שלוש הסוהרות שהותקפו מינית בידי אסיר ביטחוני בכלא גלבוע בשנת 2018 הגישו היום (שלישי) ערעור על סגירת התיק נגד קצין המודיעין שפעל לשבץ אותן באגף האסיר. על פי החשד, ראני באשא, קצין המודיעין שנחקר במסגרת הפרשה, נעתר לבקשותיו של המחבל מוחמד עטאללה, המשמש גם כדובר האגף שלו - חרף העובדה כי התערבות בשיבוצים אינה בסמכותו. אולם, הפרקליטות החליטה לסגור את התיק נגדו בשל מחסור בראיות.
במקביל, פנתה עו"ד קרן ברק, המייצגת את הסוהרת ר', במכתב לשר לביטחון פנים אמיר אוחנה בו דרשה לפטר את קצין המודיעין באשא משירות בתי הסוהר. "לאחר שקצין המודיעין הושעה לתקופה ממושכת, הוא הוחזר לעבוד בשב"ס כקצין ביחידת נחשון וזאת על אף העובדה שהודה בחקירותיו כי הוא נעתר לבקשות האסיר. מרשתי, שהייתה אחת משלושת הסוהרות שהוטרדו, וחמור מכך, הייתה חיילת בשירות סדיר ששירתה כסוהרת באגפים ביטחוניים, החלה לסבול מאז הפרשה מבעיות נפשיות קשות ועד היום לא מצליחה לשקם את חייה".
אל תפספס
לדבריה, "הסוהרת לא מבינה כיצד קמ"ן שהיה צריך לשמור עליה, הפקיר אותה, חיילת בצבא ההגנה לישראל, לטובת סיפוק יצריו המיניים והנלוזים של מחבל. בסמכותך לפטר את הקצין משב"ס ומרשתי קוראת לך לעשות זאת". לטענת עו"ד ברק, הפרקליטות אמנם סגרה את התיק, אך לא בעילת חוסר אשמה, ועל כך הערעור.
"לא ייתכן שהקצין לא יישא באחריות אישית למעשים שביצע", המשיכה במכתבה. "אין לי ספק כי טובת הסוהרות והצדק עומדים לנגד עיניך. הסוהרות נפלטו מהמערכת ומרשתי סובלת מקשיים נפשיים משמעותיים תוצאת האירועים, ואילו הקצין, המשיך בחייו וחזר לעבוד כאילו דבר לא אירע".
החזרתו של קצין המודיעין הפתיעה לא רק את הסוהרות אלא גם גורמים נוספים בשב"ס. ממסמך פנימי של הארגון שהגיע לידי וואלה! NEWS, עולות שאלות רבות. באוגוסט 2018, חודשיים לאחר חשיפת הפרשה ותוך כדי התנהלות החקירה, זימן שב"ס את קצין המודיעין לשיחת שימוע שבה הוטחו בו דברים שאמר בחקירתו במשטרה.
"במסגרת חקירתך הראשונה הודאת כי ביקשת ממפקד המשמרת להעביר סוהרת מהאגף הפלילי לאגף הביטחוני", כך בתמלול השימוע לקצין. "עוד ציינת בחקירה השנייה כי אינך פוסל כי אמרת להזיז סוהרות לאגף של האסיר הביטחוני, משיקולים מודיעיניים. בהמשך אותה חקירה ובניגוד לאמור לעיל, הודאת כי ביקשת על דעת עצמך כי הסוהרת תיכנס לאגף בו נמצא האסיר הביטחוני לטובת פעילות מודיעינית, זאת לטענתך מבלי שאף אחד מכלא גלבוע ידע למה אתה מבקש לשלח את הסוהרת לשם כולל הסוהרת עצמה".
עוד נכתב בתמלול השימוע כי "הודאת כי ביקשת ספציפית את הסוהרת הספציפית ולא סוהרת אחרת, מאחר שהאסיר הביטחוני העלה את שמה". בנוסף לכך, הקצין הודה כי לאחר שהסוהרות התלוננו בפניו כי האסיר הטריד אותן מינית, הוא הזהיר אותו כמה פעמים אך לא ביצע תיעוד ורישום לשיחות הללו. אחר כך אף הכחיש את הדבר וטען כי לא ידע שהסוהרות הוטרדו על ידי האסיר.
"מעשיך כפי שבאים לידי ביטוי בחקירותיך, מהווים לכאורה עבירות פליליות ופגיעה חמורה במשמעת ובביטחון הארגון", הטיחו חוקרי השב"ס בקצין. "במצב הדברים המתואר, המשך שירותך בשב"ס עלול לפגוע בשמו הטוב, בביטחון הארגון, בתדמיתו ובעבודת הארגון ואף עשוי להיות בחזקת סכנה לארגון".
עו"ד אמיר ברבי, המייצג את קצין המודיעין, התריע אז בפני שב"ס כי שיחת השימוע אינה חוקית מאחר וחקירת המשטרה עדיין מתנהלת ויש להמתין לסיום תוצאות החקירה - וכך עשו בשב"ס. אולם, לפני מספר חודשים הוחזר הקצין לשב"ס, חרף הדברים הקשים שעלו מהשימוע.
הפרשה נחשפה לראשונה בערוץ 20 ביוני 2018, אז הובאו עדויות של שלוש סוהרות שסיפרו כי קצין המודיעין בכלא הכריח אותן לעבור מאגף פלילי לאגף 5 של אסירים ביטחוניים לאחר שעטאללה, אחד ממנהיגי האסירים הביטחוניים בכלא, ביקש זאת מקצין המודיעין שנעתר לבקשתו. לדברי אחת מהסוהרות, עטאללה אחז בישבנה. שתי סוהרות נוספות התלוננו גם הן ואמרו כי העברתן לאגף בוצעה לדרישתו של קצין המודיעין בדרגת רב-כלאי, במסגרת הסכם בינו ובין עטאללה, שנשפט למאסר עולם. בקרוב יוגש נגד האסיר כתב אישום.
"האסיר הביטחוני ראה אותי ואמר לי בואי תעבדי באגף שלי", סיפרה אז י', אחת הסוהרות. "עניתי לו שממש לא. יום אחד מפקד המשמרת שלי אמר לי שקצין המודיעין דרש שאעבור לעבוד באגף של האסיר. אמרתי לו שאני לא רוצה. המפקד ענה לי, 'דרשו אותך שם'. בהתחלה סירבתי להיכנס, זה אסיר שעושים לו הרבה כבוד בכלא, כולם משום מה דופקים לו חשבון".
סוהרת נוספת סיפרה כי "הוא (עטאללה) היה מבקש שהסוהרת הגבוהה והיפה תבוא לעבוד. אמר לי 'את תהיי קצינה בזכותי'. הלכתי ודיווחתי והמפקדים בכלא לא עשו עם זה כלום. הוא היה עובר ונוגע בי כאילו בטעות. הכניסו אותי לעבוד שם בכוונה. הלכתי למפקד שלי ואמרתי לו 'תגיד שישתמשו באימא שלהם בתור אובייקט מיני', למה אני צריכה לשרת את האינטרסים? למה? זה מחבלים".
עו"ד ברבי, המייצג את קצין המודיעין, מסר: "מרשי שימש קצין מודיעין בכלא גלבוע, תפקיד רגיש מאוד, בעל אופי ממודר ומסווג, ולא ניתן להרחיב על פעילותו. היחידה הארצית לחקירות סוהרים (יאח"ס) פתחה בחקירה, אשר במסגרתה נחקרו סוהרים, סוהרות, קצינים, וקצינים בכירים. ממצאי החקירה נבחנו בכובד ראש הן על ידי חוקרי המשטרה, והן על ידי בכירים מאוד בפרקליטות. בתום החקירה, בכיר בכלא פרש מתפקידו, וקצינים וסוהרים בכלא הועברו לתפקידים אחרים. בעניינו של מרשי הוחלט בצדק על סגירת התיק".
לדברי עו"ד ברבי, הערר שהוגש הוא ניסיון להתנקם באופן אישי בקצין. "הערר הנו רצון לחפש את 'ראשו' של מרשי, רצון לפגוע בו אישית, ממניעים נקמניים, והוא המשך הרדיפה האישית והטורדנית ממנה סובל מרשי בשנתיים האחרונות. בכוונת מרשי לתבוע את נזקיו מהעומדים מאחורי התלונות והפרסומים".