בג"ץ בביקורת על השימוש בתקנות הגנה לשעת חירום: "יש כנסת מתפקדת"

שופטי בג"ץ מתחו היום (חמישי) ביקורת על השימוש הנרחב של הממשלה בתקנות לשעת חירום במאבק במגיפת הקורונה, חרף העובדה שהכנסת כבר מתפקדת ויכולה לדון בחקיקה. הדיון בבג"ץ היום נערך במסגרת עתירה שהגישו הרשימה המשותפת ומרכז עדאלה, שיוצגו על ידי עו"ד חסן ג'בארין.

השופטים הורו לממשלה להגיש עד 18 במאי הודעת עדכון על כל הצווים ותקנות החירום שבתוקף והוצאו במשבר הקורונה, וכן את תזכירי החוק והצעות החוק שהוגשו בהקשר זה. בהמשך להערותיהם בדיון, השופטים הורו כי הודעת העדכון "תתייחס להתנעת המהלך של חקיקת מסגרת המיועדת לטפל במצבים המשתנים הנובעים מתקופת החירום".

הטענה בעתירות היא כי הממשלה לא יכולה להמשיך להתקין תקנות לשעת חירום, תוך עקיפת הכנסת, כשזו כבר הושבעה והחלה לתפקד. עוד נטען כי יש צורך בהכרזה ספציפית על מצב חירום בשל משבר הקורונה, והממשלה לא יכולה להסתמך בנושא זה על מצב החירום הביטחוני שהוכרז ב-1948, ומעולם לא בוטל.

העתירות נידונו היום בפני הרכב מורחב של הנשיאה אסתר חיות והשופטים חנן מלצר, עוזי פוגלמן, יצחק עמית וניל הנדל. נציג היועמ"ש, עו"ד נחי בן אור ממחלקת הבג"צים בפרקליטות, טען כי חלק מהתקנות הן שינוי של תקנות קודמות בהתאם למצב בשטח ולהתפשטות המגפה, ובוודאי שתיקונים כאלו לא יכולים להיעשות בחקיקה ראשית. השופטים לא התרצו, ואמרו כי נכון יהיה לחוקק חוק שיסמיך את הממשלה לפעול במצבים מסוימים. למשל, שהכנסת תקבע להכרזה "על אזור מוגבל" וכן את המשמעויות של הכרזה כזו - ואילו הממשלה תשתמש בסמכות הזו לפי הצורך, ותכריז על אזורים כאלה, כפי שנעשה בבני ברק.

"כל המדינות האחרות קבעו מסגרת מסוימת", אמר השופט פוגלמן. "ברור שבמסגרת שנקבעה על ידי המחוקק היא כללית, וועדות השרים יצקו בו תוכן. אצלנו אין מסגרת כללית וכל יומיים מוסיפות תקש"ח. אם אין מסגרת כללית, שום דבר לא יקרה. ראינו שגם חקיקה יכולה להתקדם מהר כשרוצים".

השופט מלצר התייחס לעובדה שהתקנות משתנות ומעודכנות חדשות לבקרים, וללא הליך מסודר של חקיקה הציבור מתקשה לעקוב. "יש כל כך הרבה ריבוי (של תקנות) אז מאבדים שליטה. שיהיה תקנות שעת חירום ומעקב, אם מאריכים, משנים, מתחלפים בהצעת חוק - מה קורה? יש כאוס בכל הרמות".

נציגת הכנסת, עו"ד אביטל סומפולינסקי, אמרה בדיון כי "אנחנו סבורים כמו היועץ המשפטי לממשלה". לדבריה, "עצם העובדה שהקורונה היא מצב חירום אזרחי, לא אומרת מבחינתנו שמצב החירום לא יכול לשאת גם אותה. עם זאת, ככל שמתרחקים מהמוקד של הדבר הזה, יש קושי. אבל לא רק בהיבט של הקורונה, גם בהיבט של הכנסת".

השופטים הקשו ושאלו מדוע למשל הממשלה לא קידמה בחקיקה את האפשרות לקיים הארכות מעצר בווידאו בזמן משבר הקורונה, נושא שמוסדר כעת רק בתקנות שעת חירום. "הדרך שדיוני המעצר נעשים בכל הערכאות היום זה בהיוועדות חזותית. איזה סיבה יש שהדבר הזה לא יובא בחקיקה", שאלה הנשיאה חיות. נציג היועמ"ש בן אור השיב רק שהנושא נמצא על שולחנו של שר המשפטים.

בדיון הוזכר גם מכתבו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שפנה לראש הממשלה כבר לפני יותר מחודש וטען כי ישנה בעייתיות רבה בהמשך השימוש בתקנות לשעת חירום, כאשר ניתן לקדם חקיקה רגילה. "אנחנו מצפים מהיועץ, לפי מה שהוא כתב, שלא תבואו מחר ותוציאו עוד תקנות לשעת חירום", אמר פוגלמן לעו"ד בן אור. תציעו מנגנון בפרק הזמן המידי שלא יאפשר להוציא עוד תקש"ח כי יש כנסת מתפקדת".

מרכז עדאלה, שהגיש את העתירה יחד עם הרשימה המשותפת, מסר: "נדמה שבאולם בית המשפט היום היתה תמימות דעים כי לאחר כינוסה של כנסת פעילה, אין כל הצדקה לכך שהממשלה תפעל בניגוד לעקרונות של הפרדת הרשויות ושלטון החוק. חידוש מצב החרום הכללי הנהוג בישראל מאז קומה יצר מרחב פעולה אינסופי שהממשלה הנוכחית ניצלה באופן חסר תקדים, באופן שגם הביא לפגיעה בזכויות יסוד של האזרחים והתושבים. יש לקוות כי בסופו של ההליך יפסוק בית המשפט באופן חד משמעי כי לממשלה אין אפשרות להמשיך להתקין תקנות ללא הסמכה מפורשת, עם גבולות ענייניים".

(עדכון ראשון: 13:35)