"פשע תרבותי": אחרי 89 שנה, הטרמינל ההיסטורי בנמל יפו ייהרס

    המבנה, שקידם את פני היהודים שהגיעו לארץ ישראל בעלייה החמישית, הוכרז בעבר כאתר לשימור, אך עיריית ת"א נסוגה מהגדרה זו והחלה לקדם תכנית להריסתו, בטענה כי הוא "פוגע במרקם המבנים בנמל". במועצה לשימור אתרים מתנגדים בתוקף: "מהלך בלתי הפיך ולא ראוי"

    צילום: ארכיון המדינה, עריכה: איתי עמרם

    מבנה "טרמינל הנוסעים" ההיסטורי שבנמל יפו צפוי להיהרס בימים הקרובים - 89 שנים מאז הוקם. המבנה יועד לשימור, אך עיריית תל אביב-יפו נסוגה מהגדרה זו והחלה לקדם תכנית להריסתו, בין היתר בטענה שמצבו הפיזי של המבנה רע, וכי אין לו "ערכים היסטוריים או אדריכליים הראויים לשימור לפי חוות הדעת של מחלקת השימור". במועצה לשימור אתרים, מנגד, האשימו כי מדובר בהרס "שיהווה פשע תרבותי ממדרגה ראשונה, בדומה להריסת מבנה גימנסיה הרצליה ואף חמור מכך".

    המבנה, שנחנך במאי 1931, הוקם בקטע הנמל דרכו נכנסו עולים לארץ ישראל, וקידם את פניהם של עולי גל "העלייה החמישית". הוא נבנה על הריסות בית המכס הטורקי, כחלק מתוכנית הפיתוח הרחבה לנמל יפו שקידמו עיריית תל אביב ופרנסי היישוב העברי, ושאומצה ופותחה על ידי הממשל הבריטי.

    הטרמינל תוכנן כמבנה מודרניסטי לבן בעל חלונות סרט אופקיים, היה למבנה החשוב ביותר במקום, וזכה לשם "בית המנהלה הלבן". הוא ניצב מול הכניסה לנמל, ועוצב בצורה זו כחלק מהרציף והמעגנה, ושימש כקיר מגן שנועד למנוע הצפות - תפקוד שהוא ממלא עד היום. "מעבר לחשיבותו האדריכלית והאורבנית יש למבנה חשיבות היסטורית מן המעלה הראשונה - זהו 'אליס איילנד הישראלי'. במשך כעשור זה היה שער הכניסה הראשי לארץ ישראל ובמבנה זה חלפו מאות אלפי נוסעים עם חפציהם, עברו בידוק דרכונים ובידוק רפואי, מכס אישי וחיטוי חפצים, ורק אז אושרה כניסתם לארץ", הסבירו במועצה לשימור אתרים.

    אחרי 89 שנים, המבנה ההיסטורי יהרס. בית המכס בנמל יפו (צילום: מתוך משה מילנר/לע"מ)

    בניסיון אחרון למנוע את הרס המבנה, הצביעה המועצה לשימור אתרי מורשת על חוזה החכירה במסגרתו הועבר המבנה מידי רשות מקרקעי ישראל לעיריית תל אביב. לטענת עומרי שלמון, מנכ"ל המועצה לשימור אתרי מורשת, "בחוזה זה העירייה קיבלה לידיה את כל המבנים ההיסטוריים בנמל יפו לחכירה ל-49 שנים והתחייבה לשמרם, לשקמם ולעשות בהם שימוש לתועלת הציבור". שלמון הוסיף כי "לפי חוזה החכירה, לעירייה אין כל סמכות חוקית לעשות במבנה שינויים מהותיים, לא כל שכן לפעול להריסתו".

    מנגד, העירייה טענה כי "שטח המבנה הינו בייעוד ציבורי ושטחי תעסוקה. קיבלנו את המבנה לשימוש ציבורי, אולם מצבו הפיזי לא מאפשר שימוש מיטבי. קיימת הסכמה של מנהל מקרקעי ישראל להריסת המבנה והוא אף חתום על הבקשה".

    עוד בוואלה! NEWS

    הקיבוצניק שהגיע מיחידת הקומנדו עד לאליפות העולם בכדורסל

    לכתבה המלאה

    "מבנה בעל חשיבות היסטורית מן המעלה הראשונה". בית המכס בנמל יפו (צילום: ראובן קסטרו)

    על פי תכנית המועצה לשימור, המבנה אמור היה לעבור שיפוץ ולהיפתח לציבור, כששוכן בו גם מוזיאון להנצחת ההיסטוריה של העלייה לארץ ישראל. "בין העוברים בטרמינל הנוסעים היו מנהיגים, אנשי תרבות, צליינים ועוד", אמרו במועצה לשימור, "הקמת מוזיאוני הגירה היא תופעה תרבותית הפורחת היום בעולם. מדובר במוזיאונים שהופכים במהרה למוקדי עלייה לרגל למיליוני מבקרים. מבנה הטרמינל, הממוקם בשער הכניסה ההיסטורי לארץ ישראל הוא המבנה המתאים ביותר לשמש כמוזיאון כזה".

    המבנה אמנם הוגדר כמבנה לשימור, וכך היה גם בעת שהועבר לידיה של עיריית תל אביב. אולם כעבור זמן מה חזרה בה העירייה מהגדרה זו והחלה לקדם תכנית להריסת המבנה. "זהו אינו בית המכס ההיסטורי העותמאני, אלא מדובר במבנה מתקופת המנדט הבריטי שנבנה על בית המכס ופעל שנים בודדות בלבד עד המרד הערבי", אמרו בעירייה.

    האתר ההיסטורי, 1937 (צילום: זולטן קלוגר/לע"מ)

    אולם, במהלך העימות בין המועצה לשימור אתרים לבין העירייה הציג כל גוף תמונה שונה בתכלית: המועצה לשימור ערכה מחקר מקיף אודות הנמל והכינה תיק תיעוד בעזרת אדריכלים וחוקרים מובילים בתחום במטרה להעמיד את המידע למקבלי ההחלטות. במסגרת המחקר נמצאו מסמכים מקוריים בארכיונים בבריטניה ובגנזך המדינה שהציגו את סיפורו של האתר. לטענת המועצה, המסמך הוגש לעיריית תל אביב ולמועצה הארצית - אך לא זכה לכל התייחסות.

    לעומת זאת, בעירייה טענו כי "למבנה זה אין ערכים היסטוריים או אדריכליים הראויים לשימור לפי חוות הדעת של מחלקת השימור, שאחראית על שימור אלפי מבנים בתל אביב-יפו. זאת בניגוד להאנגרים הבריטיים המשומרים והמחודשים על ידי העירייה. המבנה הקיים מהווה פגיעה במרקם המבנים בנמל וחוסם את המבט הפתוח לכיוון צפון ואת רצף הטיילת הציבורית הפתוחה, שהעירייה שוקדת על פיתוחה לאורך כל קו החוף".

    עימות נוסף בין הגופים נגע למצבו ההנדסי של המבנה. בעוד שמומחים מטעם העיריה טענו כי הוא מסוכן ויש לפנותו, הציגה המועצה לשימור חוות דעת של מומחים שקבעו כי לא חל כל שינוי לרעה במצבו של המבנה, וכך קבעו גם בודקי מכון התקנים. במועצה לשימור אף טוענים כי העירייה דירדרה בכוונה את מצבו של המבנה.

    "מתאים לשמש כמוזיאון". הדמיה של המבנה לאחר שיקום ושימור (צילום: המועצה לשימור אתרי מורשת)

    למרות מאבקה של המועצה לשימור אתרי מורשת, תכנית העירייה להרוס את המבנה המשיכה להתקדם, ולפני שלוש שנים אף הסירה המועצה הארצית לתכנון ובנייה את ההוראה לשימור המבנה. המועצה לשימור אתרים טענה כי לא חל כל שינוי שהצדיק זאת ועתרה לבג"ץ, אולם, בית המשפט העליון החליט, בדעת רוב של שני שופטים מול אחד, לדחות את העתירה. זאת, בנימוק כי לא נמצא פגם בהליכי קבלת ההחלטה.

    למרות החלטת בג"ץ, במועצה לשימור אתרי מורשת טוענים כי מדובר בהטעיה מכוונת של העירייה. "מעקב אחרי קידום המהלכים למען הרס הבניין מצביע על מגמה מדאיגה, ובה מקבלי ההחלטות מתבססים על מידע שגוי ומטעה באשר לסיפורו של האתר ולערכיו", נמסר מהמועצה. "חמור מכך, גם אנשי השימור בעירייה טעו והטעו פעם אחר פעם ואף סירבו לקרוא את תיק התיעוד החלופי שהכנו. עד לרגע זה הם אינם יודעים את האמת לאשורה - לא בנוגע להתחייבויות העירייה בעבר, ולא בנוגע למידע הנדרש כדי להכריע באשר לערך הנכס ולשימורו".

    "אינו בית המכס העותמאני ההיסטורי". המבנה בנמל יפו (צילום: Creative Commons)

    למרות ההתפתחויות, במועצה עדיין מאמינים כי ניתן לבטל את הגזירה לעצור את הריסת הבניין. "בעולם המערבי זכו מבנים שכאלה לעדנה והם מהווים מנוף לקידום התיירות והכלכלה המקומית, כאן פועלים להרוס אותו ללא הצדקה ובניגוד גמור להתניות", טענו במועצה לשימור אתרים. "בשנת ה-110 לייסודה מפנה תל אביב את גבה למקום בו החלה, ופועלת להרס אחד מסמליה החשובים של המדינה. אנו מקווים שממשלת ישראל תתגייס לבלום מהלך בלתי הפיך ובלתי ראוי זה".

    בימים האחרונים שלמון אף פנה במכתב בהול למנכ"ל רשות מקרקעי ישראל, עדיאל שימרון, בבקשה למנוע את הריסת המבנה, בטענה כי המבנה אינו שייך כלל לעירייה ואין לה סמכות להרסו. למרות זאת, מהרשות למקרקעי ישראל נמסר כי כנראה שלא יחול שינוי בהחלטה, וכי דין המבנה להיהרס. "הדיון על שימור או הריסת המבנה הוכרע כבר על ידי מוסדות התכנון ואושר סופית על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה, שהינה מוסד התכנון העליון. אין כל מניעה עסקית או קניינית מביצוע ההריסה", נכתב.

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully