שר החוץ האמריקני, מייק פומפאו, קבע היום (רביעי) כי הונג קונג כבר איננה אוטונומיה, ועל כן היא אינה זכאית עוד למעמד מיוחד מבחינת יחסיה הכלכליים עם ארצות הברית. "סין ערערה את האוטונומיה של הונג קונג באופן כה מהותי, עד כי השטח כבר לא מצדיק יחס מיוחד על פי החוק האמריקני", אמר פומפאו. ההצהרה, המהווה מכה פוטנציאלית לעיר המהווה מרכז הפיננסי, הגיעה ברקע החלטת סין לחוקק את "חוק הביטחון הלאומי" ולהחיל אותו על הונג קונג.
הצעד הזה עתיד לצמצם את חירותו של האזור המנהלי המיוחד, ולהפוך את הונג קונג לחלק ממשי מהרפובליקה הסינית. עם זאת, פומפאו הדגיש כי חרף שינוי הסטטוס, ארצות הברית עומדת לצד הונג קונג. משכך, על נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ להחליט על סיומן של כמה מהפריבילגיות הכלכליות שהעניקה וושינגטון להונג קונג, אם לא של כולן.
בהודעה של פומפאו לא נמסרו פעולות ממשיות בנוגע לחקיקה הצפויה, אך מקורות יודעי דבר מסרו כי ממשל טראמפ שוקל להשהות את תעריפי הייצוא המוזלים לארצות הברית, זאת כתגובה לחקיקה הסינית.
עוד בוואלה!
טראמפ יכול לבחור בסנקציות ממוקדות נגד גורמים סיניים, גורמים ממשלתיים ועסקים המעורבים באכיפת החקיקה החדשה, כך לדברי הדיפלומט הבכיר של ארצות הברית במזרח אסיה, דייוויד סטילוול. עוזר שר החוץ האמריקני באזור אף האשים את בייג'ינג, כי היא השתמשה במגפת הקורונה כדי להאיץ סדר יום פוליטי עולמי, כולל בהונג קונג.
בתדרוך לעיתונאים, הוא סירב לפרט את תגובת ארצות הברית, שלדבריו תהיה ממוקדת, ומטרתה לצמצם את ההשפעה על האנשים בהונג קונג ועסקים אמריקניים. נשיא ארצות הברית, שכבר הספיק להסתכסך עם בייג'ינג בשל הסכם הסחר בין המדינות והתפרצות נגיף הקורונה - שסין היא המקור שלה, אמר ביום שלישי האחרון כי וושינגטון עובדת על תגובה חזקה לחקיקה, שתוכרז עוד לפני סוף השבוע.
לדברי פומפאו, החקיקה הסינית הייתה "האחרונה בסדרת הפעולות המערערות באופן מהותי את האוטונומיה והחירויות של הונג קונג", והוסיף: "אף אדם סביר לא יכול לטעון היום כי הונג קונג שומרת על רמה גבוהה של אוטונומיה מסין, בהתחשב בעובדות בשטח".
לסיכום העניין, אמר פומפאו כי הונג קונג כבר לא מצדיקה את היחס המיוחד שהיא מקבלת מהאמריקנים, "באותו אופן בו חלו חוקי ארצות הברית על הונג קונג לפני יולי 1997", אז העניקה לה בריטניה את ריבונותה. "עכשיו זה ברור שסין מעצבת את הונג קונג לפי ראות עיניה", אמר פומפאו.
"חוק זכויות האדם והדמוקרטיה של הונג קונג", שאושר על ידי טראמפ והקונגרס בשנה שעברה, מחייב את מחלקת המדינה בארצות הברית לאשר לפחות אחת לשנה את היותה של הונג קונג אוטונומיה, המצדיקה את תנאי הסחר האמריקניים. אם חוק הביטחון הלאומי הסיני יעבור, ארגוני זכויות אדם בהונג קונג עלולים להיות נתונים לסנקציות, כולל אי מתן ויזות והקפאת נכסים.
חקיקת חוק הביטחון, שחשפה בייג'ינג בשבוע שעבר, הציתה מחדש את ההפגנות בהונג קונג. ארצות הברית, האיחוד האירופי, בריטניה ומדינות נוספות הביעו דאגה מהצעת החוק, הנחשבת לנקודת מפנה משמעותית עבור העיר החופשית ביותר ברפובליקה הסינית.
פרטי החוק נותרו עלומים ברובם, ויחוקקו מאוחר יותר. באופן כללי נועד החוק למנוע "בדלנות, חתרנות ופעילויות טרור", ובעקבותיהם יוכלו סוכנויות הביון הסיניות להקים בסיסים בהונג קונג, אחד מהמרכזים הפיננסיים המובילים בעולם.
אולם הרשויות הסיניות וממשלת הונג קונג הנתמכת על ידי בייג'ינג, הרגיעו כי רמת האוטונומיה הגבוהה בעיר לא תיפגע, אך הזהירו כי ינקטו בכל האמצעים הנדרשים נגד התערבות מדינה זרה במהלך. "החוק נועד ליצור יציבות ארוכת טווח בין הונג קונג וסין. הוא לא ישפיע על חופש האסיפה והדיבור ולא ישפיע על מעמדה של העיר כמרכז פיננסי", אמר השר לענייני הונג קונג מת'יו צ'אונג.
משטרת הונג קונג התעמתה מוקדם יותר היום עם אלפי המפגינים נגד אישור החוק, כשהיא מרססת לעברם גז פלפל ועוצרת כ-360 מהם. בשעות הערב המאוחרות, המוחים עדיין מילאו את המדרכות, קראו להחלת דמוקרטיה על ידי עצמאות מסין באומרם כי "זו הדרך היחידה החוצה".
נוכחות המשטרה הכבדה מנעה מהמפגינים מלהתפרץ אל בניין המועצה המחוקקת, בה נידונה הצעת חוק שעתידה להפליל אזרחים שיביעו זלזול בהמנון הסיני. הצעת חוק זו צפויה להתקבל בשבוע הבא.
(עדכון ראשון 23:20)