בעימות בין מנדלבליט ואלדד, המפסידה הגדולה היא מערכת אכיפת החוק

(בווידאו: מנדלבליט נגד אוחנה: "מ"מ פרקליט המדינה אינו יכול להיות תלוי ברצונו הטוב של השר")

העימות בין היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לממלא מקום פרקליט המדינה, דן אלדד, הגיע ביממה האחרונה לשיאים חדשים. בקצרה, מנדלבליט טוען כי אלדד פעל מאחורי גבו, המרה את פיו והסתיר ממנו מידע בנושאים מקצועיים ופגישות עם שר המשפטים אמיר אוחנה. אלדד, מנגד, טוען כי מנדלבליט פעל להדיחו מכיוון שבדק חומרים הנוגעים לפרשה מהעבר, בעקבות פניה של עיתונאי. הכוונה לחומרים הנוגעים לסגירת התיק נגד מנדלבליט בפרשת הרפז. הבוקר (שישי) התברר כי רוב הנהלת הפרקליטות תומכת במנדלבליט, וגינתה את התנהלותו של אלדד במכתב שהופץ.

למרות שהקרב מתנהל בווליום הגבוה ביותר האפשרי, לא כל הפרטים לגמרי ברורים. לטענת כתב רשת 13 עקיבא נוביק, הוא היה העיתונאי שפנה בעניין למשרד המשפטים ושאל מדוע נסגרה חקירת מנדלבליט בלי להחליט על עילת הסגירה, והאם בג"ץ, שהכריז שאין אשמה במעשיו, עשה זאת לאחר שנחשף לכל חומרי החקירה.

סגירת התיק של מנדלבליט כבר עלתה בחודשים האחרונים אל סדר היום. בדצמבר פרסם עמית סגל בחדשות 12 כי בדיונים על סגירת התיק ב-2015 תמך שלמה (מומי) למברגר בסגירת התיק מחוסר ראיות - מה שהיה מונע ממנדלבליט להתמנות לתפקיד היועמ"ש. לפי סגל, בדיונים הפנימיים שינה למברגר את דעתו, ולפתע תמך בסגירת התיק מחוסר אשמה. לבסוף הוחלט לא לציין את עילת הסגירה, ושופטי בג"ץ הם שניקו שנה לאחר מכן את שמו של מנדלבליט כשדחו את העתירות נגד מינויו ליועמ"ש.

בדוברות משרד המשפטים נוהגים למדר את מנדלבליט משאילתות עיתונאיות בנושאים כמו פרשת הרפז, בה הייתה לו נגיעה אישית. אולם אי אפשר להוציא מכלל אפשרות שהיועמ"ש שמע בכל זאת באופן כלשהו על הפניה. מהצד השני, אלדד היה ראש צוות הפרקליטים שליווה את פרשת הרפז בזמן החקירה. הוא אמור להכיר לעומק את כלל חומרי החקירה בפרשה. מה כבר היה יכול לגלות שלא ידע ממילא, ושלשיטתו גרם למנדלבליט לפעול נגדו כעת, גם אם ידע על פניית העיתונאי?

זה אינו הסיבוב הראשון בקרב בין מנדלבליט לאלדד, שהוא בעצמו הסתעפות של הקרב שניהל היועמ"ש מול השר אוחנה על מינוי ממלא מקום פרקליט המדינה. גם אז תקף מנדלבליט באמצעות חוות דעת משפטית שקבעה כי יש מניעה משפטית למנות את אלדד ללא הסכמתו, אך לבסוף הסיר את התנגדותו לאחר שאוחנה בחר באלדד חרף עמדתו. לאחר מכן התנגחו היועמ"ש וממלא המקום סביב החלטתו של האחרון לפתוח בחקירת "הממד החמישי" שבועות לפני הבחירות האחרונות, אך לבסוף בחרו ליישר את ההדורים בפומבי.

אתמול התלקחו הלהבות מחדש, בעוצמה שגורמת למה שנתפס לפני חודשים אחדים כעימות חסר תקדים, להיראות כמו מחלוקת אקדמית מתורבתת ומנומסת. היועמ"ש לא הסתפק במכתב שפרסם אמש בקביעה שאלדד אינו מתאים לתפקיד, אלא הוסיף כי לקה "בכשלים ערכיים, מקצועיים וניהוליים", וכי התנהלותו המקצועית "תמוהה". אלדד לא נשאר חייב וטען כי מנדלבליט ניסה לחבל בעבודתו ולהפריע לתפקודו התקין. הוא טען כי התנהלות היועמ"ש חסרת יושרה ולא עניינית.

הדברים שנאמרים קשים במיוחד לעיכול כשזוכרים מי האנשים שיושבים בשתי הלשכות הבכירות: מנדלבליט, פרקליט צבאי ראשי ומזכיר ממשלה לשעבר, שלקח חלק בהחלטות הביטחוניות הרגישות ביותר; ואלדד - מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות, שאמונה על תיקי שחיתות ציבורית בפרופיל גבוה, ובראשם פרשת "ישראל ביתנו". שניהם בעלי ותק של עשרות שנים בשירות הציבורי.

בעבר כבר היו עימותים חריפים בין יועמ"ש לפרקליט המדינה. כך, למשל, ב-1992 סירבה פרקליטת המדינה דאז דורית ביניש לייצג את עמדת הממשלה בנושא גירוש מחבלים ללבנון - בניגוד לעמדתו של היועמ"ש יוסף חריש שהתיר את הגירוש. אלא שאז היה הוויכוח מקצועי, ואילו הפעם הוא גלש לפסים אישיים. המחנות במשרד המשפטים חושדים כל אחד במניעיו ובמעשיו של הצד השני.

בעוד שבוע יסתיים מינויו הזמני של אלדד, ועל פי ההסכם הקואליציוני, שר המשפטים יצטרך להאריכו בעוד שלושה חודשים. בסביבת מנדלבליט יש מי שרואה בסעיף הזה, שנוגע לכלל ממלאי המקום, סעיף שנתפר במיוחד למידותיו של אלדד. לאור חוות דעתו של מנדלבליט, לא ברור האם המהלך יוכל לצאת לפועל, וגם אם כן - בוודאי יוגשו נגדו עתירות לבג"ץ. הקרב הזה יכול להסתיים בכמה דרכים - אך מה שברור הוא שהמפסידה הגדולה תהיה מערכת אכיפת החוק. הפרקליטות ומוסד היועמ"ש נמצאים תחת מתקפה בשנים האחרונות, דווקא בשל ניסיונותיהם למלא את תפקידם ונאבקים על תדמיתם ועל אמון הציבור. העימות בין מנדלבליט ואלדד בוודאי לא תורם לכך, בלשון המעטה, ונזקיו עשויים ללוות את המערכת זמן רב.