תקופת הקורונה הביאה איתה ריחוק חברתי ושינויים רבים, ביניהם שינוים במפת הפשיעה. מסמך שהכינו במחלקת מחקר ויחידת המידע והידע ובשיתוף המדען הראשי במשרד לביטחון הפנים והגיע לידי וואלה! NEWS מנתח את מגמות הפשיעה בארץ ובעולם, לאור מציאות זו, לפי מספר הפניות למוקד 100 של המשטרה, מ-1 במרץ ועד אמצע אפריל השנה בהשוואה לארבעת החודשים שקדמו לפרק זמן זה, בהם עוד לא הוטלו הגבלות משמעותיות לאור התפרצות הנגיף.
לפי הדוח, נרשמה ירידה של 18% בעבירות מין בתקופת הקורונה, וירידה גדולה יותר של 23% נרשמה בעבירות רכוש. גם בתיקי הפשיעה הכלליים שפתחו במשטרה נרשמה בתקופת הקורונה ירידה של 27%. לעומת זאת, בעבירות האלימות במשפחה נרשמה עליה מדאיגה של 12%, ובתלונות על אלימות בין בני זוג נרשמה קפיצה של 31% - 5,904 פניות הגיעו למשטרה לאורך חודש וחצי של הגבלות הקורונה, לעומת 4,508 בתקופה שקדמה לכך. הדוח מעלה עוד כי בעוד אזרחים רבים נותרו בבתיהם, נרשם זינוק חד של 89% בפניות של אזרחים למשטרה על רעש שמקימים הסובבים: 38,875 תלונות התקבלו בנושא, לעומת 20,505 טרם הקורונה.
מנתוני המשטרה עולה גם שבחמש השנים האחרונות, תקופת כהונתו של השר גלעד ארדן, חלה ירידה של עשרות אחוזים בפריצות לבתים ובעבירות רכוש. בתקופת ההגבלות המספרים הגיעו לשפל היסטורי, אך במשטרה צופים שתהיה עלייה מסוימת בפשעים מסוג זה לאחר החזרה לשגרה, והונחו על ידי השר ארדן למקד את האכיפה בעבירות אלו.
אל תפספס
"הגנבים לא פיתחו מצפון בתקופת הקורונה. מעצם זה שיש נוכחות משטרה ורוב האנשים בבית, יש פחות פריצות לבתים. סביר להניח שנראה עלייה מסוימת כשנחזור לשגרה", הסבירה פרופ' מלי שחורי-ביטון את הנתונים, קרימינולוגית וסגנית הרקטור באוניברסיטת אריאל, "יש היום הרבה שוטרים ברחוב. זה מרתיע אנשים ומן הסתם מביא לירידה בפשיעה בכל מיני תחומים. אני לא בטוחה שהמספרים משקפים לחלוטין את המציאות".
הנתונים המדאיגים על עלייה במספר אירועי האלימות במשפחה תואמים את החששות שהנחו את המשרד לביטחון פנים במסגרת ההיערכות למשבר. השר ארדן הנחה את המשטרה להפעיל פיקוח מיוחד וליזום ביקורי בית אצל נשים שיש אינדיקציה לכך שהן מאוימות. גורם במערכת אכיפת החוק אף אומר כי החלטתו של השר לאסוף כ-7,500 כלי נשק הנמצאים בידי מאבטחים שיצאו לחופשה ללא תשלום הצילה חיים.
"זה לא מפתיע שיש יותר אלימות במשפחה בתקופה הזו", אומרת גם פרופ' שחורי-ביטון, "אני בטוחה שהאלימות היא לא רק בבתים שהייתה בהם אלימות קודמת. ההימצאות בתוך המשפחה הגרעינית, כשכולנו מבודדים מהעולם החיצון ואין סבא או סבתא שיעזרו, הסיטואציה היא סיר לחץ ואין בקרה חיצונית כי אין מבקרים בבית - וסיטואציה כזו יכולה להביא לעלייה משמעותית באלימות בתוך הבית. זה לא מתבטא רק באלימות פיזית, אני בטוחה שיש מקרים שלא מדווחים בסיטואציה כזו".
באיטליה בזזו חנויות, בצרפת לא חלה ירידה במקרי הרצח
בעוד בישראל דווח עד כה על ירידה במספר הפריצות בתקופת הקורונה, האינטרפול מדווח כי גורמי פשע בעולם שמים להם למטרה עסקים שאינם מאוישים, מה שמוביל לעלייה בפריצות לבתי עסק. מגמה הבולטת גם בעולם, לפי נתוני הארגון, היא עלייה הניכרת באלימות במשפחה נגד נשים וילדים. בנוסף, בתקופה האחרונה מדווח על עלייה בפעילות מקוונת של פדופילים המחפשים חומרים העוסקים בהתעללות בילדים. מצב זה מחמיר לאור מחסור באנשים העוסקים בהסרה של חומרים אלו מהרשתות, לפי הדוח.
מכון מחקר ברוקינס בוושינגטון, שבדק את השפעות הפשיעה על תפקוד המשטרה, הציע פרשנות למגמות השונות במצב הפשיעה. כך, הדוח טוען כי ככל שחיי הרחוב מצטמצמים ברחבי העולם, פשיעה אלימה ברחוב מצטמצמת במקביל. פחות קורבנות פוטנציאליים שוהים בחוץ, ובמקביל כשאנשים בביתם, קשה יותר לבצע פריצות. גם העלייה בפשיעה הדיגיטלית מוסברת בתנאי המצב: אנשים מבצעים הרבה יותר משימות שגרתיות בצורה מקוונת ובדגש על קניות. מעבר לניסיונות פריצה לחשבונות בנקים ולאתרים המאחסנים מידע על כרטיסי אשראי, הלוואות בריבית מהשוק השחור עשויות להתרחב ככל ששיעור האבטלה וקשיים כלכליים מתרחבים. עוד לפי המחקר, מדינות המעניקות סיוע כלכלי למובטלים יכולות לצפות לעליה בשיעור ההונאות, באמצעות פושעים מקוונים המציגים עצמם כנציגים של גורמי ביטוח לאומי במטרה להשיג מידע אישי חסוי.
המחקר טוען עוד כי בקרב אוכלוסיות עניות יותר שאינן יכולות להרשות לעצמן בידוד ביתי, אנשים ייאלצו להסתכן בחשיפה לנגיף כדי למנוע רעב לבני ביתם. באזורים בהן יש ריכוז של אוכלוסיות כאלו, אפשר לצפות לעלייה בשיעור האלימות האישית, בזיזה ואף אלימות המונית נגד מיעוטים אתניים. בנוסף, מצבי משבר הם גם הזדמנות לניצול של ספסרים. פושעים אלו עשויים לאגור מצבורים של מוצרים חסרים וכגון ציוד רפואי וניקיון, ולמכור אותם במחירים מופקעים. חמור מכך: גורמים אלו עלולים למכור מוצרים מזויפים המסכנים את הקונים. מגמה נוספת שעלולה להתרחש, בטווח הקצר, היא ייצור של סמים סינתטיים ומכירה שלהם באמצעות הדואר עשויים להתרחב. בטווח הבינוני, כך נטען, ארגונים לסחר בסמים עשויים לצבור מלאי של סמים ולהפיצם באמצעות רחפנים, צוללות ופלטפורמות בלתי מאוישות. אפשרות אחרת היא שימוש של ארגוני פשיעה מאורגנת ברחפנים המצוידים בכלי נשק כדי לחסל יריבים ואנשי ביטחון ממרחק.
הדוח הישראלי סוקר גם את המגמות המקומיות בכמה מדינות בולטות ברחבי העולם. כך, בבריטניה המשטרה מדווחת על ירידה בשיעור הפשיעה במהלך התפשטות הנגיף וציות של רובו של הציבור להוראות הממשל בנוגע למשבר: 3,203 קנסות בלבד חולקו למפרי תקנות בממלכה המאוחדת, כאשר 82% מהם - לגברים. בארבעת השבועות שקדמו ל-12 באפריל חלה ירידה של 28% בפשיעה ביחס לתקופה דומה אשתקד, כשתקיפות חמורות ושוד אישי ירדו ב-27% ואונס ירד ב-37%. כמו כן הבריטים מדווחים על ירידה של 37% בפריצות לבתים וירידה של 34% בגניבות הרכב, אך גם על זינוק של 61% בתלונות של אזרחים על פשיעה מקוונות נגדם והונאות ברשת.
גם בצרפת דווח על ירידה חדה בשיעור הפשיעה הכולל בחודש מרץ 2020, אך שם מסתייגים מפרשנות חד-משמעית לנתון, היות ומציאות ההסגר, לדבריהם, משפיעה גם על התנאים לדווח על מקרי פשיעה, הן עבור הקורבנות והן עבור גורמי האכיפה. בנוסף, ישנם סוגים של פשיעה שלא ניתן לבצע כלל בתנאי הסגר, לעומת סוגים אחרים המתגברים בתנאי בידוד, כמו אלימות ועבירות מין. נתון מפתיע מראה כי לא חלה ירידה במקרי רצח בצרפת ביחס לחודש הקודם, אף שהצרפתים מדווחים על ירידה של 33% בתקיפה חמורה וירידה של 43% בתקיפה מינית.
בארה"ב, משטרת לוס אנג'לס דווחה על ירידה של 16.8% בפשיעה אלימה בחודש מרץ-אפריל ביחס לחודש הקודם וב-11% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. עוד נצפתה ירידה ביותר מ-50% בתקיפה מינית ביחס לחודש הקודם. בנוגע למקרי אלימות במשפחה, דווקא חלה ירידה של 7.9% ביחס לחודש הקודם ו-8.6% ביחס לאשתקד. בכמות המעצרים עבור כל הפשעים חלה ירידה בשיעור של 24.4% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.
באיטליה, שנפגעה באורח קשה כתוצאה מהתפשטות הנגיף, דווח על שורת אירועים חריגים לאור המגיפה, כמו פריצות, בזיזה וגניבות בחנויות בסיציליה, כששומרים נאלצים לעמוד מחוץ לחנויות מכולת כדי לעקוב אחרי חלק מהלקוחות, המסרבים לשלם עבור הקניות. במקביל, קבוצות בפייסבוק קוראים למרי אזרחי ולהפגנות. הרשויות מזהירות כי ייתכן שארגוני פשיעה מאורגנת עומדים מאחורי קריאות אלו, במטרה להחזיר את שליטתם באזורים שונים, שנמצאים מחוץ ל"אזור האדום" של שהוכה במגיפה ואינם עומדים במוקד תשומת הלב של הממשלה בתקופה זו. במשטרה האיטלקית מזהירים גם מפני כניסה של ארגוני פשיעה לתוך שרשרת האספקה של המזון והחקלאות, תשתיות בריאות, ציוד רפואי וענף המלונאות והמסעדות. בנוסף, יש חשש באיטליה כי המשבר עלול להוביל לגיוס אזרחים במצוקה לתוך ארגונים אלו.
פרופ' שחורי-ביטון מאמינה כי בניגוד למקרי ביזה אלה של סופרים באיטליה, סביר שמראות אלו לא יחזרו על עצמם גם בישראל. "יש משהו אחר בדנ"א הישראלי, ערבות הדדית, אנשים מסייעים אחד לשני ככה שאנשים לא מגיעים למצב שבו הם צריכים לבזוז מהסופר, מה גם שהמצב באיטליה ובמדינות אחרות חמור יותר מהמצב בישראל", היא אומרת.