לפחות לפי הנתונים, נוצר הרושם שצה"ל הצליח למנוע חדירה המונית של נגיף הקורונה לשורותיו, לעת עתה. נכון לכתיבת שורות אלה, חלו בקורונה 194 חיילים בשירות חובה, אנשי קבע או עובדי צה"ל, כולם במצב קל. 86 החלימו או השתחררו משירות צבאי, ובהתאם לכך יש כיום רק 108 חיילים חולים ו-888 חיילים בבידוד.
האחריות לתרגם את הנחיות משרד הבריאות להמלצות עבור המטה הכללי, ובחלק מהמקרים גם להיות זה שיורה על החמרת המגבלות בצבא, מוטלת על כתפיו של קצין הרפואי הראשי בצה"ל - תת-אלוף והד"ר טריף בדר. בריאיון לוואלה! NEWS, הוא הסביר כי הנתונים אכן מעודדים, אך הצביע על זווית מעניינת שמאפיינת את טווח הגילאים הצעיר של החיילים בשירות הסדיר: מי שנדבקו בנגיף, אך אינם סובלים מתסמינים, ולכן לא בהכרח ידוע האם הם חלו.
את האתגר הרפואי עבור הצבא הוא הגדיר כ"בעיה של הא-סימפטומטיים". לדבריו, "מילא שהוא (החייל הצעיר, א"ב) לא מרגיש שום דבר ומבחינתו הוא בריא. אבל הוא ממש לא בריא כי הווירוס קיים אצלו במערכת והוא מדביק אחרים. אני צריך לזהות את הא-סימפטומיים לא כדי לטפל בהם, ולא בשביל לתת כותרת: 'אתה חולה קורונה', אלא בשביל להרחיק אותם מהבריאים ולוודא שהם לא ידביקו אותם".
עוד בנושא צה"ל במשבר הקורונה:
"אם אני א-סימפטומטי, אני יכול להדביק את החברים שלי למחלקה או לגדוד - ולא בטוח שהם יהיו ללא תסמינים", הסביר בדר. "אני חייב לעשות את ההפרדה הזאת. ולא פחות גרוע מזה, הוא יכול להדביק גם את המבוגרים, שזו נקודת התורפה של המחלה הזו".
אחת הבעיות שמאפיינות את מערכת הבריאות האזרחית היא הבירוקרטיה ועומס הבדיקות של המטופלים מרגע הפנייה למוקד ועד לקבלת התשובה. קצין הרפואה הראשי, הקרפ"ר, התייחס לכך מנקודת המבט הצבאית ואמר כי "אצלנו אין בעיה של בירוקרטיה. המעבדה פתוחה 24/7. בסופי השבוע אנחנו מורידים את המינון של המעבדה לאור הדרישות".
התהליך כולו ממוחשב. "יש לנו מערכת ברקוד שבכל נקודה (מהרגע שהחייל נבדק ועד לקבלת התוצאה, א"ב) סורקת את הדגימה. ואז בחמ"ל המרכזי שלנו רואים מתי הבדיקה נדגמה, נכנסה למעבדה, יצאה מהמעבדה ונמסרה לחייל או לרופא שלו".
סך הבדיקות במעבדה הצבאית נע סביב כ-300 בדיקות ביממה. לדברי תא"ל בדר, "אנחנו בתהליך שנועד להעלות את המספר, כולל רכש של ציוד חדש, שנמצא כבר ממש בשלבי מבצוע. רשימת ההמתנה לבדיקת חיילים ריקה. עוברות 24-36 שעות מהרגע שהוחלט שיש צורך בדגימה ועד הרגע שסוגרים מעגל וחוזרים אליו בתשובה. אחוז החולים בקרב החיילים נמוך יותר מאחוז החולים בכל האוכלוסייה".
לדבריו, בצבא ערכו השוואה שהוצגה לפורום מטכ"ל על יחס ההכפלה של הנדבקים - בשבוע הראשון של המגיפה עמד קצב ההדבקה על פי שמונה, ואצל החיילים פי ארבע בלבד. "לשמחתי שני היחסים הללו ירדו ועדיין יחס ההכפלה הוא יותר נמוך", אמר בדר. "מאחר שאין לי פקק במעבדה, אני חושב שהנתונים שליל מהימנים יותר מבחינת כמות החיילים. לשמחתי גם אצלנו רואים ירידה במספר המקרים החיוביים וכנראה שזו הסיבה שהרשינו לעצמנו את שחרור הפקק", הוא הוסיף, כשהוא מתייחס לשחרור הלוחמים לחופשות בבתיהם.
"מוקדם מדי לדעת האם עשינו את זה נכון או לא", הוא הודה. "אני מניח שרק לקראת סוף השבוע נדע מה התוצאות".
היו לכם טעויות במעבדה?
"עסקתי שנתיים בניהול סיכונים. הייתי סגן מנהל בית החולים בחדרה. מי שיגיד לך שאצלו יש אפס טעויות כנראה לא עושה את העבודה. לא עובד. אני אטען שבכל מערכת שעובדת יכולות להיות טעויות. המטרה שלנו היא למזער טעויות עד מינימום. זה מה שאני מנחה את האנשים שלי.
"יש לנו תהליך בקרה כפולה. אני רוצה לוודא לפני שאני מתקשר לחייל ואומר לו שהתשובה חיובית או שלילית, שעשו את כל הבקרה כדי לוודא שהתשובה נכונה".
בדר הבהיר כי ההחלטה לגבי ביצוע בדיקות קורונה ברצועת עזה איננה נתונה בידיו - אלא בידי הדרג המדיני. זאת, לאחר ששר הביטחון נפתלי בנט החליט לעצו את הבדיקות לחולים בעזה במעבדות של צה"ל, לאחר שהיוזמה לא הגיע לסביבתו "בגלל תקלה". "בעבר עשינו את זה בגלל פער נקודתי", הבהיר הקרפ"ר. "אבל בסך הכול זה הדרג המדיני שמחליט שמדינת ישראל עושה את זה. אנחנו כפופים אליו ואם נידרש - נעשה את מה שצריך".
צה"ל בצל הקורונה
בנוגע לאפשרות של הקלות במגבלות לחיילי צה"ל, הקצין הרפואי הראשי הסביר כי הצבא עבר למדיניות של "חיים בנוכחות הקורונה". "אני לא יודע להגיד לך כמה זמן יימשך האירוע הזה. אנחנו מתבססים על הערכות מצב", אמר בדר. "זה לא תרגיל ולא מלחמה שאתה רואה את הסוף שלה, ולכן אנחנו צריכים לוודא שיש אורך נשימה בחלק מההיערכות של 'החיים בנוכחות'. בנקודת הזמן הזו אחד הדברים שאנחנו צריכים לדבר עליו הוא חזרת רפואת השגרה. הרי עצרנו עצירה כמעט מוחלטת".
תהליך זה צפוי להתרחש בהדרגה בהסתמך על המצב הרפואי של החיילים - ואף אופי השירות שלהם. בדר הסביר: "למשל במערכת הבריאות האזרחית, מדברים על מימוש של 30% משירותי הרפואה במיון ובמרפאות. אצלנו פיתחנו מה שנקרא 'רפואה מרחוק'. בחלק מהמקרים החייל מוזמן למרפאה תחת ההקפדה על הנהלים והמגבלות. בהמשך אנחנו פותחים באופן מדורג את מרפאות השגרה. התעדוף יהיה על בסיס קליני - הרופא יקבע את מידת הדחיפות ובחלק מהמקרים נתעדף את החיילים הקרביים, שממשיכים להתאמן ולעשות את המשימות שלהם".
בנוגע לחיילים האחרים הוא אמר: "הוצאנו הנחיות מקצועיות מאוד ברורות בהקשר של חיילים שיש להם מחלות רקע או שאנחנו לא רוצים לסכן אותם. מחלת אסטמה או כאלה שמקבלים טיפול מדכא את מערכת החיסון. מראש קבענו שחיילים במדרג מסוים יהיו בבית, בשביל להגן עליהם".
נכון לימים אלה אין בכוונת צה"ל לשנות את ההגבלות לגבי ארוחות מחוץ לחדרי האוכל. בהתאם לנתונים, תתקיים הערכת מצב בנושא בעוד כמה שבועות. "בסך הכול הצבא זיהה את זה יחסית מוקדם. עשינו דברים חשובים - חלקם אפילו לפני שהיו הנחיות מחייבות במדינה. לדוגמה, הגבלה של טיסה לחו"ל או בידוד לחוזרים מחו"ל. אנחנו חייבים לשמור על כשירותו של צה"ל. המשמעות של להגיד שרק עשרה חיילים יאכלו ביחד, בגדוד שיש בו 200-500 חיילים, היא להתחיל את ארוחת הצהריים בשש בבוקר ולסיים אותה בתשע בערב. לכן אנחנו עושים את ההתאמות הנדרשות".
"בסוף אני צריך לנוע ולוודא שיאן צפיפות", הוא המשיך. "אני אחראי על בריאות הצבא ואם עמיתיי הרבנים יגידו: 'תשמע, אתה לא מפריד בין בשר לחלב', אז בכלל הסתבכתי. אני חושב שצריך לעשות את הדברים לאט ובטוח. החיילים התרגלו לאכול ככה וזה בסדר".
מסיכה לכל חייל
חיל הרפואה, בשילוב משרד משרד הביטחון, פיתח מסיכה רב-שימושית למיגון החיילים, ובשבועות הקרובים חולקו מאות אלפי פריטים. "הכוונה היא שלכל חייל יהיו שתי מסיכות אישיות", הסביר בדר והתייחס גם לפערים בשטח: "האם היום יש לכל חייל שתי מסיכות אישיות? לא. האם לכל חייל שיוצא למרחב הציבורי נדרשת מסיכה אחת לפחות? כן. ההנחיות מאוד ברורות. בעבר היינו עושים מסדר יציאה הביתה ובודקים שיש לחילי מחסניות ודסקית - היום אנחנו עושים מסדר יציאה ובודקים אם יש לו מסיכה".
עדיין יש אירועים מהימים האחרונים שבהם נראו לוחמים מגיעים לחנויות נוחות בתחנות דלק ללא מסיכה.
"חבל מאוד. כי יכול להיות שאותו חייל יצא הביתה יום לפני זה ויש לו מסיכה, ויכול להיות שהמסיכה אצלו בצי'מידן, או שהוא לא עשה את שיקול הדעת, או שהמפקד שלו לא עשה את שיקול הדעת. מה זה משנה אם אתה יוצא עשר דקות לחנות או יומיים הביתה?".
על כוונת המטה הכללי להחזיר את צה"ל לתרגילים חטיבתיים, למרות הקורונה ולא רק במסגרות גדודיות או פלוגתיות, אמר קצין הרפואה הראשי כי מבחינתו אין בכך בעיה כל עוד אלה יתקיימו במסגרת ההנחיות. זאת, תוך שכל לוחמים שחוזר מחופשה ייכנס לבידוד של שבוע במחלקה, רק לאחר אותו שבוע יצטרף למסגרת הפלוגתית ורק לאחר שבועיים יחזור לפעילות בגדוד באופן מלא.
על כוונות המטה הכללי להחזיר את צה"ל לתרגילים חטיבתיים (תרח"טים) למרות הקורונה ולא רק במסגרות גדודיות או פלוגתיות אמר קצין רפואה ראשי שמבחינתו אין שום בעיה לקיים אותם בתנאי שהם עומדים בהנחיות. כל לוחם שחוזר מחופשה נכנס לבידוד שבוע במסגרת המחלקתית. לאחר שבוע מצטרף למסגרת הפלוגתית ולאחר שבועיים חוזר אל פעילות ברמת הגדוד באופן מלא. "באותו הרגע שהלוחם לא פיתח סימפטומים - הוא בסדר. אף אחד מהחברים שלך לא פיתח סימפטומים? תעשה עוד שבועיים תרח"ט ותצא הביתה".
כשאתם כצבא מגבילים את הגדודים, המפקדים והלוחמים לא לצאת לחופשות - הנגדים יוצאים. חלקם בכל יום או בכל סוף שבוע.
"כשדיברנו על עוצר יציאות או סגר מסוים ביחידות, הייתי הרבה יותר שמח אם הוא היה על כולם. אז אני יכול להגיד שמ"מים (מפקדי מחלקה) ומ"פים (מפקדי פלוגה) לא יוצאים הביתה כי גם החיילים שלהם לא. אני מניח שרוב המג"דים (מפקדי הגדודים) גם לא יוצאים, כי לא נעים להם לצאת כשהחיילים שלהם נמצאים. החולייה החלשה שעליה דיברת היא אותם נגדים, בדרך כלל קצת יותר מבוגרים עם משפחות, שכנראה לא עומדים בלחץ של להישאר 30 יום בבסיס. אין ספק שזו החולייה החלשה. לכן, אנחנו בעד ליצור קפסולות מסוימות (בידוד לקבוצות חיילים בתוך היחידה, א"ב) גם בתוך המסגרות".
לדבריו, "אם יש משהו מדאיג" - אלה אותם מקרים, "אותו נגד שבא במגע עם כל החיילים". "אנחנו חוזרים לאותה משמעת עצמית. השתמשנו במה שנקרא 'שירות מהבית'. לנגד שיוצא הביתה עכשיו אין יותר מדי איפה לבלות. זה שהוא יוצא לא אומר שהוא מסתובב חופשי. הוא יוצא לקן המשפחתי המצומצם שלו, ולכן הסיכוי לחשיפה קטן יותר. זה סיכון מחושב שאנחנו לוקחים אותו".
על רקע האפשרות שהחנויות והקניונים ייפתחו בקרוב במסגרת ההקלות במגבלות, הוא אמר כי "אנחנו צריכים להנחות את אותם נגדים שיש שתי אפשרויות - או שאתם נשארים בבסיס כמו כולם למשך 30 יום, או שאתם ממשיכים לעמוד באותן מגבלות כשאתם יוצאים הביתה. זו לא יציאה הביתה שבה אתם מתערבבים ומביאים את המחלה לצבא".
ההתפרצות הבאה
בנוגע למוכנות חיל הרפואה בפרט, וצה"ל בכלל, לתרחיש קיצוני של הדבקות בקורונה, אמר בדר כי הצבא נערך ואף הפיק לקחים מהשבועות האחרונים. "אנחנו ערוכים לתרחיש הקיצוני", אמר. "יש לנו מעבדה, כפר מחלימים, מחלקת קורונה בבית חולים, היד על הדופק. אנחנו יכולים לסגור מעגלים בצורה מאוד קצרה, גם מבחינת איתור, בדיקה, חקירה אפידמיולוגית. בסוף זה שיש לי קצין בריאות הציבור בכל פקיוד וזרוע, שבכל מקרה יודע לאתר את כל המגעים תוך כמה שעות ולבודד אותם, זה משהו חשוב מאוד. בסך הכול, הנתונים מדברים בעד עצמם. אין תחלואה מרובה בצבא, אין מקרים שפתאום גילינו ביום בהיר אחד שיש עשרות חיילים שחולים שבועיים ולא גילינו אותם".
כשבצה"ל מדברים על "גל קורונה שני" - למה מתכוונים?
"מה שקורה עכשיו בסינגפור זה גל שני? לא יודע להגיד לך. יש כאלה שיגידו לך שזה גל שני ויש שיגידו שזו תוצאה של פתיחת הסגר, מה שאנחנו אולי נראה בעוד שבוע או עשרה ימים אצלנו בארץ. הגל השני שמדברים עליו הוא דעיכה מסוימת שיש במחלות האלה אחרי כמה חודשים. אצלנו מדברים על דעיכה בקיץ, למרות שאף אחד לא הבטיח לנו שנגיף הקורונה יתנהג כמו שאר הווירוסים ש'הולכים לישון' בקיץ".
כך שהחשש בצה"ל הוא כלל לא מהקיץ הנוכחי - אלא מהשינויים במזג האוויר שיבואו אחריו. "הכוונה בגל השני היא שיכול להיות שלקראת החורף תהיה התפרצות חזקה. הצפי הוא שהגל השני יהיה חזק יותר מהראשון. לכן, אנחנו צריכים להיות ערוכים לאופציה הזאת. לכן אנחנו עושים מה שאנחנו לא בהכרח צריכים לעשות עכשיו. אנחנו נצטרך את הגדלת כמות הבדיקות אם תהיה החמרה בסיטואציה הנוכחית ואם יהיה גל שני חזק יותר מהגל הנוכחי".
לדבריו, הגדלת כמות הבדיקות במעבדות הצה"ליות תלויה בציוד. "כולם מדברים היום על ריאגנטים ומטושים. אני רוצה לקוות שברמת המדינה זה לא היה פער - לא לצה"ל ולא לאזרחים במדינת הישראל. כרגע הוא נפתר. להזכירך, לפני עשרה ימים חלק מהשיח היה סבב העובדה שכמעט ואין מטושים". הוא אף אמר כי בהתאם לכמות הציוד שייכנס לשימוש מבצעי, בצה"ל יוכלו "להכפיל ואולי אפילו לשלש" את מספר הבדיקות.
מה מצבו של צה"ל ביחס לצבאות זרים שאיתם אתה קשר?
"מצבי ביחס לאחרים בחלק גדול מהמקרים טוב, ואפילו מאוד. דיברנו לפני שבועיים עם רופא בכיר באיטליה שטיפל במקרים קשים מאוד של חולים. כולנו מכירים את המצב באיטליה - לטפל ימים שלמים עם חיילים חולים מונשמים, שחלק לא קטן מהם מת תוך כדי הטיפול, זה לא תענוג גודל. בסך הכול הם מפיקים לקחים ואני מספר על מה שהם עוברים ועל דברים שאפשר ללמוד מהם".
"אחד הדברים שמגינים עלינו עד עכשיו הוא העובדה שהאוכלוסייה הצעירה 'אוהבת' יותר את המבוגרים בעלי מחלות הרקע. זה מה שאנחנו רואים באחוזי התמותה בארץ. חוץ משישה מתחת לגיל 50, כל מי שנפטרו היו מבוגרים עם מחלות רקע. ככה שלא תמיד כל מה שהאיטלקי חווה רלוונטיים גם אליי".