מנהיגות חסרת עמוד שדרה מוכרת את ישראל במחיר אשליית השלום

(בווידאו: 20 שנה לנסיגה מהבופור)

20 שנה חלפו מאז שהתקפלנו עם הזנב בין הרגליים מארץ הארזים. 20 שנה של מנהיגות חסרת עמוד שדרה, שנתנה רוח גבית למיסודה של מדינות טרור, שלא הצליחה לייצר הרתעה, מנהיגות שמוכרת את ארץ ישראל במחיר אשליית השלום.

התקיפות בסוריה והלחץ האמריקני על איראן הם פעולות עם תכלית כלכלית, לא ביטחונית - ולבטח לא מדינית או לאומית. במנוסה מלבנון אימצנו את הפופוליזם העכשווי והזנחנו לחלוטין את האחריות הלאומית לעתיד. מנהיגים כאלה לא היו מקימים מדינה ב-1948.

אני נותן אמון בבית המשפט וסומך על השופטים, ממש כפי שאני מאמין שבנימין נתניהו זכאי כל עוד לא הוכחה אשמתו. המשפט הוא אירוע זמני ועם כל האטרקציה שבו, הוא לא משפיע על אויבנו, חוץ מקצת שמחה לאיד שיש בלבם. הזאבים, אתם יודעים, לא מתרשמים מזה שהכבשים צמחוניות.

בנימין נתניהו, ראש הממשלה, טועה. איראן היא ראש מערכת הרשע והאיום הקיומי העכשווי, אבל המדינה הפלסטינית שבדרך היא איום קיומי עתידי. אם לא ניתן מענה מידי ומקביל לשני האיומים, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו שוחים מערבה במימי הים התיכון. בשביל זה לא צריך להיות מזוהה כנץ או יונה, זו חובתו של כל מי שמרגיש זכות גדולה לחיות ולגדל ילדים ונכדים בארץ ישראל, בלי להיות סוג של עוף.

במשך יותר מדי שנים אנחנו מתעלמים מהמציאות, מתנתקים מהעובדות ומגיבים חלש והפוך. הירדנים ויתרו על הבקעה ועל הגדה המערבית, אבל לא היו מוכנים לוותר על כמה דונמים במובלעת צופר. המצרים ויתרו על כל רצועת עזה, אבל לא היו מוכנים לוותר על מלון ושני צימרים בטאבה. את תפוחי האדמה הפלסטינים הלוהטים הם השליכו אלינו.

בתמורה, אנחנו ממשיכים להעביר מיליוני דולרים לחמאס ולג'יהאד האסלאמי תמורת שקט, בלי לקבל שום התחייבות להפסקת ההתעצמות הצבאית והחזרת החטופים וגופות לוחמינו. בתמימות ראויה לחרפה, אנחנו ממשיכים להאמין היום לאבו מאזן, כפי שהאמנו בזמנו ליאסר ערפאת, שהם יכירו בזכות קיומה של מדינת ישראל ואף ישנו את האמנה הפלסטינית כפי שהבטיחו.

לפי מקורות זרים אנחנו תוקפים בכל רחבי סוריה, כדי להשמיד מעבדה או לפורר מחנה איראני, אבל מתעלמים מהתעצמות החיזבאללה ומתנהגים כאילו הוא באמת לא מעוניין לירות את הטילים והרקטות, ונסראללה רק רוצה לשפר את הדיוק שלהם כדי שיוכל למכור אותם בעתיד בשוק החופשי.

למרות שסוריה היא שלוחה איראנית בלתי יציבה, היו אצלנו מנהיגים שהיו מוכנים מזמן לוותר על רמת הגולן ועל הגדה המזרחית של הירדן והכנרת, ולהחזיר אותם למשפחת אסד תמורת פיסת נייר שהם לא התכוונו לכבד.

הניסיון שלי כאיש צבא בכיר, כראש רשות מוניציפלית, כמתנדב בארגון להצלת חיים, כאבא וסבא, לימד אותי לעשות הכול כדי לקחת אחריות, ליזום ולהקטין את מרחב הטעות. אני לא יודע יותר טוב מאחרים מה טוב למדינת ישראל, אבל אני יודע מה יכול להוות איום על קיומה של מדינת ישראל.

לכן, אני מעדיף לפעול ולקחת אחריות על התוצאות, במקום להפחיד את עצמי ולהגיב לפעולות של אחרים. אחרי שהתקפלנו והתנתקנו, והכנסנו את אויבנו אלינו לסלון, זה בדיוק העיתוי להעביר מסר של קביעת נוכחות. רק החלת ריבונות על בקעת הירדן במובנה הרחב, ושימוש מושכל ועוצמתי במערכות הביטחון מול חמאס וחיזבאללה, יצליחו לייצר שגרת חיים נורמלית לנו, למדינות השכנות ולאוטונומיה הפלסטינית.

הכותב הוא תת-אלוף במילואים ולשעבר רמ"ט פיקוד דרום