מיליארדים מחפשים מנהל: מפעל הג'ובים של נתניהו קורע את משרד החינוך

התיק פוצל לטובת הממשלה המנופחת בתולדות ישראל - ומיליוני תלמידים וסטודנטים ישלמו את המחיר. יחידות רבות ייפרדו ממשרד החינוך לטובת המשרד להשכלה גבוהה, וכעת תנועות הנוער נותרות בערפל ומורים רבים לא יודעים מי ישלם את שכרם. "ממי נקבל הנחיות?", תהו במערכת

צילום: ערוץ כנסת, עריכה: אביחי ברוך

יואב גלנט נכנס אתמול (שני) לתפקידו כשר החינוך, ויחליף בתפקידו את רפי פרץ. גם זאב אלקין יכול להתהדר בתפקיד חדש: שר ההשכלה הגבוהה ומשאבי מים. בניגוד למשרדים מומצאים אחרים, חלוקת הסמכויות החדשה בין המשרדים עלולה להיות הרסנית לאור תקציבו הענק וחשיבותו של משרד החינוך.

פיצול זה מצטרף לעובדה שתחום אחריות נוסף, שבעבר היה חלק ממשרד החינוך, הועבר למשרד אחר. כך, משנת 2016 האחריות על הגיל הרך היא בידי משרד העבודה והרווחה - משרד אליו נכנס איציק שמולי. המשמעות היא שבפועל תחומי האחריות הטבעיים של משרד החינוך מתפצלים בין שלושה משרדים.

משרדו החדש של אלקין, שמונה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו במסגרת חלוקת התיקים בליכוד במטרה להשביע את תאבונם של כל שרי הממשלה המנופחת אי פעם בישראל, צפוי לחלוש על מיליארדי שקלים. בבסיסו הוא כולל את הטיפול ביותר מ-60 מוסדות להשכלה גבוהה, שבהם לומדים מאות אלפי סטודנטים. אלא שבכך לא תמה אחריותו של השר.

יחידות ואגפים "ייעקרו" ממשרד החינוך לטובת המשרד החדש. נתניהו ואלקין (צילום: רויטרס)

מעבר לביקורת על העלות הגבוהה שבריבוי משרדי הממשלה, מתברר כי יחידות רבות, הנחשבות לבשר מבשרו של משרד החינוך, צפויות לעבור לתחום אחריותו של המשרד החדש. לצד התארים, עדיין לא ברור אילו אגפים יעברו לידי אלקין, מאין יגיע התקציב אליהם וכיצד הם יוכלו לפעול אחרי פיצול תחומי האחריות בין המשרדים השונים.

במשרד החינוך לא יודעים

כ"שר ההשכלה", אלקין צפוי בראש ובראשונה להיות ממונה על המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג), היחידה האחראית על המכללות והאוניברסיטאות במדינת ישראל. תקציב המועצה, העומד על 11.5 מיליארד שקלים נכון לספר התקציב לשנת 2019, מנוהל על ידי הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) בתכנית רב-שנתית. מעבר לכך, יחידות נוספות צפויות "להיקרע" באופן לא אורגני ממשרד החינוך.

אחת מהן היא יחידת מנהל חברה ונוער, שנכון לשנת 2019 מתוקצבת בעלות של כ-900 מיליון שקלים, ותהיה אחת מתחומי האחריות המורכבים ביותר שיעברו לידי אלקין. אנשי משרד החינוך אינם מבינים עד עכשיו אילו אגפים מהיחידה הגדולה יועברו למשרדו, ולצד הבלבול התעורר גם לחץ מצד העובדים.

טקס חילופי התפקידים במשרד החינוך, אתמול (צילום: דוברות משרד החינוך)

בהודעת ראש הממשלה נכתב כי מנהל החברה והנוער יעבור למשרד, שעדיין אין לו שם, "ללא היחידות הקשורות באופן ישיר לחינוך הפורמלי". הגדרה זו עדיין אינה ברורה לאנשי מערכת החינוך בישראל, שאינם יודעים באילו יחידות מדובר ואומרים כי "אף אחד לא הנחה אותנו".

בעוד שהעברת תחומי האחריות למשרד החדש מעוררת קשיים רבים, סוגיה זו נחשבת לבעייתית ביותר מבין כולן, לאור החשש לגורל תנועות הנוער, ארגוני הנוער ושנות השירות, המתוקצבים כיום על ידי משרד החינוך. חלקם אף מייצרים רצף עם החינוך הפורמלי בשעות שאחרי בתי הספר.

אי אפשר שלא לתהות איך ניתן יהיה לעודד את התלמידים להתנדבות בשעות אחר הצהריים, כיצד ימשיכו את הרצף החינוכי ומי יהיה אמון עליהם. כמו כן, במקרים רבים התלמידים שמשתתפים בתנועות נוער מתוגמלים בציון בתעודה - ולא ברור כיצד זה יתבצע מעתה והלאה. במקביל, על פי ההערכה המכינות הקדם-צבאיות יעברו לאחריותה של שרת ההתיישבות ציפי חוטובלי.

במערכת החינוך עדיין לא מבינים גם האם לימודי של"ח וידיעת הארץ ייכללו במעבר למשרד החדש. במידה שכן - נשאלת השאלה כיצד מורים יועברו לאחריותו של משרד אחר בשעות הלימוד ומי יהיה אחראי על היציאה לטיולים. גם בנוגע ל"יד ושם" ולביקורי התלמידים במוזיאונים, לא ברור כיצד תתבצע הכשרת המורים ללימודים בנושא השואה, וכיצד ניתן יהיה לשמור על רצף של תוכן לימודי מול בית הספר.

"זה פשוט לא עובד"

לא רק בזאת מסתכמים סימני השאלה העולים מפיצול תחומי אחריותו של משרד החינוך. החברה למתנ"סים, למשל, שלפי ספר התקציב פועלת בעלות של 915 מיליון שקלים, תעבור לידי המשרד החדש האחראי גם על הפעילויות החברתיות המשלימות בשעות אחר הצהריים. מי יהיה אחראי על פעילויות חברתיות כמו צהרונים, חוגים ומרכזים קהילתיים, הפועלים באמצעות המתנ"סים ומפוקחים על ידי משרד החינוך? לשאלה זו, כמו רבות אחרות, עדיין אין תשובה.

חלק מהמתנ"סים נמצאים בתוך בתי הספר וחלקם מחוץ אליהם, כך שטבעי עבור משרד החינוך לנהל אותם בתוך מוסדותיו. מעתה, לא ברור כיצד הגוף החדש יוכל לפקח על פעילות המתקיימת במבני משרד החינוך. כדי להמחיש את ממדי האבסורד, עובד במערכת החינוך הדגים כי "זה כמו שמשרד העלייה והקליטה ישתמש באופן שוטף במשאבי בית הספר, או ייתן לנו להשתמש במרכזי קליטה לצורך לימוד ילדים. זה פשוט לא עובד".

במסגרת החברה למתנ"סים פועלת גם "תכנית קרב", לפעולות העשרה והעצמה במערכת החינוך. התכנית, שנתונה אף היא בערפל, פועלת בקרב אוכלוסיות מוחלשות ב-114 רשויות כדי לחזק מסגרות חינוכיות, כמו בתי ספר וגני ילדים, ולהגביר את מעורבות ההורים.

עוד בוואלה! NEWS

ממשלת הפיצולים והמשרדים המומצאים כשלה כבר במבחנה הראשון

לכתבה המלאה

אגף נוסף שעומד בסימן שאלה הוא האגף לחינוך מבוגרים, האחראי על האולפנים לעולים החדשים והשלמת השכלה, בתקציב של 62 מיליון שקלים נכון לשנת 2019. גם במקרה זה עולות תהיות רבות בנוגע למורים - עובדי משרד החינוך המחזיקים בתעודות הוראה. לא ברור כיצד הם ייפרדו מהמשרד המפקח עליהם ומשלם להם את שכרם.

גם אגף התרבות היהודית התורנית, המתוקצב ב-40 מיליון שקלים לפי ספר התקציב, צפוי להיפרד מהמשרד הנוכחי. האגף, שבעבר עמד תחת זרקור ציבורי מחשש ההורים מפני "הדתה", אחראי על העשרת לימודי התרבות היהודית במערכת החינוך. במסגרת האגף, מורות חיילות ובנות שירות לאומי מעבירות העשרה בנושאי תרבות יהודית ישראלית בבתי הספר וברשויות המקומיות. עולה השאלה מי ישלח את אותן מורות להעביר שיעורים, כיצד תתואם ההגעה לבתי הספר, מי יהיה אחראי על התכנים המועברים על ידם וכן מי יפקח על עבודתן.

בלבול במערכת החינוך. תלמידים בבית ספר יסודי בפתח תקווה (צילום: ראובן קסטרו)

אגף בכיר לקשרי חוץ ואונסק"ו, המקשר בין משרד החינוך למדינות ה-OECD, לאו"ם ולרחבי העולם, צפוי אף הוא להיקרע ממשרד האם שלו. בנוסף לתפקיד זה, האגף עוסק בין היתר גם בחינוך יהודי בתפוצות. בתקופתו של שר החינוך לשעבר נפתלי בנט, חוזקו קשרי מערכת החינוך הישראלית עם התפוצות ונוצרו פרויקטים רבים כמו "אחים מעבר לים" ובתי ספר תאומים, שבמסגרתם מורים נשלחים לקהילות יהודיות כדי לחבר בין תכני מערכת החינוך הישראלית לתכני בתי הספר היהודיים בעולם.

אף שמטרת האגף היא לחבר בין מדינת ישראל לבין יהודי התפוצות, לא ברור כיצד ניתן יהיה לייצר תוכן משותף ולשמור על סטנדרט חינוכי מעכשיו, כשהוא כבר לא יהיה תחת משרד החינוך. "איך אפשר לקבוע ליבת ערכים לבני הגילאים שמתחת ל-18 החופפים בארץ ובעולם?", אמרו עובדים במערכת החינוך. "הרי התכנית כוללת שליחת מורים ועובדי הוראה של משרד החינוך לחו"ל ולפרויקטים מיוחדים מעבר לים, כולל גם תלמידים. מי יהיה אחראי עליהם? איך ייתכן שמשרד אחר יכול להיות אחראי על תלמידים ומורים שבאחריות משרד החינוך? הדינמיקה תהיה מוזרה. זה כמו שהמשרד להגנת הסביבה יהיה אחראי על שליחת תלמידים לחו"ל - זה פשוט לא הגיוני".

לא ברור מה יעלה בגורל הצהרונים והחוגים. תלמידים בבית ספר בפתח תקווה (צילום: ראובן קסטרו)

אנשי מערכת החינוך מרגישים שהם נותרו בערפל נוכח החלטת נתניהו להקים את משרד החדש. "ההעברה של אותן יחידות יצרה בלבול גדול מאוד", הם העידו. "העובדים תוהים ולא מבינים איך בפועל תתבצע ההפרדה. עדיין לא ברור אילו יחידות יועברו ואילו לא. עובדי ההוראה ומערכת החינוך תוהים איפה הם יישבו פיזית, מי יהיה ממונה עליהם וממי הם יקבלו הנחיות פדגוגיות בשטח - משרד החינוך או המשרד להשכלה גבוהה? לא ברור גם מאיפה יגיעו התקציבים".

"מה ההיגיון ששנות השירות במשרד אחד והמכינות במשרד אחר?"

דני רוזנר, לשעבר ראש מנהל חברה ונוער במשרד החינוך ומנכ"ל תנועת "אחריי!", תיאר את הבלבול שבו נתונים אנשי מערכת החינוך ואמר כי "ממה שאני שומע, במשרד החינוך עדיין לא יודעים אלו מהיחידות בתוך המנהל יועברו. אני מניח שבימים הקרובים זה יהיה יותר ברור".

לדבריו, מנהל חברה ונוער הוא במובן מסוים "הבן החורג" במשרד החינוך. "בתי הספר הם השדרה המרכזית, והחינוך הבלתי-פורמלי פעמים רבות נדחק למטה בסדר העדיפויות", טען. "היציאה שלו ממשרד החינוך יכולה להוביל לאחד משני תסריטים: או ש'הבן החורג', החינוך הבלתי-פורמלי שהוא גם ככה אקו-סיסטם מבוזר, נמצא בתת-תקצוב וסובל ממאבקים בין קבוצות שונות, יהפוך להיות 'יתום', ללא אבא ואימא, וייחלש".

"מה שחסר הוא חזון ותכנון ארוך-טווח". כיתה ריקה (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)

התסריט השני אליו מייחל רוזנר הוא תסריט "הבן המועדף". "אני מקווה שהחינוך הבלתי-פורמלי יהפוך להיות הבן המועדף במשרד החדש, ישפר את מיקומו, יגדיל את תקציבו ואת היקף הפעילות שלו ויאמץ מודל שקיים בעולם - להיות המשרד לחברה וקהילה. כרגע, מחד יש לנו את המשרד של לחיזוק קהילתי אצל אורלי לוי-אבקסיס, מאידך את מה שיעבור למשרד החדש אצל השר אלקין ופעולות נוספות של חינוך בלתי-פורמלי נשארות במשרד החינוך, נמצאות ברווחה, בקליטה, בביטחון הפנים, בשוויון חברתי ועוד".

"במשרד החינוך הוא לפחות יישב על שולחן של הורים חזקים, עם תקציב של יותר מ-60 מיליארד שקלים, מערך ביטחון, הכשרה ועוד. ניקח לדוגמה את שנות השירות והמכינות הקדם צבאיות", הסביר. "אותם ילדים בגילאים האלה, שיוצאים לשנה של תרומה ועשייה משמעותית לפני השירות הצבאי - מה ההיגיון ששנות השירות יהיו במשרד אחד ואילו המכינות במשרד אחר? איך זה יסייע להם לצמוח ולהגיע לכל ילד בישראל?".

הוא סיכם כי "אפשר לבנות פה מודל לתפארת ואולי זו ההתחלה, אבל מה שחסר במהלך הזה הוא חזון ותכנון ארוך-טווח - כזה שייראה איך מצמיחים את החינוך הבלתי-פורמלי לממדים הראויים לו".

ממשרד ראש הממשלה לא נמסרה תגובה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully