"מניעות משפטיות": מנדלבליט צפוי שלא להגן על הסיפוח בפני בג"ץ

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט יתקשה להגן על החלטת ממשלה וחקיקה בכנסת לסיפוח שטחים ממזרח לקו הירוק, מפני עתירות שיוגשו לבג"ץ נגד המהלך. מנדלבליט אף עשוי לקבוע כי לדעתו קיימת "מניעות משפטית" לביצוע הסיפוח, לסרב להשיב לעתירה מטעם המדינה, ולהפנות אותה לייצוג פרטי.

אתמול פנו 102 מומחים למשפט בינלאומי מישראל ומרחבי העולם למנדלבליט, כמו גם לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשרים בני גנץ, גבי אשכנזי ואבי ניסנקורן, באזהרה לפיה כוונתו המוצהרת של נתניהו לספח שטחים בגדה המערבית מהווה "הפרה בוטה של עקרונות יסוד במשפט הבינלאומי ואיום רציני על היציבות באזור".

איסור הסיפוח החד-צדדי, ציינו המשפטנים, חל הן על שטחים ריבוניים של מדינות והן על "שטחים שאינם עצמאיים, שבהם חיים עמים הזכאים לקבוע את עתידם מתוקף זכות ההגדרה העצמית". ועוד יותר מכך, מאחר שמדובר בשטח שנתפס בכוח, גם כשנטען שתפיסתו היתה מלכתחילה פעולת התגוננות.

בין השאר מזכירים מומחי המשפט הבינלאומי כי בדצמבר אשתקד פירסם מנדלבליט את מזכר "היעדר סמכות השיפוט של בית הדין הפלילי הבינלאומי על המצב המכונה 'המצב בפלסטין'", ובו ציין כי "כל ההיבטים הטריטוריאליים בסכסוך הישראלי-פלסטיני חייבים לבוא על פתרונם במשא-ומתן דו-צדדי". צעדים לסיפוח שטחים סותרים את העמדה הזו, וכן את טענת ישראל כי אמצעים ביטחוניים, וביניהם תוואי גדר ההפרדה, מאופיינים בזמניות ואינם מיועדים לתכלית מדינית של סיפוח, שאינה בסמכות המפקד הצבאי.

"הריבונות על יהודה ושומרון ועזה מושעית", כתב מנדלבליט במזכר. "אין לערבב בין הזכות של הפלסטינים להגדרה עצמית לבין שאלת קיומה של מדינה. הסכמים תקפים בין ישראל לפלסטינים הותירו באופן מפורש את ההכרעה בסוגיות אלה למשא-ומתן ישיר בין הצדדים".

מדברי מנדלבליט משתמע, לפיכך, שמהלך חד-צדדי של סיפוח יהווה הפרה של ההסכמים בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית (או אש"ף, כארגון היציג של הפלסטינים) ויחתור תחת טיעוני ישראל נגד התערבות בית-הדין הבינלאומי.

מנדלבליט התנגד לחוק ההסדרה שנפסל השבוע בבג"ץ, ונמנע מייצוג הממשלה בדיון בעתירות נגד החוק. הוא נימק את התנגדותו בכך ששאלת סמכותה של הכנסת לחוקק בשטחים "אינה נקייה מספקות", וכי יש "טעמים כבדי משקל נגד החלה ישירה של חקיקה ראשית בשטח המוחזק בתפיסה לוחמתית" - מונח אחר לכיבוש צבאי.

החלה ישירה של החוק הישראלי תסתור את "הפרקטיקה הנהוגה זה למעלה מ-50 שנה" ואת מסמך היסוד של הממשל הצבאי בעקבות מלחמת ששת הימים. בג"ץ, שביטל את חוק ההסדרה ברוב של 8-1, אימץ למעשה את עמדת מנדלבליט. את הממשלה, שהפסידה בעתירות, ייצג עורך דין פרטי, ד"ר הראל ארנון.

ככל הידוע, עד כה נמנעו נתניהו ונציגיו מהיוועצות במנדלבליט במהלך הדו-שיח עם ממשל טראמפ. זאת למרות מומחיותו במשפט בינלאומי (דו"ח גולדסטון, משט המרמרה) כפרקליט צבאי ראשי ואף שצפוי שיתבקש להשיב לעתירות של תושבי השטחים שייכללו במפת הסיפוח, או של עמותות ועותרים ציבוריים נגד הסיפוח. גם הפצ"ר הנוכחי, אלוף שרון אפק, אינו שותף לדיוני הסיפוח, וכך גם היועץ המשפטי למערכת הביטחון, עו"ד איתי אופיר.

דובריו של מנדלבליט סירבו הבוקר להתייחס לעמדתו בסוגיית הסיפוח. "איננו מתבטאים בנושא", הגיבו. "כל שנוכל לומר הוא שלא ניתן להסיק דבר".