותו יום הכול נגמר", אמר, ותיאר את השתלשלות האירועים מאז התאונה: "לקחו אותו ישר לרמב"ם, שם היה כחודש ואז הוא שוחרר לבית לווינשטיין. אחר כך לקחו אותו לבית החולים מאיר עם זיהומים, והוא שהה שם תקופה ארוכה ואחר כך שב לבית לווינשטיין לשנה ושבעה חודשים".

עוד בוואלה! NEWS

מהומות גזע וטיסה לחלל: ההיסטוריה האמריקנית מתפוצצת מחדש

לכתבה המלאה
תאיר הזימה, לפני התאונה (צילום: אתר רשמי, באדיבות המשפחה)

האב סיפר כי בנו הועבר למוסדות רפואיים נוספים כמו בית החולים תל השומר ובית "אצולת מונפורט" במעיליא. זאת, "עד שהצלחנו להתארגן, ובשלוש וחצי השנים האחרונות הוא היה איתנו בבית, כשאשתי, אני והבנות מטפלים בו". אולם, הזימה מעולם לא שב להכרה.

האב סלמאן הודה בדבריו לאנשי המשטרה, שליוו את המשפחה לאורך השנים. ציין כי "בשנים האלה זכינו להכיר את משפחת המשטרה שלא עזבו אותנו. מחוז ירושלים, מרחב מוריה ותחנת עוז חיבקו אותנו חיבוק חם. בזכותם ובזכות אגף השיקום של משרד הביטחון בטבריה אנחנו החזקנו מעמד. ממפקד המחוז ועד אחרון האנשים. אנחנו גאים בהם".

תאיר ואביו סלמאן (צילום: אתר רשמי, באדיבות המשפחה)

"מה שהחזיק אותנו זו האמונה", סיכם. "אתה רואה את הבן שלך ואין מענה, קורא לו והוא לא מגיב. אין יום מאז שעבר עלינו בלי בכי. אבל האמונה חזקה. האמת היא שאנחנו האמנו שהוא יתעורר, אבל האל רצה אחרת".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully