ההצבעה על החוק הנורבגי שתוכננה להתקיים היום (רביעי) במליאת הכנסת תידחה לשבוע הבא. החוק, שנועד לאפשר לשרים או סגני שרים להתפטר מהכנסת ולהכניס במקומם את הבאים אחריהם ברשימה, היה אמור לעלות לאישור בקריאה טרומית, ולעבור מיד להמשך דיון בוועדת החוקה של הכנסת. עם זאת, קיימים חילוקי דעות בתוך הקואליציה והאופוזיציה על הרכב הוועדות בכנסת, מה שמונע הקמתן של כמה מהן במהלך היום ואינו מאפשר את הבאת החוק להצבעה.
אתמול אישרה הוועדה המסדרת את בקשת הקואליציה להעניק פטור מחובת הנחה, לקידום מהיר של הצעת החוק. זאת למרות סירובה לקדם בהליך דומה הצעת חוק דמי אבטלה לעצמאיים.
ברקע המחלוקות, גורמים פוליטיים אומרים כי בליכוד זועמים על הריאיון של ראש הממשלה החלופי בני גנץ אתמול בתכנית "עובדה", במהלכו אמר שלא יתמוך בפסקת התגברות עוקפת בג"ץ אם בית המשפט יפסול את הסדר הרוטציה. בנוסף, הליכוד מעלה קשיים ניכרים בחוק הנורבגי הרגיל שהתכוונו לחוקק, וחוששים כי הוא יקטין את הקואליציה בשלושה מנדטים אם הח"כים המיועדים מיש עתיד-תל"ם לא יעברו בסופו של דבר לכחול לבן.
חוק הנורבגי אמור לאפשר לחמישה נציגים מכחול לבן להתפטר מחברותם בכנסת ולהכניס במקומם את הבאים ברשימת המפלגה לכנסת ה-23. הראשון שבהם, יוראי להב הרצנו, יצטרף ליש עתיד, אך ארבע המועמדות אחריו צפויות להצטרף לסיעת כחול לבן, על אף ששתיים מהן שייכות במקור ליש עתיד-תל"ם. המעבר של השתיים התאפשר בין היתר על בסיס הקביעה בהצעת החוק, לפיה מי שיכנס לכנסת יוכל להודיע בכתב ליו"ר הכנסת בתוך 24 שעות לאיזה סיעה הוא מבקש להשתייך. זאת, במקרה בו הסיעה המקורית שברשימתה נבחר חבר הכנסת התפלגה לאחר הבחירות, כפי שקרה בין כחול לבן ליש עתיד-תל"ם.
בכחול לבן ביקשו לקדם את הצעת החוק בשל מצוקת חברי כנסת, לאחר ש-12 מתוך 15 חברי הכנסת של הסיעה מונו לשרים בממשלה. לא רק בכחול לבן, גם בליכוד, ביהדות התורה ובש"ס צפויים לעשות שימוש בחוק הנורבגי. לעומתם, מפלגת העבודה שכמעט ולא נותרו לה חברי כנסת לעבודה הפרלמנטרית בשל מינוי עמיר פרץ ואיציק שמולי לתפקידי שרים, לא תעשה שימוש בחוק היות שהבאים ברשימת המפלגה לכנסת מתנגדים לכניסה לממשלה בראשות נתניהו.
לקריאה נוספת בנושא
לדברי ד"ר חן פרידברג מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, החוק הנורבגי יחזק את הכנסת, שמספר חבריה קטן ביחס לפרלמנטים בעולם. "הסוגייה בולטת שבעתיים נוכח המצב הקיצוני של הממשלה החדשה החריגה מאוד בגודלה - 34 שרים בעת הקמתה, וכידוע, חברי הממשלה אינם רשאים לבצע עבודה פרלמנטרית ולמעשה נגרעים מעבודת הפרלמנט", הסבירה. "כך שאם כל השרים וסגני השרים בממשלה ה-35 יכהנו גם כחברי כנסת, המשמעות היא שפחות מ-80 חברי כנסת יהיו פנויים לעבודה פרלמנטרית - מספר נמוך באופן מגוחך".
מרכז המחקר והמידע של הכנסת בדק את עלויות החוק. לפי הממצאים, העלות הישירה בגין כל חבר כנסת היא 1.7 מיליון שקל בשנה, מתוכם כ-700 אלף עבור עלויות השכר של חבר הכנסת, כ-680 עבור העסקת שלושה יועצים פרלמנטריים, כ-93 עבור תקציב הלשכה הכולל בין היתר את תקציב הקשר עם הבוחר, כ-85 אלף שקלים עבור רכב וכ-156 אלף שקלים בגין תקורות. במרכז ציינו כי חבר כנסת שמקום מגוריו מרוחק מירושלים זכאי לעתים גם להוצאות לינה במלון בירושלים. מלבד עלויות אלה, תיתכן עלות חד פעמית של בניית לשכות לחברי הכנסת הנוספים הכוללות שירותים, מקלחת ומטבחון שכן כאמור גם לשרים ולסגני שרים יש לשכות בכנסת, וממילא נדרשת תוספת של לשכות.