מחסום הרכבת: הבעיות והאתגרים שמונעים את חזרת אמצעי התחבורה המרכזי בישראל

הדחיות המתמשכות בחידוש תנועת הרכבות מותירות מאות אלפי נוסעים ללא אפשרות להגיע ליעדיהם, והם מביטים בעיניים כלות לעבר המסעדות, מרכזי הקניות, בתי המלון ושירותי תחבורה ציבורית אחרים ששבו לפעילות. בשלב זה נקבע כי הרכבת תפתח מחדש בהתאם להתפתחות התחלואה, ובכפוף לפיקוח על כמות הנוסעים ולשמירה על הנחיות הבריאות. אלו הסיבות שמונעות את חזרת אמצעי התחבורה הציבורית המרכזי בישראל.

בבסיס הבעיות שמונעות את פתיחת הרכבות נמצאת כמות הנוסעים. בניגוד לאוטובוסים, המובילים כמה עשרות נוסעים לכל היותר (ועוד פחות מהרגיל עם הגבלת הקיבולת הנוכחית ל-75%), בכל רכבת ישנם מאות מקומות ישיבה. מי שהתנסה בשימוש ברכבת בימים ובשעות העומס ידע לספר על דוחק בלתי אפשרי גם במעברים בין הקרונות.

גם אופי השימוש והנסיעה ברכבת מאתגרים בהיבט של שמירה על כללי ריחוק והיגיינה. החל מהמבנה של קרון רכבת המוגבל באפשרויות האוורור שלו מבחוץ ועד אופן הישיבה ברביעיות מושבים אלו מול אלו. אפילו תהליך פשוט כמו ירידה ועליה של נוסעים המתקבצים לדלתות בכל עצירה הופכים קרונות רכבת למקומות נפיצים ביותר בהיבט הסיכון להדבקה. לחולה קורונה מאומת בקרון רכבת השפעה אדירה יותר מאשר בכלי תחבורה אחרים.

בהיבט התפעולי של הרכבת, מעבר לעיכוב בלוחות הזמנים שסביר להניח שייווצר בשל האטת קצב העלייה והירידה מהרכבת (בשל הריחוק הנדרש בין הנוסעים), לכל תהליכי ההכנה של הרכבת לנסיעה עשוי להצטרף גם תהליך חיטוי של הקרונות, ככל שיידרש הדבר על ידי משרד הבריאות לאור כמות הנוסעים הגדולה. כל אלו מצטברים להשפעה לא קטנה כאשר מדובר במערך רכבתי מסועף.

הפתרונות המוצעים כרגע נוגעים לפיקוח על כמות הנוסעים בכל רכבת, כאשר משרד התחבורה נקב במספר 650 נוסעים. כאמצעי להבטחת כמות נוסעים שאינה חורגת ממספר זה, הועלתה ההצעה כי תהליך רכישת הכרטיס ייעשה מראש באמצעות אפליקציה. אולם לשתי ההצעות האלו יש בעיות הנוגעות ליישום בפועל, שכן כמות הנוסעים בכל רגע נתון נגזרת מקצב העלייה והירידה בכל אחת מהתחנות וקושי בבדיקה כי נוסע שרכש כרטיס לשעה מסוימת לא עולה על רכבת אחרת (אלא אם כן יבוצע בידוק פרטני של כל כרטיס בזמן העלייה לקרון, מה שעלול ליצור עיכובים אדירים).

כמו כן, רכישת כרטיס מראש כובלת את הנוסעים להגעה לרכבת מסוימת, דבר שלא תמיד מתאפשר לאלו שלוח הזמנים שלהם אינו קשיח או תלויים באמצעי תחבורה ציבורית משלים להגעה לתחנה.

פעולות נוספות שתנקוט הרכבת הן הצבת מצלמות תרמיות המודדות את חום הגוף לנכנסים לתחנות, ופקחים שיוודאו הימצאות מסיכות ושמירה על ריחוק. ואולם, עדיין לא ברורה מידת הרצון של הרכבת לעסוק בשיטור בריאותי שכזה וכן שאלת הסמכות לאכיפה, שכן אלו באופן טבעי אינן חלק מחוק הרכבות ומסילות הברזל שבכוחו היא פועלת.

אולם מעל הנדרש לתפעול הרכבת בפן הטכני והקושי המסתמן של האיזון בין יישום דרישות משרד התחבורה ותפעול סביר של מערך הרכבת, יש היבט נוסף - יכולת הנוסעים להסתמך על פעולת הרכבת לאור התנהלות משרד התחבורה. זאת, בין היתר לאחר ארבע דחיות מתמשכות בתאריך הפעלתה מחדש.

קשה מאוד להתייחס ברצינות לעדכונים המשתנים תדיר. הדוגמה האחרונה היא ההצהרה החגיגית של שרת התחבורה מירי רגב ושר הבריאות יולי אדלשטיין על הסיכום לחזרת הרכבת לפעילות מלאה ב-8 ביוני, הצהרה שנעשתה בחוסר סמכות ובהיעדר כל תוקף - שכן את ההחלטה הסופית מקבלת המועצה לביטחון לאומי.

גם ברכבת עצמה נמצאים במבוכה כאשר פעם אחר פעם פניות נענות בכך שההנהלה טרם הונחתה לגבי החלטה להפעיל את המערך - הפעלה הכרוכה בסדרת פעולות לא פשוטות הדורשות הכנה רבה ומדוקדקת. כדי להחזיר את הציבור לרכבת ולגרום לו לראות את ההנחיות כמחייבות ולהתייחס אליהן ברצינות, מותר וראוי לדרוש מהממונים עליה התנהלות דומה.