השיחות עם נתניהו הגיעו למבוי סתום, ולגנץ אין אסטרטגית יציאה

בעוד בממשלה מעבירים שעות של דיונים על אסטרטגיית היציאה ממשבר הקורונה, גם בכחול לבן בוחנים בימים אלה כל דרך או נתיב שיספקו להם מוצא של כבוד מהמצב הפוליטי העגום אליו נקלעו. המגעים עם הליכוד, שמתקיימים באינטנסיביות רבה כבר שלושה שבועות, עדיין לא הצליחו להבשיל לכדי הקמת ממשלת חירום שתטפל בקורונה, ועם פקיעת המנדט והחזרתו לכנסת, נותרו עוד שלושה שבועות על השעון עד שבאופן אוטומטי יוכרזו בחירות.

אחרי פירוק כחול לבן, לגנץ אין אופציה ממשית להרכבת ממשלה אחרת, וגם בחירות לא צפויות לשאת איתם שום בשורה טובה. ביושבו כיו"ר הכנסת נותר לו עוד שוט אחרון שבעזרתו יוכל ללחוץ על נתניהו להתפשר ולנסות להרתיע אותו מבחירות נוספות: חוקים שימנעו מנאשם בפלילים להתמודד בבחירות או להרכיב ממשלה. גנץ הודיע אתמול כי הוא נערך להפעלה מלאה של הכנסת ביום שני, אבל ההחלטה הסופית על קידום החוקים - שקרוב לוודאי יפוצצו את המו"מ עם נתניהו - טרם התקבלה.

בינתיים, השיחות בין כחול לבן והליכוד נמשכות כסדרן, אך בעצלתיים, ונגררות לשעות על גבי שעות של פלפולים משפטיים עקלקלים על מעטפת החקיקה שאמורה ללוות את ההסכם ולהבטיח את קיומו. בבסיס התסבוכת המשפטית המורכבת יש בעיקר בעיה של חוסר אמון הדדי עמוק: מצד אחד, גנץ, שלא מאמין לאף מילה של נתניהו, ומבקש לייצר ערובות וביטחונות לכך שההסכם יקוים כלשונו, ושבעוד שנה וחצי הוא אכן יהפוך לראש ממשלה; מהצד השני, נתניהו, שכנאשם בפלילים חושש עד מאוד מגורלו המשפטי ודורש מגנץ לסייע לו בהקמת קיר מגן פוליטי שימנע מבג"ץ לפסול אותו. אם נמשיל את האמון בין השניים לגוש גבינה שוויצרית, אז החוקים המדוברים - שיבטיחו את קיום הרוטציה ואת מעמד ממלא מקום ראש הממשלה - אמורים למלא את חורי האמון.

במובן מסוים, מה שקרה בשבוע וחצי האחרונים הוא שהגולם קם על יוצרו. חבילת החוקים שמאבטחת את ההסכם נולדה בסיבוב הקודם של המשא ומתן עם נתניהו, בדצמבר אשתקד, ונועדה להשקיט את החשש של גנץ שמא נתניהו לא יקיים את הסכם הרוטציה ויפזר את הכנסת לפני תום כהונתו.

כחול לבן שכרה אז את שירותיו של אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לשעבר, כדי שיגבש את המתווה, שעבר בירושה גם לסבב השיחות הנוכחי. רק שבשבוע שעבר, כשכל הנושאים האחרים במו"מ כבר סוכמו והמעטפת החקיקתית של ההסכם עלתה על השולחן, נתניהו החל לדרוש גם ערבויות משל עצמו.

לא מהחשש שגנץ לא ימלא את ההסכם, אלא מהחרדה שבג"ץ יפסול אותו, בשל מעמדו כנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים. כפי שניתן ללמוד מהטוויטר של בנו הבכור, גם בסביבתו הקרובה בבלפור, אין אמון גדול, בלשון המעטה, בשופטי בית המשפט העליון. מקורבים לנתניהו מספרים שהוא החל לחשוש שבכלל יש כאן מזימה סודית של גנץ, ליכט ובג"ץ להדיח אותו. כך, החלו הדרישות לשינויים בחוקים שיבטיחו שגם אם יוגש בג"ץ נגד כהונת ראש ממשלה או ממלא מקומו הנאשם בפלילים, יהיה לו איך לעקוף אותו. הקונסטרוקציה המתוחכמת של ליכט שנועדה להגן על גנץ, הפכה כעת לדרך שבה נתניהו מבקש להגן על עצמו.

כל הקונסטרוקציה המשפטית המשוכללת, שנועדה כאמור לחפות על חוסר האמון בין הצדדים, גם ככה מעוררת ספקות חוקתיים. החוקים המדוברים מקבעים את הממשלה של נתניהו וגנץ לשלוש שנים, שוללים מראש מהכנסת כל שיקול דעת או יכולת לפזר את עצמה או להציע ממשלה אחרת באי אמון קונסטרוקטיבי. אולם, הדרישה של נתניהו לקבל מגנץ חסינות/הגנה שתעקוף פסיקה אפשרית של בג"ץ היא קו אדום בשביל גנץ ואשכנזי, שעליו, נכון לעכשיו, הם לא מוכנים לעבור.

רק שאצל גנץ, כמו אצל גנץ, החלטות מתקבלות לאט, ולמרות הפצרות של חלק מחבריו למפלגה, הוא לא שובר את הכלים והשיחות בינתיים נמשכות כסדרן. אחרי פקיעת המנדט ביום רביעי בלילה, הדד-ליין המחודש של המערכת סומן ליום שני הקרוב. עד אז, גנץ יצטרך להכריע אם הוא ממשיך במאמצים להשביע את רצונותיו של נתניהו, או מממש את האיום ומתחיל לקדם חקיקה נגדו.

לא בטוח שבאקדח הזה יש בכלל כדורים. מעבר לכך שרוב החוקים בעניינו של נתניהו הם או פרסונליים או רטרואקטיביים, וספק אם גם הם יעמדו במבחן בג"ץ, כדי לקדם אותם גנץ יזדקק לכל 61 האצבעות של הגוש שהמליץ עליו בחודש שעבר אצל הנשיא. אלא שאין לאף אחד ביש עתיד-תל"ם, הרשימה המשותפת או ישראל ביתנו אינטרס לסייע לגנץ לחוקק חוקים רק כדי שישמשו אותו במו"מ מול נתניהו. שם עדיין זועמים עליו על כך שפירק את כחול לבן וזנח אותם לטובת מו"מ עם ראש הממשלה, ולא ממש רואים בו מנהיג יותר. ח"כ עפר שלח אף אמר אתמול בראיון ל"הארץ" שגנץ הוא "איש חלש", ואילו ח"כ משה יעלון אמר בחדשות 12 שהוא "קרס" ולא ראוי יותר להיות ראש ממשלה.

כדי לחזור לשיתוף פעולה, הם עשויים להציב תנאים ומבחני רצינות, שלא בטוח שהוא יוכל לעמוד בהם, כמו לדרוש שיתפטר מתפקיד יו"ר הכנסת או יתחייב לקידום מלא, עד הסוף, של החוק שיש עתיד-תל"ם הגישו אתמול ומקפיא את המצב הפוליטי למשך חצי שנה עד לסיום הטיפול במשבר הקורונה. מהצד השני, צמד אבירי האחדות יועז הנדל וצביקה האוזר, מוכנים לתמוך בחוקים כשוט במשא ומתן, אבל מעבר לקריאה טרומית - תמיכתם במהלכים ממש לא מובטחת, במיוחד כשהם מחוזרים באינטנסיביות על ידי הליכוד כדי להקים לנתניהו ממשלת 61.

מעל הכל מרחף פרדוקס מהותי: רגע אחרי שגיבשו מתווה שיאפשר לנתניהו להמשיך לכהן כראש ממשלה וממלא מקום למרות כתבי האישום, בכחול לבן יתקשו להצדיק תמיכה בחוקים שפוסלים אותו מכהונה וקובעים בדיוק ההיפך.