פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אוחנה ערער על החלטת השופט מזוז שלא לפסול את עצמו: "פגיעה בהליך המשפטי"

      שר המשפטים פנה לנשיאת העליון חיות לאחר שהשופט סירב לפסול עצמו מדיון בעתירה נגד הארכת כהונתו של ממלא מקום פרקליט המדינה דן אלדד. מזוז, שדחה השבוע את טענות אוחנה כי יש "חשש משוא פנים" אם ידון בנושא, אמר כי הטענה נגדו "משוללת יסוד"

      אוחנה ערער על החלטת השופט מזוז שלא לפסול את עצמו: "פגיעה בהליך המשפטי"
      צילום: לשכת העיתונות הממשלתית, עריכה: ניר חן

      שר המשפטים אמיר אוחנה הגיש הבוקר (רביעי) ערעור לנשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, על החלטתו של השופט מני מזוז שלא לפסול את עצמו מלדון בעתירה הנוגעת ליחסים שבין שר המשפטים וסמכויותיו אל מול היועץ המשפטי לממשלה.

      בערעורו, השר אוחנה טען כי התנהלותו של השופט מזוז וסירובו לפסול את עצמו מדיון בנושא אשר עליו התבטא בעבר "באופן לא ראוי", כדבריו, גורמים ל-"פגיעה ממשית בטוהר ההליך המשפטי".

      בערעור, שהוגש באמצעות עורך הדין שמחה רוטמן, כתב אוחנה כי "החשש הפוטנציאלי שהיה קיים עוד לפני שהשופט מזוז החל לעסוק בתיק, התממש במהרה, ואף יצר עילת פסלות חדשה, הנובעת מתוך התיק: השופט מזוז נתן צו ארעי, שכלל לא התבקש לתת, והמבוסס על תפיסתו את המצב הרצוי. למעשה, ניתן הצו במטרה לשרת את רצונו של היועמ"ש כפי שהובע בהזדמנויות שונות, ולא את רצונם של העותרים כפי שהובע בעתירתם".

      שופט בית המשפט העליון מני מזוז במשפטו של מיקי גנור, תיק 3000, בית המשפט העליון בירושלים 22-במרץ 2019. (פלאש 90 , יונתן זינדל)
      השופט מזוז (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

      בשבוע שעבר הגיש אוחנה בקשה כי השופט מזוז יפסול עצמו מלדון בעתירה שהוגשה לבג"ץ נגד הארכת כהונתו של ממלא מקום פרקליט המדינה דן אלדד. בבקשה טען אוחנה כי ישיבתו של מזוז בדין מעלה "חשש ממשי למשוא פנים". בין היתר ביסס השר את הבקשה על אמירות עבר של מזוז, כשאמר לפני כחצי שנה בכנס בו השתתף כי "המצב של שר משפטים לעומתי הוא מצב בעייתי, מטריד, מציק".

      מזוז דחה השבוע את הטענות ואמר בתשובתו כי "בהתאם לחוק, בקשה לפסילת שופט נדרשת להצביע על כי 'קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט', ובכלל זה עקב קרבה משפחתית לצד בהליך, או ענין אישי או כספי ממשי בהליך או בתוצאותיו. הבקשה דנן אינה מצביעה על כל עילה כאמור, והיא משוללת יסוד, וממילא דינה להידחות".

      אוחנה התייחס בערעור לטענת מזוז כי לא התייחס ישירות אליו בהתבטאות הפומבית, וטען כי מזוז לא אמר אמת. "התייחסותו של מזוז לטענה כי דבריו מכנס חיפה 'לא התייחסו באופן ספציפי למבקש או לפעולה או החלטה קונקרטית שלו' אינם משקפים את המציאות העובדתית ורחוקים מתיאור אותנטי של האמת. ככל הנראה, סבור השופט מזוז כי כללי המניעויות שחלים על אחרים, אינם חלים עליו וכי אין מדובר בכלל גורף המחסן את שופטי בית המשפט שכיהנו בעבר כיועצים משפטיים לממשלה".

      אמיר אוחנה בהשקת ספרו של עו"ד שמחה רוטמן, "מפלגת בג"ץ", בבית ציוני אמריקה בתל אביב, 12 בפברואר 2020 (שלומי גבאי)
      "חשש ממשי למשוא פנים". השר אוחנה (צילום: שלומי גבאי)

      זאת ועוד, בערעורו הלין השר אוחנה על כך שהתוודע לההחלטה לדחות את בקשתו לפסול את השופט דרך כלי התקשורת. "השר ובא כוחו 'זכו' לקרוא את ההחלטה שדחתה את בקשת הפסלות ברשת החברתית טוויטר, מפיהם של כתבי משפט שונים, כאשר ההחלטה באותה עת לא הייתה באתר בית המשפט ולא נשלחה למערער: 'תמוה מאוד כיצד ההחלטה, בטקסט מלא, הגיעה לידי כלי התקשורת ופורסמה כבר בשעה 17:30 בעוד שבאתר האינטרנט של הרשות השופטת היא עלתה רק בשעה 17:39 ונשלחה לבא כוח המערער באמצעות הפקס בשעה 17:50".

      בסיומה של העתירה, ציין השר אוחנה כי כל אחת מהעילות שצוינו במסמך המלא, "ובוודאי שהצטרפותן, מקימים חשש ממשי אובייקטיבי למשוא פנים, ואף לפגיעה אנושה במראית פני הצדק" וטען כי יש לפסול את מזוז מלעסוק בעתירה.