לוחמי חיזבאללה הצליחו להביך את מערכי ההגנה של פיקוד הצפון בצה"ל הלילה (שבת), לאחר שחיבלו בשלושה מוקדים שונים בגדר המערכת בגבול לבנון, ולסגת לעומק השטח הלבנוני ללא פגע. הפעולה המשולשת, שארכה זמן ממושך, התרחשה במרחב שעליו אחראים כמה גדודים שונים של צה"ל, מה שמדגיש את חומרת האירוע. נתונים אלו מחייבים לבחון את תפיסת ההגנה בגבול, שיטת האיסוף ומהירות התגובה של הכוחות בשטח.
לגבי היקף המידע המודיעיני, על השאלה האם היה בו כדי להתריע על כוונות הארגון השיעי, ששולט ביד רמה בגבול מה שקשור לגבול הישראלי-לבנוני, יש להרחיב בנפרד. ההבנה בקרב גורמים בצה"ל, היא שתפיסת ההגנה במרחב הזה צריכה להיבדק לעומק ולרוחב. החבלה בגדר לא זוהתה לפני תחילת הפעולה על ידי כוחות צה"ל בגזרה, אולי אף לא תוך כדי, ולכן התגובה בשטח הייתה בהתאם: איטית ומאפשרת לאויב לסגת לעומק שטחו.
חיזבאללה ניצל נקודת תורפה במערכי ההגנה של אוגדה 91, תוך הפגנת רמה מקצועית גבוהה מאוד, מודיעין איכותי על האזורים שבהם כנראה העריך שהתגובה של כוחות צה"ל תהיה איטית. סוג של מסר לישראל. כדי להשיב על השאלה למה לארגון השיעי, שסובל מבעיות תקציביות הולכות וגדלות במדינה חדלת פירעון, המתמודדת עם בעיות פוליטיות וקשיים בהתמודדות עם נגיף הקורונה, להתחכך עם ישראל? יש לחזור שלושה ימים אחורה.
עוד בוואלה!
לפי פרסומים זרים, רכב של חיזבאללה הותקף מהאוויר סמוך למעבר הגבול סוריה-לבנון, שנקרא ג'דידאת יאבוס, זמן קצר לפני שחצה לשטח הלבנוני. אף פעיל לא נהרג. טיל אחד ששוגר כנראה נועד להזהיר את יושבי הרכב שיצאו ממנו, ולאחר מכן טיל נוסף נועד להשמיד אותו ואת תכולתו. סרטון שהתפרסם מאוחר יותר ברשתות החברתיות המחיש את הפעולה האווירית והעצים את ההשפלה של חיזבאללה. הארגון השיעי לא הגיב ושמר על דממת אלחוט בשעות שאחרי, אך כלי התקשורת הזרים ייחסו את הפעולה לישראל. מודיעין מדויק, פעולה כל כך כירורגית ומשחק לפי כללים ידועים מראש, כנראה לא השאיר הרבה מקום לספק. במערכת הביטחון הישראלית לא הגיבו לפרסומים.
ניתן להעריך בשלב זה שאם אכן הפרסומים הזרים אמינים ומאחורי אותה תקיפה בסוריה עומדת ישראל, אז מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה רצה להעביר מסר ברור: הפגיעה באנשינו, גם על אדמת סוריה, היא מחוץ למשחק, ואם יחזרו ארונות שיעים לארץ הארזים נדע להחריף את התגובה. אין ספק שבאירועים מהסוג הזה מנהל נסראללה את הסיכונים ומנצל את ההזדמנויות שעומדות בפניו.
ההחלטות של נסראללה מתבססות על מודיעין עיקש ומדויק של פעיליו לאורך הגבול ורחוק ממנו, כדי ללמוד את דפוסי הפעילות של חיילי צה"ל, שמצד אחד מגיעים אל הגבול מאוד חזקים ומתוגברים בכוחות שריון וסיוע אווירי, בשונה מהסיורים ביום החטיפה של אהוד גולדווסר ואלדד רגב, אך מנגד מאוד מסורבלים במהירות התגובה בכל נקודה לאורך הגבול, במיוחד באזורים שבהם יש תנאי שטח טופוגרפיים קיצוניים. המכשול ההנדסי שבו מושקעים מאות מיליוני שקלים והטכנולוגיה המתקדמת הם לא פתרון לכל תרחיש.
נכון יהיה לתחקר את האירועים לעומק, לשנות את הכללים בשטח, ולהציג לצד העוצמה בכל סיור גם כוחות גמישים בהגנה על היישובים סמוכי הגדר. היישובים תמיד יהיו בראש סדר העדיפויות.
לפי הפרסומים הזרים בשנים האחרונות, ישראל מנהלת מערכת סיכונים, מנצלת הזדמנויות ופועלת בעוצמה רבה נגד ההתבססות של איראן בסוריה, אך גם נגד פרויקט הדיוק של חיזבאללה בלבנון. פרויקט שיכול לשנות לחלוטין את המלחמה הבאה עם לבנון, לאפשר פגיעה ביעדים אסטרטגיים בישראל ולהביא להרס עצום לתשתיות המדינה. מכאן הנחישות שמציגה ישראל לפי אותם פרסומים. לכן ניתן להעריך כי מאבקי הכוחות בין הצדדים עברו עוד שלב בעימות, ועוד צפויים שלבים נוספים, במיוחד אם הצדדים יהיו נחושים. כשם שחיזבאללה מנהל מאבק על השליטה במרחב האווירי, ולפני מספר שבועות הפעיל מטוס זעיר ללא טיס במרחב האווירי הישראלי והופל, ההתגרות לא מונעת מישראל להמשיך ולאסוף מידע מודיעיני קריטי וחשוב בזירה הלבנונית.