הלחץ בעזה גובר, וכישלון במשא ומתן לחילופי שבויים עלול להוביל להסלמה

(בווידיאו: משפחת גולדין תוקפת את מדיניות הממשלה בנושא השבויים, בפברואר)

כישלון בעסקת חילופי אסירים ושבויים עם חמאס, שעלתה לכותרות בשבועות האחרונים, עלולה להוביל להסלמה ביטחונית. התקופה הנוכחית רגישה בגזרה הפלסטינית, לכן אם המהלך לא יבשיל הדבר עשוי לסמן את הדרך לאש בגבול. בידי חמאס שני אזרחים ישראלים, אברה מנגיסטו והישאם א-סייד, ושני חללי צה"ל המוחזקים על ידי הזרוע הצבאית של הארגון ברצועת עזה, הדר גולדין ואורון שאול.

המשא ומתן על השבויים החל בפנייה של חמאס לישראל בתיווך מצרים, ומיד לאחר מכן החלו הפרסומים בנושא בכלי התקשורת הפלסטיניים. גורמים בישראל העריכו כי החלטת חמאס לחשוף את התהליך נועדה לרסן גורמי אופוזיציה באמצעות לחץ על הציבור העזתי, המעוניין לראות את האסירים הביטחוניים הכלואים בישראל משתחררים. השלב הבא כלל הצעות רשמיות מכמה מדינות, כמו רוסיה, לסיוע בתהליך. ראש הממשלה בנימין נתניהו שוחח על הנושא עם כמה מראשי מערכת הביטחון, והסוגיה הוצגה גם לחברי הקבינט המדיני-ביטחוני.

הדרישות שהעלה חמאס, תמורת מידע ראשוני על חיילי צה"ל והאזרחים הישראלים, הוגדרו כ"חסרות פרופורציה". במקביל, גברה התחושה בצד הישראלי, שאם בהנהגת חמאס לא רוצים להתגמש בדרישות - אין טעם להתקדם בתהליך המשא ומתן.

מנהיג חמאס, יחיא סינוואר, הופיע בתקשורת הפלסטינית לפני כמה שבועות, והציג גישה פרגמטית כלפי ישראל. כשהוא חובש כאפייה ומדבר בשידור חי, הבהיר סינוואר כי הוא נכון לפשרות, ברקע הלחץ הגובר ברחוב הפלסטיני ברצועת עזה, כתוצאה מהתפשטות נגיף הקורונה והקמת מרחב לחולים ולמבודדים באזור רפיח.

גורמי ביטחון בכירים אישרו בשיחה עם וואלה! NEWS כי סינוואר מתכוון לקדם מהלכים מול ישראל. ביכולתו לעשות כן מכמה גורמים, ובהם הקיפאון בתהליך ההסדרה, ההידרדרות במצב הכלכלי, החשש מאיבוד שליטה במערכה נגד הקורונה והתגברות הביקורת בציבור הפלסטיני כלפי הנהגת הארגון.

בנושא ההסדרה הועלו במערכת הביטחון שני תרחישים, אשר הועלו על ידי גורמים בכירים בצה"ל בפני ראש הממשלה. לפי הראשון, צריך לקדם הסדרה להשגת שקט ארוך טווח בגזרה, בתמורה לשיפור דרמטי של המצב הכלכלי ברצועת עזה, ללא קשר למשא ומתן על השבויים והנעדרים (שו"ן). בתרחיש אחר, צריך להתנגד להסדרה, בטענה שמדובר במאמץ של חמאס להרוויח זמן כדי להתחמש, להתעצם ולבצע ניסיונות השתלטות ביהודה ושומרון.

הדרג המדיני החליט להתקדם בשני הערוצים - ההסדרה ברצועה והשבויים. הגורמים שעסקו בתהליך ההסדרה עם חמאס, עוד לפני משבר הקורונה, החלו לקדם את האפשרות של שקט יחסי בתמורה לסיוע הומניטארי במכונות הנשמה, בערכות לבדיקה ובבדיקות במעבדות של צה"ל. בימים האחרונים, טענו גורמי ביטחון כי חלה התקדמות בנושא, אך עדיין לא מספיק כדי שניתן יהיה להכריז עליהם. לדבריהם, המבחן הגדול יהיה השקט.

בערוץ השבויים והנעדרים הוחלט לערב גורמים בינלאומיים, באופן בלתי רשמי, במטרה להבין עד כמה רחוק מוכנים בחמאס להתקדם בתהליך כמה פשרות שהם מוכנים לבצע. גורמי ביטחון הבהירו כי נכון לשבוע האחרון, אף אחד מהגורמים שהציעו עזרה לא קיבלו מהמדינה את כתב המינוי לניהול תהליך המשא ומתן. מכך ניתן להבין כי אין התקדמות דרמטית במסגרת המו"מ.

מנהיגי חמאס העלו בתקשורת הפלסטינית הצעות להתקדמות במו"מ, שכללו שחרור של העצורים מעסקת שליט וכן גורמים נוספים. עם זאת, בישראל נשמרה דממת אלחוט, למעט התבטאויות של חלק מחברי הקבינט המתנגדים לשחרור מחבלים עם דם על הידיים.

ככל שהימים חלפו, הנהגת חמאס לא שמעה מסרים חיוביים. בתקשורת הפלסטינית גברה הביקורת נגד התהליך, בטענה שישראל מרמה את חמאס. דובר הנהגת החוץ של חמאס, חוסם בדראן, אמר כי הארגון הציג יוזמה לפני כמה ימים. אם לא תהיה בה התקדמות, ברוח המשא ומתן, יש בידי חמאס כלים נוספים לקידום התהליך.

חלפה פחות מיממה לפני שרקטה שוגרה לעבר ישראל. גורמים בחמאס הכחישו את מעורבותם וטענו כי מדובר ב"גורמים סוררים". עם זאת, בישראל הסיקו כי מדובר באיתות מצד הנהגת חמאס על חוסר שביעות הרצון מחוסר ההתקדמות.

ככל שחולפים הימים, ניכר כי ישנה תרעומת מצד גורמים פוליטיים בנוגע לרף שהציב חמאס למשא ומתן. המוטיבציה לקדם עסקה - נמוכה מאוד. עם זאת, גורמים מסוימים בישראל העריכו כי ממשלה חדשה תיתן רוח גבית לעסקה רחבה, שתכלול גם את נושא השבויים והנעדרים לצד הסדר ארוך טווח עם חמאס.

רק לפני כמה שבועות, אגף המודיעין (אמ"ן) הניח על שולחנו של ראש הממשלה הערכה ביטחונית בדבר הסכנות שעלולות להתחולל בעקבות התרחישים האפשריים להתפשטות הקורונה ברצועת עזה. הידרדרות בנושא עלולה להוביל לשינוי בפעילות "הסוררים", כולל מעורבות הפלגים - ובראשם חמאס - עד כדי הסלמה מול ישראל. גורמים בכירים באמ"ן המליצו לגלות גישה פרגמטית כלפי חמאס, שנמצא בימים אלה באחת מנקודות השפל שלו מאז שעלה לשלטון, ולנסות להגיע להסדרים ארוכי-טווח במעורבות בינלאומית.