לאן נטוס ובאילו תנאים: תכנון היציאה מהסגר בענף התעופה

בעוד היציאה ההדרגתית ממשבר הקורונה מורגשת בפעילות המשק ובמגבלות התנועה, גם בתחום התעופה ישראל נערכת לחידוש הטיסות המסחריות על רקע ההאטה בהתפשטות הנגיף. זה כחודש, מאז ה-12 באפריל, ניכרת כבר עלייה בפעילות התעופה האזרחית בעולם בעיקר בטיסות פנימיות וטיסות מטען, שבשגרה היה מוטס בטיסות משולבות עם נוסעים, אך גם האופטימיים מהמומחים בענף אינם צופים שהוא יחזור לרמתו מ-2019 עד סוף שנה.

לפי הערכת ארגון התעופה האזרחית הבינלאומי (ICAO), שנת 2020 תסתיים בהתכווצות חדה של הפעילות העסקית, כשעיקר הפגיעה צפויה באירופה ובאסיה. בישראל, סגירת הגבולות המוחלטת לזרים שמרכז חייהם לא בישראל הייתה ב-18 במרץ ועד היום אסורה כניסתם. נכון להיום, מדינת ישראל לא גיבשה עדיין אסטרטגיית יציאה לפתיחת הגבולות. צעדים חלקיים החלו עוד קודם לכן: ב-31 בינואר נסגרו גבולות ישראל לכל מי שהגיע מסין.

עתה, עם הירידה במספר החולים, מתקיים דיון באשר לצעדים בהם יש לנקוט כדי לאפשר את חידוש הטיסות המסחריות. המרכז למחקר מדיני במשרד החוץ ערך סקירה השוואתית באשר לפתרונות והחזרה לשגרה במדינות אחרות בעולם, בשם "פתיחת השמיים: תכנון היציאה מהסגר". במקביל, צוות בין-משרדי של משרד התחבורה, משרד האוצר, משרד הבריאות ומשרד החוץ בוחן דרכים "לפתוח את השמיים". גורמים במשרד החוץ אומרים כי "קשה להעריך את לוחות הזמנים כי אנחנו נמצאים בשלבים מוקדמים של התהליך".

על אף שיש מדינות באסיה ובאירופה שהחלו בצעדים לפתיחת הסגר ולהשבת הפעילות במשק, פתיחה מלאה של מעבר בין מדינות, בייחוד טיסות ונמלי תעופה, משתהה בכולן. ראש ממשלת יוון, מדינה התלויה בתיירות חוץ ואחת מהגורמים הדחופים לחידוש טיסות, מציב את 1 ביולי כתאריך יעד בתרחיש אופטימי לפתיחת המדינה, וגם זאת רק בתנאים מסוימים.

עקב סכנת ההדבקה, מדינות עדיין מחמירות את הבידוק במעברי הגבול ומקשות על מעבר חופשי. האיחוד האירופי כאמור סגר את "גבולות שנגן" (27 מדינות באיחוד החתומות על אמנת שנגן) לזרים ואף מדינה חברה לא מנפיקה ויזות חדשות. קפריסין, שאינה חברה במדינות האמנה, מחייבת אישור מראש לכל כניסה למדינה, גם לאזרחיה שבחו"ל. מדינות נוספות השעו גם כן את הסכמי הפטור מאשרת כניסה ("ויזה") הקיימים, לדוגמה אוסטרליה, חלקן גם ביטלו אשרות שכבר הונפקו - לדוגמה, יפן וסין. דרום קוריאה בחרה לבטל את הפטור מאשרת כניסה לכ-90 מדינות שאסרו כניסת אזרחיה לשטחיהן בתחילת המשבר.

ישראל מקיימת מגעים עם יוון וקפריסין להסדרים ברוח מודל "בועות תנועה" - מעבר חופשי בין קבוצת מדינות "בטוחות". במסגרתו, מאפשרים חזרה לתנועת נוסעים ותיירים בין המדינות תוך יצירת אזורים בטוחים לתנועה ("travel bubble") בין מדינות, ללא צורך בתקופת בידוד. פתרון זה מבוסס על הסכמים בילטרליים בין המדינות, שקיפות והעברת מידע מלאים בנוגע לבריאות, וכן תיאום מלא במתן אישורי כניסה ומעבר. כפי הנראה, טרם נקבעו קריטריונים ברורים למעבר בין המדינות.

המדינות הבלטיות - אסטוניה, לטביה וליטא - יהיו הראשונות ליישם מודל זה וכבר תיאמו ביניהן על הקמתה של "בועה" בין המדינות, לאחר סיום מגבלות הנסיעה במדינות האמנה ב-16 במאי. הגם שמעבר שיתאפשר בין המדינות, הדגש הוא על פעילות עסקית ולימודים - ולא על תיירות. דיווחים על מגעים ברוח דומה מתקיימים גם בין צ'כיה, אוסטריה, סלובקיה וגרמניה ובין אוסטרליה וניו זילנד.

כחלק מהתנאים להשבת תנועת המטוסים שנדונה בנציבות האירופית, קידמו יוון וקפריסין את האפשרות לפרוטוקול אירופי משותף לבדיקת הימצאות הנגיף בטרם העלייה למטוס. פרוטוקול שכזה, יחד עם צעדים מותאמים בטרמינל, נועדו לאפשר את כניסתם של תיירים זרים למדינות, למנוע את הצורך בהתאמות תצורת המושבים בטיסות ולפטור מן הצורך בבידוד. האיחוד עוד לא קיבל החלטה בנושא.

בהתאם, לקראת אפשרות פתיחתו מחדש של ענף התיירות ביוון, הממשלה שוקלת חיוב נוסעים המגיעים למדינה להציג אסמכתא לתוצאה שלילית בבדיקת נוכחות הנגיף, לכל המוקדם 72 שעות לפני הטיסה.

לקראת שיבה אפשרית לטיסות, התאגדות הטיס המסחרי הבינלאומית, יאט"א, המליצה על צעדים לטיסה בטוחה ובנוסף מספר חברות תעופה מחייבות פעולות טרם ובמהלך הטיסה. פעולות אלה כוללת חובת חבישת מסכות במהלך כל הטיסה כשגם צוות המטוס ממוגן, בדיקת חום או המצאות הנגיף (PCR) לפני הטיסה וביטול מכירת מוצרים ואלכוהול במהלך הטיסה. נוסעים לא יורשו לבחור את מקום מושבם, ועלייה וירידה מהמטוס יתבצעו בקבוצות קטנות בסדר מסוים. צעדים אפשריים נוספים כוללים צמצום או איסור על כבודת יד והימנעות מהגשת מזון בטיסות קצרות, תוך שהמזון בטיסות ארוכות ארוז מראש. מתקיים דיון באשר לדילול מספר המושבים במטוס, תוך איסור הישיבה במושב האמצעי, כשחברות התעופה מתנגדות, ואילו חלק מהרשויות שוקלות לחייב.

הטרמינלים בין טיסות פנימיות לטיסות בינלאומיות יופרדו, ויוקטנו גם אזורי חפיפה בין נוסעים אלו לאלו, כמו למשל בחניונים. בטרמינלים עצמם ייעשה שימוש במסיכות, בכפפות ובעמדות חיטוי זמינות שיותקנו, תיערך בדיקת חום לנוחתים, יהיה צמצום וריחוק דלפקי צ'ק-אין, מושבים יורחקו זה מזה באזורי המתנה, יותקנו מצלמות טרמיות, תוקפד מניעת מגע במהלך בידוק כבודה ונוסעים, וחנויות ומתחמי אוכל ייפעלו רק במתכונת טייק-אוויי. על פי ההסכמות המתגבשות, מלווים לא יורשו לטרמינל כלל ולנוחתים ימתינו באזור החניה בלבד.

כל זאת, כשאין הנחיות מחייבות של גורמים מקצועיים בינלאומיים באשר לאופן שבו יתנהלו טיסות מסחריות: המעבר בטרמינל, מסירת וקבלת כבודה, צ'ק-אין, עלייה למטוס ועוד.

גם בתרחיש של התאוששות מהירה, יגיע ענף התעופה לקראת סוף שנת 2020 להיקף פעילות של רק 75-85% מרמתו בשנת 2019. לפי הערכת יורוקונטרול, סוכנות התעופה האירופית ,היקף טיסות הנוסעים באירופה כיום הוא כעשירית מרמתו אשתקד ועלול לספוג במהלך שנה אובדן של בין 5 ל-2.6 מיליון טיסות ביחס לשנת 2019, שהן בין 45-57% בהתאמה.

הקברניט מידן בר, יו"ר איגוד הטייסים הישראלי, אמר לוואלה! NEWS: "קראנו את המסמך בעיון ואנחנו מברכים על כל מהלך ותכנית שנועדו להחזיר את ענף התעופה בעולם בכלל ובישראל בפרט למסלול אותו אנחנו מכירים".

האיגוד מאגד כאלף טייסים מכל חברות התעופה בישראל, והוא חלק מאיגוד הטייסים הבינלאומי שבו חברים יותר ממאה אלף טייסים. לדברי בר, "הצעדים האלה טובים מאד וכמובן נדרשים בעת הזו. מציאות של שמיים פתוחים והסכמים בין-יבשתיים יתחלפו בעת הקרובה בהסכמים בילטרליים בין מדינות, כשהגורם הרפואי הוא המשפיע והקובע. תהליך הבידוק לטיסות וקבלת הנוסעים ישתנה, ועם זאת מדינת ישראל תהיה ערוכה בקרוב להתחיל להטיס נוסעים, בתחילה ליעדים קרובים ובהמשך ליעדים נוספים בואך כל העולם".

בר הוסיף כי איגוד הטייסים הישראלי שותף לצוותים שמתכננים את אסטרטגיית היציאה של התעופה הישראלית ממשבר הקורונה יחד עם הגורמים השונים. "ענף התעופה, שספג מכה אנושה ונכנס באופן דרמטי ומיידי לקיצוץ ניכר, צפוי להיות בין הענפים האחרונים שיחזרו למסלולם באופן רגיל. עם זאת, הולכת ומתבהרת התמונה כי תעופה בינלאומית הופכת להיות אחד מהכלים המשמעותיים בתהליך היציאה ממשבר הקורונה ובהחזרת החיבור בין מדינות יבשות, עמים, וארצות".

"מדינת ישראל שעבורה התעופה הינה נכס אסטרטגי, מרכזי ומהותי בעצמאות ובחוסן הלאומי שלה, צריכה להוביל בעולם כפי שעשתה בתחום הרפואי, גם בתחום התעופה", הסביר יו"ר האיגוד. "עלינו לזכור כי אותם ישראלים שנתקעו במלבורן או בלימה ובמקומות אחרים בעולם, שבו לביתם בארץ בחברות ישראליות, מכונות הנשמה וציוד רפואי חיוני הגיעו ארצה וממשיכים להגיע בחברות ישראליות, כמו ישראלים ויהודים שבחרו להגיע הביתה ולעלות לישראל בעת הזו. עלינו לוודא ואנו כטייסי מדינת ישראל נעשה כל שיידרש על מנת לקיים תעופה ישראלית חזקה, תחרותית, יעילה וחיונית כנכס אסטרטגי של מדינת ישראל".