לאחר הביקורת מבג"ץ: הממשלה מקדמת את חוק הארכות מעצר בווידאו

(בווידאו: בג"ץ דן בסמכות שב"כ לעקוב אחר חולי קורונה)

משרד המשפטים הפיץ אתמול (חמישי) תזכיר חוק שיאפשר לקיים דיוני מעצרים באמצעות שיחת וידאו ובלי נוכחות של העצורים. זאת, לאחר שאתמול בבוקר שופטי בג"ץ מתחו ביקורת על כך שהממשלה מתמהמהת בקידום חקיקה בנושא, ומזה כחודשיים מקיימת הארכות מעצר בצורה זו מתוקף תקנה לשעת חירום בלבד.

החוק, אם יעבור, יהיה בתוקף למשך שנה ויאפשר לשר המשפטים ולשר לביטחון הפנים להכריז על מצבי חירום שיימשכו חודש בכל פעם, בהתאם להתפשטות הקורונה, ובו לא יובאו העצורים לאולמות. סמכות זהה תינתן לשר הביטחון בנוגע לבתי המשפט הצבאיים.

מאז אמצע חודש מרץ כבר נערכות הארכות מעצר באמצעות שימוש בשיחות וידאו, ובמקרים מסוימים אף בשיחות טלפון, וזאת מתוקף תקנה לשעת חירום שקבעה הממשלה כחלק מהמאבק בנגיף הקורונה. הסיבה היא כדי להימנע מהצורך לשנע מאות ואלפי אסירים ביום בצורה שתקשה למנוע התפרצות של הנגיף בבתי מעצר ובבתי המשפט.

אתמול נערך בבג"ץ דיון בעתירה שהגישו ארגון עדאלה והרשימה המשותפת, שדרשה מהממשלה להפסיק את השימוש בתקנות לשעת חירום, שמהוות חקיקה בפועל אך מנטרלת לחלוטין את יכולתה של הכנסת לפקח על הממשלה. השופטים נזפו בנציג הממשלה על המשך השימוש הנרחב בתקנות לשעת חירום, במקום להשתמש בחקיקה מסודרת.

כשחיפשו דוגמה ספציפית, השופטים התייחסו מפורשת לחקיקה שתאפשר דיוני מעצרים בוידאו. "הדרך שדיוני המעצר נעשים בכל הערכאות היום זה בהיוועדות חזותית", אמרה נשיאת העליון אסתר חיות. "איזה סיבה יש שהדבר הזה לא יובא בחקיקה". נציג היועמ"ש, עו"ד נחי בן אור ממחלקת הבג"צים, השיב כי תזכיר חקיקה בנושא כבר גובש ונמצא על שולחנו של שר המשפטים. מאוחר יותר הופץ התזכיר להערות הציבור, ובשבוע הבא תוכל הממשלה להמשיך לקדמו.

תזכיר החוק גם תואם את המודל שביקשו השופטים לראות מבחינת הסמכת הממשלה. נציג היועמ"ש אמר בדיון שחלק מהתקנות צריכות להיות דינמיות ולהתאים לתמונת המצב המשתנה של התפשטות המגפה, והשופטים הסבירו כי הדבר הנכון לעשות הוא לחוקק חוק שבו הסמכה כללית של הממשלה לפעולה מסוימת, כמו הכרזה על אזור מוגבל, והשרים הם שיחליטו מתי והיכן להשתמש בסמכות הזו.

ביצוע הארכות מעצר ללא נוכחות העצורים מעלה חשש לפגיעה בזכויותיהם של העצורים, בין היתר בשל הפגיעה בתקשורת שלהם עם הסנגור ובשל הקושי של השופט להתרשם באופן בלתי אמצעי ממצבו של העצור. כדי לענות על חשש זה, התקנה מסמיכה נשיא של בית משפט או של בית משפט צבאי להורות על קיום הדיון בנוכחות העצור, אם התרשם שקיומו בשיחת וידאו "יגרום לפגיעה ממשית ובלתי מידתית בעצור" - אך ספק אם יהיה בכך כדי למנוע לחלוטין את הפגיעה בעצורים.

בעשור הקודם נערך פיילוט של דיוני מעצרים בשיחות וידאו, אך הנושא לא קודם מעבר לכך, ומאז הוא עולה מפעם לפעם כאשר התומכים העיקריים הם משרד האוצר, המשטרה ושב"ס. מנגד, הנהלת בתי המשפט, הסנגוריה הציבורית ולשכת עורכי הדין מתנגדים נחרצות לרעיון.

ב-2013 הנושא נבחן על ידי צוות בראשות המשנה ליועמ"ש לעניינים פליליים דאז, רחל גוטליב. הצוות המליץ כי ניתן יהיה לקיים בשיחות וידאו דיונים משפטיים בעניינם של חשודים ונאשמים שנמצאים במעצר, גם ללא הסכמתם, אך הוחרגו מהמלצה זו ארבעה סוגי דיונים: הארכת מעצר, בקשת מעצר עד תום ההליכים, הקראת כתב האישום ודיון ראשוני לפני השופט הדן בתיק.

בדצמבר 2018 התקיים דיון במשרד המשפטים בהשתתפות נציגים מהנהלת בתי המשפט, הסנגוריה הציבורית, משרד האוצר, המשרד לביטחון הפנים ושב"ס. בסיכום הדיון הוחלט להמשיך לבדוק היבטים מסוימים, וכן לבצע בדיקה של הסדרים דומים בעולם - אך לעד להתפרצות הקורונה הנושא לא קודם מעבר לכך.