החנויות שברחובות הערים צפויות להיפתח היום (ראשון) לקונים לאחר תקופה ארוכה שבה פעילותן נאסרה. בנוסף לכך, גם הספרים והקוסמטיקאיות יוכלו לחזור לעבוד תחת מגבלות, ובתי הקפה והמסעדות יאפשרו איסוף של המזנות (טייק אוויי). בעלי העסקים אמנם חוזרים לעבודה, אך זועמים על הזנחה מצד המדינה וטוענים כי ההרגשה היא שמאפשרים להם פתיחה תחת מגבלות שלא יאפשרו הכנסות סבירות, רק כדי שהמדינה תוכל להתחמק ממתן פיצויים לעסקים: "אנשים עדיין מפחדים לצאת, נראה אם בכל יגיעו קונים לחנויות הבגדים".
אל תפספס
שארלי סוויסה - הבעלים של מספרת האומן 114
מתי סגרת את העסק?
"מ-15 במרץ המספרה שלי סגורה, גם אני וגם המתחם של הקוסמטיקה, הציפורניים והשיזוף. הגשנו בקשות למענק ואנחנו עדיין לא זכאים, אמרו לנו שאולי בפעימה השנייה ב-1 במאי נהיה זכאים. בחודש הזה לא קרה כלום, הבטחות על הבטחות. אני מפרנס שלושה ילדים, משלם שכירויות, זה לא פשוט אבל אפשר להבין את המצב הבריאותי, העיקר שכולנו בריאים. נענינו לכל ההנחיות של משרד הבריאות ועדיין יש לי חברים ספרים שלא שורדים, יש אנשים שקשה להם, יש אנשים שמשלמים גם מזונות, גם שכירויות על עסקים ודירות".
"מבחינה בריאותית אני מבין את המצב, אבל מבחינת משרד האוצר יש אפס עשייה, עזרה, מענה, אפס רצון לעזור לעסקים העצמאיים. יש הרבה בלבול, חוסר מודעות לגבי מה יהיה ומה נקבל. יש הרגשה שמחזירים אותנו לעבודה רק כדי להנמיך את הלהבות של העסקים שדורשים פיצויים, אז אומרים בוא נחזיר אותם בתנאים לא תנאים כדי לא לתת לנו את מה שמגיע לנו".
האם קיבלת הצעות לעבוד בשחור בתקופה הזו?
"היה ביקוש מאוד גדול לעבוד בשחור, היו הרבה פניות שנבוא לעבוד, אבל אני פחדתי לעשות את זה מבחינה בריאותית. לקראת השבוע האחרון כבר התחלתי לחשוב האם כדאי לי לעשות את זה. אתה אומר לעצמך: אין תשובות מצד המדינה, אין מענה, הייתה תחושה שאנחנו האחרונים שנחזור לעבודה, כי מדובר בעבודה של לקוח מול לקוח - אבל בסוף חזרנו".
מה הולך להיות היום?
"אין הוראה חד משמעית מה צריך לעשות ומה לא. לא קיבלנו הנחייה מסודרת מצד משרד הבריאות, אז אנחנו מנסים ללקט מידע מהחדשות ומהכתבים, ממה שהבנתי צריך מיגון פנים אז רכשתי, וגם ג'ל וכפפות. הודעתי באתר האינטרנט ובפייסבוק של המספרה ללקוחות להגיע ממוגנים, מצד שני אני לא יודע אם אני אמור להשתמש במדחום, לא קיבלתי הנחייה כזאת. ננסה להכניס שתי נשים ולא יותר למספרה, ולעבוד לפי הזמנות. יש ביקוש מלא, הלו"ז של ראשון ושני מלא, כל הלקוחות שלא הסתפרו ולא צבעו את השיער רוצים כבר להגיע".
איך המדינה הייתה צריכה להתנהל בסוגיית העסקים?
"צריך היה לתת טיפול יותר היקפי, נקודתי, יותר מעשי ומהיר, יותר סיוע כלכלי לעסקים שמשלמים אלפי שקלים בשנה. אני מבין את המציאות הדחוקה של בין החגים והקורונה, אני מבין את הטראומה שאנשים היו שרויים בה, ומה שהביא להוראה מידית לסגור את המספרות, אבל המדינה חייבת להיות עם הבנה לעזרה לעצמאים ולשכירים בפרט".
אורית כליף - הבעלים של אורקה מכון יופי בגבעתיים
מתי סגרת את העסק?
"ב-15 במרץ סגרתי את העסק. הייתי בבית עם הילדים, גם בעלי היה בחל"ת, מהמדינה לא קיבלתי גרוש, לא הייתי זכאית למענק. אתמול הלכתי לעסק לפתוח אותו לקראת היום, בלי שקל, עם כל מיני הנחיות שנתנו לנו, ואין לנו מושג איך לעבוד בצורה הזאת. אסור לי לעשות טיפולי פנים או טיפולים סגורים בחדר, זה מוריד מאוד מהפעילות והרווחים של העסק. אני מקווה שיהיה טוב, בכל מקרה אני פותחת את העסק בלי שקל בחשבון, לא יודעת איך אני אשרוד את זה. זה מרגיש כאילו נותנים לנו לפתוח את העסק כדי שלא נבקש פיצויים מהמדינה, זאת ההרגשה. אומרים תפתחו, לצד כל כך הרבה איסורים שלא ברור עד כמה שווה לפתוח כבר את העסק".
"לא רק שלא מפצים אותנו, עכשיו נצטרך לעבוד רק בשביל לכסות הוצאות כמו שכירויות, מס הכנסה, משכורות. אני אישית לא מוכנה לוותר על העובדת שלי ולפטר אותה, היא צריכה לעזוב עכשיו את הדירה שלה בגלל שאין לה איך לשלם שכירות".
האם קיבלת הצעות לעבוד בשחור בתקופה הזו?
"לא עבדתי בשחור, למרות שהתקשרו אליי בלי סוף. אני נמצאת בקבוצת סיכון, אחרי התקף לב, אז בעצמי פחדתי לעבוד כדי לא להידבק. אני לא אגיד לך שהיום אני לא מפחדת לחזור לעבוד, אבל אני חייבת להביא פרנסה למשפחה שלי".
מה הולך להיות היום?
"אתמול הלכתי לנקות את העסק שלי, לחטא אותו, ולהכשיר אותו לפתיחה. לקוחות יש, הלו"ז מלא, אבל אנחנו עובדים בעיקר על מניקור ופדיקור וההכנסות שלהם לא יכסו את כל ההוצאות של העסק, כי ההנחיות לא כל כך ברורות. אני יודעת שאני הולכת לעבוד עם כפפות ומסכה, זה מה שברור לי, וצריך לעבוד בצורה מאוד סטרילית. אבל לא את כל הטיפולים אני יכולה לבצע וזה עדיין מאוד לא ברור מה כן אפשר ומה לא".
איך המדינה הייתה צריכה להתנהל בסוגיית העסקים?
"היה צריך לעזור לאנשים כדי שיוכלו להרים את הראש למעלה במצב הזה. המדינה ממש הפקירה את כל העצמאים ואת כל האנשים פה וזה חבל. אני אישית מרגישה ממש אכזבה".
אלינור שרייבר - בעלים של חנות בגדים "אלינור" ברעננה
מתי סגרת את העסק?
"סגרתי את העסק ב-20 למרץ. נתנו לעבוד כמה ימים וסגרו לגמרי. היינו בשוק, ואחרי כמה ימים התחלתי לבוא לעבודה, לסדר, להעסיק את עצמי. ניסיתי להריץ מכירה במשלוחים, לנסות להרים את הראש, היו לי שתי עובדות שהוצאתי לחל"ת, זה כמו סיוט שלא ידעתי מאיפה הוא הגיע. את השכירות עדיין הייתי צריכה לשלם, ההוצאות עדיין המשיכו לרדת, ארנונה גם ירדה לי למרות שאמרו שיש פטור, היו תשלומים לספקים, הוצאות והלוואות".
מה הולך להיות היום?
"מכיוון שאני רגילה לעבוד עם שתי עובדות, אני פותחת בצורה מצומצמת מ-10 בבוקר עד 17:00. אני רוצה לראות איך אפשר לעבוד, איך אני אצליח לתפקד, אם אנשים באמת יבואו כי יש מגבלות של מאה מטר ומותר עד שני אנשים בחנות. אנשים מפחדים להגיע ויש לי לקוחות מבוגרות".
"לא בטוחה עד כמה ישתלם לעבוד, אבל מצד שני כל דבר עדיף מאשר לשבת בבית. לא נתנו לנו שום תמיכה ושום עזרה מהמדינה, חוץ מששת אלפים שקלים מענק שקיבלתי, שזה טיפה בים וזה מגוחך לעומת מאות אלפי שקלים של הוצאות. ההנחיות לגבי חנויות בגדים של 20 מטרים מאוד לא ברורות, אמרו שיתנו הנחיות מהעירייה אבל עדיין לא קיבלנו, אני מאוד מקווה שיבואו אנשים".
פבל זולוטיונקוב - הבעלים של אווה בייקרי
מתי סגרת את העסק?
"אני סגרתי את העסק מהיום שהודיעו שאסור לעשות טייק אוויי מבתי קפה, ואסור להתקהל ולאפשר מקומות ישיבה. לא השתלם לי לפתוח בשביל משלוחים, אין לי מטבח, אני עובד על בסיס של ישיבה וטייק אוויי - אנשים שמסתובבים ברחוב ונכנסים לקנות קפה. זה היה חודש עצוב, הייתי מגיע פעמיים בשבוע לעסק לראות מה המצב של הסחורה, מה קורה ברחוב. כולם מפחדים להתקרב, בלי שלום, בלי חיוכים. הייתי מגיע ומשאיר את הדלת פתוחה, ואנשים אפילו לא עצרו. לא הייתי זכאי למענק כי פתחנו את העסק בשנת 2019, וזה לא עמד בקריטריונים".
מה הולך להיות היום?
"לקחנו את הזמן הזה כדי לבנות תפריט חדש ולעשות שינויים בעסק, לפתח אותו יותר ולהתכונן לפתיחה הקשה הזאת שהולכת להיות היום. הרבה ספקים לא הולכים לעבוד על ההתחלה, אנחנו צריכים לשלם על כל הסחורה שהזמנו והתקלקלה לאורך התקופה הזאת. ועכשיו אנחנו צריכים לייצר בעצמנו את מה שאפשר כדי להתחיל תנועה בעסק, לתת מוצר מוכן ללקוח שמגיע לקחת קפה".
"המדינה לא עזרה בשום דבר, לא קיבלנו שום תמיכה. אנחנו לא נישבר מזה, אנחנו הולכים להכניס עד שני אנשים לעסק עם תור של אנשים בחוץ. אני צריך להיות עם כפפות ומסכות, אלו ההוראות ואנחנו נעמוד בהם. מתגעגעים אלינו ממש, רוצים שנפתח, רוצים שנחזור".