התחבורה החכמה מקלה על כולנו, אך היא צפויה לעלות באובדן הפרטיות

קורקינטים שיתופיים, מצלמות אכיפה ואפליקציות חניה הפכו לחלק בלתי נפרד מהשגרה, אך מדריך חדש של הרשות לפרטיות מזהיר כי יותר מ-80% משירותי התחבורה החכמה הם בעלי סיכון גבוה לדליפת מידע לחברות פרטיות ורשויות. כעת נותר לקוות לצעדי פיקוח לשמירת הנתונים של הציבור

קינן כהן, כתבנו לענייני תחבורה ותעופה
-

"בוקר טוב אביב" אמרה המכונית כשהנוסעת התיישבה בכיסא. "המזגן מכוון ל-23.5 מעלות, מיד נתחיל לנגן את רשימת ההשמעה 'בוקר של כיף'. הכתובת של רוני כבר מוזנת במערכת הניווט, הוא מעודכן בשעת ההגעה שלך. חניה 227 בקומה מינוס 2 הוזמנה ושמורה עבורך במגדל רקפת" - תקשורת כזו בין מכונית למשתמש אינה חזון רחוק שנפגוש בעוד שנים רבות, בחלקה היא כבר מוטמעת במכוניות יוקרה, והיא תעשה את דרכה לדגמים עממיים בעתיד הלא רחוק.

קל מאוד להתאהב במערכת הזו, כמו בשירותים אחרים שמקיפים אותנו ומוכרים לנו נוחות ושירות באריזת צלופן מרשרשת, אבל האמת מאחוריהן מורכבת הרבה יותר. כי כאשר זו המכונית הפרטית שלנו, הנתונים האלו נשארים בינינו לבין המחשב שלה, אבל מה קורה כשזה מתרחש דרך מערכת המולטימדיה של מכונית שיתופית, כאלו שתמצאו במיזמים דומים ל"קאר טו גו" או "אוטו-תל"?

השירותים נוחים, אך האמת מאחוריהם מורכבת יותר (צילום: ראובן סביו)

אף אחד לא מבטיח שהנתונים על אודות מסלול הנסיעה שלכם, האנשים אליהם התקשרתם, פרטי הזיהוי שלכם, לא נאגרים והופכים לכלי מסחרי בעל ערך כספי רב מאוד עבור חברות שונות. אותן חברות הרי ישמחו לדעת כמה זמן אתם מעבירים במרכזי קניות, לאילו שירים אתם מאזינים, דרך איפה אתם עוברים, באיזו שעה, עם מי ומתי הילדים ברכב - או במילים אחרות להכיר אתכם הרבה יותר טוב מאשר הייתם רוצים.

הלכתם רחוק מדי אתם אולי חושבים לעצמכם. אבל מה עם האפשרות של התרחיש הבא: אתם מחליטים לפתור את בעיית ההתניידות הקבועה שלכם מהבית למשרד, ונרשמים לאחד משירותי הקורקינטים השיתופיים. בימים הראשונים האפליקציה מנחה אתכם לכלי פנוי במרחק שני רחובות מכם, עם הזמן הרדיוס שבו כלי כזה נמצא לידכם הולך וקטן, ואחרי שבועיים יש כלי שממוקם בקביעות בסמוך לבית שלכם. זה לא במקרה - אתם לא ברי מזל עד כדי כך. השירות למד, לומד וילמד את שגרת היום שלכם, ההרגלים וההעדפות.

מישהו דאג למפות ולתזמון פיזור כלים במקומות האלו, והמישהו הזה גם ידע לחבר בין המסלול שלכם לפרסום של קפה ומאפה בבית הקפה שאתם עוברים לידו כל יום בין 08:15 ל-08:23, לקולקציית הקיץ בחנות הבגדים הסמוכה והפוסט עם הקופון למסעדה הסינית ממש ליד העבודה שלכם (כי לסוג המסעדות האלו אתם נוסעים בערב עם הכלים האחרים של החברה). חושבים שזה לא קרה לכם? זה אומר שהם עשו את זה מצוין.

אלו רק שתי דוגמאות לאופן שבו ההבטחה לשירות נוח, זמין ומהיר שיהפוך את החיים שלנו לקלים, לוקח מאיתנו הרבה יותר ממה שנדמה לנו שאנחנו משלמים. הוא לוקח לנו משהו ששווה הרבה יותר - פרטיות. זה לא רק שם, זה בכרטיס הרב קו שלכם, במנוי החניונים האוטומטי, באפליקציות החניה, מצלמות אכיפה וכבישי אגרה. כל אלו מוגדרים בעלי סיכון גבוה לפרטיות.

חטפו, למדו, יישמו?

לפני כשנה, פרסם מבקר המדינה דוח חריף שחשף כשלים חמורים בתחום ההגנה על הפרטיות. פרטי תלמידים שזלגו בקלות ממערכת החינוך, תיקים ומידע רפואי פרטי וחסוי שהגורמים התרשלו בשמירה עליו, מאגרי מידע של אזרחי ישראל פרוצים ונגישים. ביקורת רבה הופנתה למי שאמורה להיות אמונה על הגדרת תקני האבטחה, על היישום שלהם, ועל ההכוונה וההסברה - הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים.

מאגרי המידע פרוצים ונגישים (צילום: ראובן קסטרו)

על פי פרסומי הרשות, בפרק הזמן שחלף מאז היא עברה ממצב פסיבי וכוללני, לתפקוד אקטיבי וממוקד מטרה. בין היתר, ערכה הרשות שורת ביקורות בגופים ציבוריים ופרטיים, הנחתה וליוותה את סבבי הבחירות, פיקחה על מכונים רפואיים ומעבדות, בשוק האפליקציות החינוכיות לילדים, ומאז פרוץ הקורונה מטפלת גם בשלל היבטים הקשורים למידע של אזרחים, המופץ בעיקר באמצעים דיגיטליים. הרשות אחראית להתחברות מרחוק למקום העבודה, ואף לסמכות של מקומות להתנות את הכניסה אליהם בחתימה על הצהרת בריאות.

כעת הגיעה הרשות גם לתחום התחבורה החכמה, כשהיא נערכת לפרסום המדריך להגנת הפרטיות בגופי תחבורה בעידן הדיגיטלי. המדריך נולד מתוך ההבנה שעידן התחבורה החכמה, שבפתחו אנחנו נמצאים, מעלה סוגיות הנוגעות לפרטיות ושמירה על מידע. זאת מאחר שהתחבורה החכמה דורשת שימוש רב בנתונים על הנוסעים בתחבורה הציבורית, בכלים שיתופיים או אפילו במכונית הפרטית שבתוך מתחמים המצולמים, למשל על ידי מצלמות זיהוי לוחיות רישוי חכמות.

במסגרת המדריך מוגדרות המגבלות על המפעילים בנוגע לכלל נושא הפרטיות, בהן תכנון מערכות המידע, חלוקת המידע עם גופים מסחריים ופרקי הזמן בהם מותר להם להחזיק במידע. החלק המעניין ביותר הוא טבלת הסיכונים הכלולה בו. בטבלה זו מציגה הרשות מדרג סיכונים לפרטיות מידע המשתמשים של שלל גופים ושירותי תחבורה חכמה, פרטיים וממשלתיים כאחד. מתוך 18 תחומים, הנעים מתשלום בארנק וירטואלי, אפליקציות נסיעה במונית ועד מצלמות בקרת תנועה, בתשעה הוגדר השימוש כ"סיכון גבוה לפרטיות", ושישה נוספים הוגדרו כך בכפוף לתנאים מסוימים. בדיוק כך, יותר מ-80% משירותי התחבורה החכמה הפעילים בישראל הם בעלי סיכון גבוה או סיכוי לסיכון גבוה.

עוד בוואלה! NEWS

אפס רכישות ומגרשים מלאים: כך ריסקה הקורונה את חברות השכרת הרכב

לכתבה המלאה
מצלמות האכיפה בעלות סיכון גבוה לפרטיות. כביש 6 (צילום: ראובן קסטרו)

מבין אלו שהוגדרו כבעלות סיכון גבוה לפרטיות, "מככבות" מצלמות אכיפה אוטומטיות כמו אלו המשמשות לאכיפת חניה, מהירות ונסיעה בנתיבי תחבורה ציבורית. מצלמות הממוקמות בנתיבי אגרה, אפליקציות לתשלום על חניה, שירותי "אוטובוס חכם" הנע במסלול משתנה על פי ביקוש בזמן אמת, שירותי נסיעה משותפת - כל אלו לא רק שקיימים בישראל, רובם המוחלט נמצאים במגמת התרחבות.

האתגרים והאכיפה

אבל השלב הבא והחשוב לא פחות של הרשות יהיה החלק המעשי. כשתצטרך לא רק להמליץ, אלא גם ליישם. למשל, פיקוח על עיריות המתקינות מצלמות ניטור תנועה על עמודים ברחובות, על מנת שהצילומים בהן יבוצעו ברזולוציה שאינה מאפשרת זיהוי פנים והמידע יישמר לזמן קצר ולצורך שעבורו נאסף בלבד. אפשרות נוספת היא בדיקה באמצעות אילו חברות חיצוניות מנותח מאגר נתוני הביג דאטה העצום שנאסף על נוסעי התחבורה הציבורית, או מה הוא המידע שמועבר בין אפליקציית החניה שלכם לבעלי עסקים בסביבה, מה רמת האנונימיות שהאפליקציה מחויבת להעניק לכם.

החוק מאפשר לרשות לנקוט בסנקציות כלכליות והליכים פליליים ומנהליים כלפי חברות וארגונים המפרים את התקנות, ובמקרה של העמדה לדין פלילי העונש המרבי הוא חמש שנות מאסר או קנס של 226 אלף שקלים. בשנת 2019 אפשר למצוא ברשימת הנאכפים רשויות מקומיות, חברות פרטיות וגוף ציבורי. עכשיו רק נשאר לקוות שהיא תהיה שם כדי להגן על המידע של כולנו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully