בימים אלו איראן מנהלת מסע נואש לרכישת דגנים מסוגים שונים, בהם מיליוני טונות של חיטה, תירס ופולי סויה, במטרה למלא את מחסני החירום של המדינה - כך נמסר מפקידים וסוחרים איראניים. זאת למרות הבטחתו של הנשיא חסן רוחאני שהתפרצות הקורונה לא תסכן את אספקת המזון למדינה.
בנאום לאומה, ששודר בטלוויזיה המקומית ב-14 באפריל, אמר נשיא איראן חסן רוחאני כי היבול המקומי אמור להבטיח אספקת מזון בשפע לאזרחים האיראנים, בכמות שתספיק עד סוף שנת 2021, כל עוד הנגיף לא משפיע על המגזר החקלאי במדינה. אך מרוץ הקניות, שלא דווח על ידי המדינה, חושף חשש בטהראן מפני משבר אספקה שיפרוץ במקרה שהתפשטות הנגיף תהפוך ייבוא מסוחרים בינלאומיים, נושא מאתגר ממילא בעבור איראן, לקשה יותר.
דחיפות זו הניעה את איראן לשנות את מדיניות הרכש שלה, להעדיף חוזים ישירים על מכרזים בינלאומיים, ולסחור בהיקפים קטנים יותר. בלשכת הנשיא ודובר הממשלה סירבו להגיב לפניות של סוכנות הידיעות רויטרס בנושא.
איראן צריכה לייבא ארבעה מיליון טונות של חיטה, מיליון וחצי טונות שעורה, 700 אלף טונות של סוכר ובין ארבעה לחמישה מיליון טונות תירס, עד סוף שנת 2021, אמר בכיר במשרד בחקלאות האיראני לרויטרס. "המספרים האלו עשויים להשתנות בגלל ההתפרצות", אמר הבכיר, והסביר כי יעדי הייבוא עלולים לצנוח במידה ויצואנים יפחיתו את ההיצע בחסות הווירוס, מה שיהפוך את החיפוש של איראן אחר דגנים למאתגר עוד יותר.
התחרות סביב סחורות בינלאומיות "מתחממת" בעוד ממשלות שמבקשות לרכוש עוד ועוד כדי למלא את העודפים שלהן, "נדחקות" לפעולה בשל סגרים שהאטו עד כה את שרשראות האספקה ויצרו עקומות ייצוא. אוכל, תרופות וציוד הומניטרי נוסף מוחרגים מהסנקציות האמריקניות שהוטלו מחדש ב-2018 על המשטר האיראני, עם נסיגת האמריקנים מהסכם הגרעין של איראן עם המעצמות. אך למרות זאת, ברשויות בטהראן אומרים שהצעד הרתיע בנקים זרים מפעילות עסקית עם גורמים איראניים, כולל משלוחי מזון.
עוד בוואלה!
את השפעת המכשולים הנובעים ממשטר הסנקציות על יכולת רכישת המזון של איראן ניתן היה לראות היטב ב-2019, כאשר לפחות 20 אוניות הנושאות יותר ממיליון טונות של חיטה עגנו מחוץ לנמלים איראניים בשל השתהות התשלומים בעבורם.
משלוחים אלו היו ההוכחה ליכולת המופחתת של טהראן להשיג "חבל הצלה" של סחורות חיוניות. בעבור רוחאני ומשטר האייתולות, מדובר בסיכון פוליטי רציני אל מול הלחצים של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לסכל את הפעילות הגרעינית של איראן ואת תוכנית הטילים שלה.
איראן כבר ניצבה בפני גלים של הפגנות פוליטיות נגד כישלון הניהול הכלכלי, השחיתות והמחסור במשרות במדינה. הרפובליקה האסלאמית נמצאת תחת לחץ כלכלי גובר והיא נותרת לעת עתה מחוץ לשווקי ההון הבינלאומיים. בתוך כך, היא ניצבת מול לחצים פיננסיים נוספים הנובעים מצניחת מחירי הנפט בשל האמברגו האמריקני תעשיית הנפט שלה.
"זה לא ענייני איך הם מעבירים את הכסף לשם, אבל הם מעבירים"
הכלכלה האיראנית צפויה לצנוח לתוך מיתון עמוק יותר בשנה הפיסקאלית הנוכחית, בעוד עודפי המט"ח שלה עלולים לרדת ל73 מיליארד דולר עד מרץ הקרוב - הפסד של כמעט 40 מיליארד דולר בשנתיים, כך דווח בינואר מהמכון לפיננסים בינלאומיים. "הם נוקטים בגישה חדשה בגלל ש'הגדולים' לא רוצים לגעת באיראן יותר", אמר מקור המעורה בסחר במזרח התיכון. בתי מסחר גדולים שנפגעו מעיכובים בתשלום והוצאות עגינה גבוהות, כתוצאה משהות ממושכת בנמלים, מתנערים מאיראן.
עוד מסר המקור, שעושה עסקים עם איראן, שהממשלה ממוקדת בביזור רכש החיטה והתירס שלה דרך חוזים פרטיים שמתועדפים על פני רכישות ממשלתיות רשמיות, ובהתאמת אופי המסחר שלה לעסקאות בהיקפים קטנים יותר.סוחרים מקבלים התחייבות לתשלום של 90% משווי העסקה לפני שהאוניות עוברות את תעלת סואץ, הוא הוסיף. עוד אמר המקור, כי בניגוד למעורבות הטורקית הנרחבת בעבר, במימון העסקאות האחרונות היו מעורבים בעיקר בנקים בקוריאה הדרומית, רוסיה וסין.
"זה לא ענייני איך הם מעבירים את הכסף לשם, אבל הם מעבירים", ענה המקור בתשובה לשאלה האם הוא מודאג מעיכובי תשלום נוספים בעתיד. "יותר קל להם להעביר דברים ולקבל תשלום ככה", הוא הוסיף, ואמר גם שאיראן ניסתה כל העת לחתום חוזים בצורה הזאת בעבור 250 אלף טונות של חיטה ו200 אלף טונות של תירס לחודשים אפריל ומאי.
נייג'ל קושנר, מנכ"ל משרד עו"ד W Legal, שמייצג לקוחות המעורבים בסחר תבואות עם איראן, אמר שנתיב התשלום לסחורות הומניטריות, כולל מזון, נוצר בשוויץ, באיחוד האירופי ובמדינות נוספות שהקפיאו משאבים איראניים - למשל קוריאה הדרומית - שניתן להשתמש בהם כעת. "כל האפשרויות האלו ברות ביצוע, יש כעת מתחום תמרון רחב יותר מאשר לפני כן לשימוש במסלולי התשלום האלו", אמר קושנר. "הבעיה היא שהאיראנים היו חייבים להשיג את הכסף".
סוחרי תבואה אירופאים מסרו כי נאמר להם על ידי פקידים בטהראן שההכנסות של איראן ממכירות נפט בבנקים אסייתיים, בעיקר במטבע יורו, הועברו לשווייץ, שם נוסד מנגנון תשלום לייבוא תבואות.
סוחרים רבים בבתי מסחר רב-לאומיים הצהירו שאם התשלום יתאפשר דרך בנק שווייצרי, הם יחדשו מחירות בהיקפים גדולים לרפובליקה האסלאמית.