המשטרה תפצה צעיר שנחקר באמצע תפילה בשבת בשל פוסט בפייסבוק

(בווידאו: אוחנה על הירי בירושלים: נבחן את הטיפול בבעלי מוגבלויות במשטרה)

בית משפט השלום בחדרה פסק כי המשטרה, שזימנה צעיר בן 19 לחקירה בליל שבת בגלל פוסט בפייסבוק, פעלה שלא כדין ובאופן רשלני. השופטת הדסה אסיף מתחה בפסק הדין ביקורת על המשטרה, שניסתה לגלגל את האחריות לשב"כ שממנו קיבלה את ההתרעה על הפוסט המדובר, ולא הפעילה שיקול דעת עצמאי. אסיף הגדירה זאת "תמונה מטרידה מאוד". התיק נגד שלמה, הצעיר, נסגר בכלל מחוסר ראיות וכתב אישום בגינו לא הוגש מעולם. עו"ד מנשה יאדו מארגון "חוננו" אמר כי הם "מברכים על הפסיקה הפרטנית והעקרונית גם יחד".

האירוע התרחש ב-2 באוקטובר 2015 בתפילת ערב שבת בבית הכנסת השכונתי בו משמש אביו של שלמה כרב בית כנסת. שלמה ישב שם והתפלל בקבלת שבת, כשלפתע הגיעה לבית הכנסת ניידת "תוך חילול מפגיע של השבת" לעצור אותו לחקירה. "התפילה הופסקה וקבל עם וקהל יצאו ראשי הציבור ופרנסיו לדבר עם השוטרים", אמר אביו של שלמה. הוא ניגש לשוטרים ובתום דין ודברים בזמן התפילה הוסכם כי לאחר התפילה וסעודת השבת שלמה יעוכב או ייעצר לחקירה.

הצעיר הגיע ברגל לתחנת חדרה ושם נאזק ונחקר בטענה שהעלה לפייסבוק פוסט בו הוא מסית לפגיעה במסגדים או בבני מיעוטים. הוא הכחיש שעשה זאת וטען כי זה לא מתאים לו ושהוא אזרח שומר חוק. הוא ביקש לראות את הפוסט הפוגעני, אך לשווא. השוטרים לא הראו לו את הפוסט ורק התריסו בפניו כי הוא מי שפרסם אותו.

השוטרים התעקשו לצלם אותו בשבת, לקחו ממנו טביעות אצבע ודגימת דנ"א, ולאחר שסירב לחתום על טופס החקירה, שחררו אותו ללא כל תנאי. כתב אישום מעולם לא הוגש. שנה וחצי לאחר מכן הוא קיבל הודעה על סגירת התיק מחוסר ראיות. אולם אז התברר שבתיק אין בכלל צילום של הפוסט הנטען, וכי הפניה של המשטרה לפייסבוק נעשתה רק לאחר שהוא נחקר. הפניה נגעה לפוסט שיצא מכתובת פייסבוק אחרת מזו בה השתמש הצעיר, שגם הפוסט לא נמצא בתיק.

מעיון וואלה! NEWS בפניית המשטרה לחברת פייסבוק עולה כי לא היה בידה צילום של הפוסט הנטען. היא טענה בפני החברה כי הוא נמחק מחשבונו של החשוד וביקשה לאחזר אותו. אולם, גם אחרי פנייה זו לפייסבוק, לא נמצא פוסט כזה. הפוסט שכן מצוי בתיק החקירה אינו מופנה נגד מסגדים, אלא נגד שוטרים וערבים.

לאחר שנסגר התיק, תבע שלמה את המשטרה כשנתיים ממועד האירוע בטענה שלא הייתה דחיפות לחקור אותו בשבת. המשטרה הכחישה את טענותיו והסבירה כי החקירה בוצעה יום לאחר רצח בני הזוג הנקין, וכי הוא "התבטא בדבר פגיעה עתידית במסגדים, בפעולה שמוגדרת כתג מחיר". בשל דחיפות הדברים נשלחה ניידת סיור לביתו, על מנת לאתרו ולעכבו לתחנת המשטרה בכדי למנוע "מעשה העלול לסכן את שלומו וביטחונו של הציבור".

אלא שהשופטת אסיף דחתה את הסברי המשטרה לחקירה בשבת וקבעה כי לא הוכח שהיה למשטרה יסוד סביר להניח כי שלמה עומד לעבור עבירה שעלולה לסכן את שלום הציבור, כל שכן חשש מידי.

המשטרה טענה שהתקשתה להציג את גרסתה משום שהעדים לא נשמעו אלא חמש שנים לאחר האירוע. "מדובר בטענה מקוממת וחסרת תום לב, שראוי היה שהנתבעת, שהיא מדינת ישראל, לא תעלה אותה", קבעה השופטת אסיף. "בתיק זה הנתבעת היא שגרמה להתמשכות ההליכים".

השופטת מצאה פגמים נוספים בהתנהלות המשטרה. היא ציינה כי חרף העובדה שהחשד בגינו נחקר שלמה היה פוסט שבו איים להצית מסגדים, "פוסט כזה כלל לא הוצג, לא בפני התובע, וגם לא בפני בית המשפט". עוד כתבה כי "אין לכן כל ראיה לכך שהיה בכלל פוסט כזה. חמור מכך, השוטר שחקר את התובע גם הוא כלל לא ראה את הפוסט הנטען".

במשטרה אמרו כי הם "ערים לקושי שניצב בעניין זה". כמו כן, ניסו לטעון כי מדובר בהתבטאות אחרת של שלמה מאותו יום שישי שאותה היא "אינה רשאית לחשוף מטעמים של חיסיון". השופטת אסיף דחתה גם טענה זו. לדבריה, הטענה לא הוכחה ואפילו לא ניתנו פרטים מתי וכיצד בוצעה אותה ההתבטאות, וכי "לא ברור מדוע לא הוצג ומה בדיוק חסוי בפוסט פומבי כזה".

היא קבעה כי רשלנותה של המשטרה באה לידי ביטוי במחדלים נוספים: אין בתיק החקירה מזכר או כל מסמך אחר שבו מתועדת השיחה עם השב"כ. כפועל יוצא מכך, איש מהשוטרים לא ידע לומר עם מי הוא שוחח, מתי ומה תוכן השיחה. אין בתיק המשטרה דוח פעולה של איש מהשוטרים שהגיעו לביתו של שלמה לזמנו לחקירה. "היעדר כל המסמכים האלה, מעיד כאלף עדים על רשלנותה של המשטרה", קבעה אסיף.

השופטת התייחסה לטענת המשטרה כי החוקרים פעלו על סמך מידע שהועבר אליהם מהשב"כ. "מעדויות השוטרים עולה תמונה מטרידה, מטרידה מאוד. איש מהם לא הפעיל שיקול דעת עצמאי, ולא בחן בעצמו אם אכן יש יסוד סביר לחשש", אמרה. היא קבעה שהמשטרה "אינה רשאית, ואינה יכולה, להחליף את שיקול דעתה בשיקול דעתו של השב"כ", ושעיכובו של שלמה לחקירה לא היה כדין. "התעקשותה של המשטרה לחקור את התובע בשבת, נעשו באופן רשלני, מבלי שבאמת היה בסיס לחיפזון הזה", קבעה.

במהלך הדיון התברר כי השוטרים התעלמו מזכויות התובע כמעוכב ונחקר בשבת, כיוון שלא הכירו כלל את הנהלים המשטרתיים לשמירה על זכויות נחקרים ביום השבת. השופטת פסקה כי על המשטרה לפצות את שלמה ב-5,000 שקלים וחייבה אותה בהוצאות המשפט ובשכר הטרחה של עורך הדין על סך 5,000 שקלים נוספים.

עו"ד מנשה יאדו מארון חוננו מסר בתגובה כי "פסק הדין שם סוף לסאגה בת חמש שנים, בהן כפר התובע בחוקיות ובהצדקה לכך ששוטרים הוציאו אותו בבהילות מתוך בית הכנסת בליל שבת לחקירה משטרתית עקרה ותמוה". לדבריו, "בפסק דין שמגולל שורה ארוכה של מחדלים ורשלנויות מצד המשטרה נפסק כי לא הייתה הצדקה כלשהי לעיכוב".

הוא הוסיף כי "מעבר לעניין הפרטי של התובע, קיבל בית המשפט את הטענה העקרונית שלנו, לפיה כאשר השב"כ מבקש לעכב אדם באמצעות המשטרה כי אז חלה על המשטרה חובה להפעיל שיקול דעת עצמאי ולפעול לפי הקריטריונים המשטרתיים, ולא לפעול בצורה עיוורת לפי הוראת השב"כ. אנו מברכים על הפסיקה גם פרטנית לגבי התובע וגם במישור העקרוני האמור".

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: ''ככל שמושמעת ביקורת שיפוטית הרי שהיא נלמדת, ובמידת הצורך יופקו הלקחים הנדרשים בהתאם''.