רשות החירום הלאומית קוצצה לפני משבר הקורונה. כעת האחריות נופלת בין הכיסאות

הגוף שהוקם אחרי מלחמת לבנון השנייה כדי לקשר בין הרשויות לממשלה במצב חירום, סובל כבר שנים מליקויים. 50% מהתקנים ברשות קוצצו והעברת תחומי אחריותה לפיקוד העורף לא הושלמה. כך המדינה יצרה את מחדל הטיסות והרשויות המקומיות: "תדמיינו מה יקרה כשיפלו פה טילים"

צילום: דובר צה"ל, עריכה: עמית שמחה

מאחורי הקלעים של הסיוע האזרחי לרשויות המקומיות במאבק בנגיף הקורונה, גורמים במערכת הביטחון מצביעים על אחת מנקודות התורפה המשמעותיות בטיפול של משרד הביטחון במערכה - קיצוץ התקנים והסמכויות של רח"ל (רשות החירום הלאומית), שהוקמה לאחר מלחמת לבנון השנייה כדי לתאם בין צרכי הרשויות המקומיות והמשק למשרדי הממשלה בשעת חירום. לאחר התנגשויות שנמשכו לאורך שנים בין הרשות האזרחית לדרג הצבאי, החליט משרד הביטחון להעביר תחומי אחריות של רח"ל אל פיקוד העורף, אלא שהחפיפה בין הגופים טרם הסתיימה, התפקוד נפגע, וחלק מהסמכויות נפל בין הכיסאות.

ממצאי התחקירים שהונחו על שולחן הממשלה אחרי מלחמת לבנון השנייה הצביעו על ליקויים חמורים ביותר במוכנות העורף, והובילו בשנת 2007 להחלטה על הקמת רח"ל במשרד הביטחון, שנועדה לרכז את הנושא; לשקף תמונת מצב מלאה ועדכנית בעורף בשעת חירום, בדגש על הרשויות המקומיות והמערכות הלאומיות; לתאם פעולות הסברה במצב מלחמה, אסונות טבע ומגיפה; לבצע מעקב ובקרה אחר החלטות הממשלה; לכתוב תורה לטיפול בעורף; להוביל ולנהל תרגילי עורף לאומיים שלא התרחשו במדינה מיום הקמתה; ולשמש גורם מתאם של כלל הארגונים המטפלים בעורף בשעת חירום.

הסמוכיות נתקעו באמצע הדרך. חיילי פיקוד העורף בבני ברק (צילום: ראובן קסטרו)

ב-2009 מוזג לתוך הרשות גם מל"ח (משק לשעת חירום), גוף בין-משרדי המופקד על הכשרת מפעלים, שירותים ומוצרים חיוניים למצבי החירום השונים כדי לשמור על שגרת חיים. בהתאם לכך, הוסמכה רח"ל להנחות רשויות אזרחיות ולתאם בינן לבין וצה"ל בחירום (אך לא לנהל אירועי חירום).

אלא ששלוש שנים לאחר מכן, ב-2012, הוקם המשרד להגנת העורף ורח"ל הועברה אליו - בתהליך שלווה בחיכוך גובר מול משרד הביטחון על סמכות ואחריות. מבקר המדינה שבחן את אי הסדרת הסמכויות של המשרד להגנת העורף הגדיר זאת כ"ליקוי חמור". בראשו של המשרד עמדו שלושה שרים שונים. האחרון שבהם, גלעד ארדן, עסק בכיפופי ידיים עם שר הביטחון דאז משה יעלון, ולבסוף הרים ידיים ופרש מהתפקיד. המשרד נסגר - ורח"ל חזרה להיות רשות במשרד הביטחון. הטלטלות שעברה רח"ל והוויכוחים בין משרדי הממשלה השונים מנעו לפחות פעם אחת תרגיל עורף לאומי.

חזרתה של רח"ל למשרד הביטחון העלימה את המאבק בין משרדי הממשלה, אך הולידה עימות חדש על סמכות ואחריות בין רח"ל לפיקוד העורף, בכל מה שקשור לטיפול בעורף במצבי החירום השונים: מלחמה, אסונות ומגיפה.

"אין על מערכת הצבאית לעסוק במשק האזרחי". ראש רח"ל לשעבר, תא"ל זאב צוק-רם (צילום: דובר צה"ל)

ב-2018 החליט שר הביטחון לשעבר אביגדור ליברמן לגדוע את הוויכוח בין הצדדים ולמנות את האלוף במיל' אבי מזרחי לעמוד בראש ועדה לבחון את שיתוף הפעולה בין רח"ל ופיקוד העורף. בתום התהליך המליצה "ועדת מזרחי" שפיקוד העורף יכין וינהל את מערך המשק האזרחי ברמת המחוז והרשות המקומית - והמלצה זו התקבלה ואושרה על ידי שר הביטחון. בקשה בנוסח זה הועברה למשרד המשפטים על ידי משרד הביטחון כדי לשנות את החלטת הממשלה והחקיקה הקיימת.

ראש רח"ל דאז, תא"ל במיל' זאב (ווה) צוק-רם, התנגד למהלך וטען במכתב חריף שהועבר ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ולרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי, כי התהליך שמבקש לקדם משרד הביטחון "אינו חוקתי ונוגד את סדרי השלטון והמשפט, ואין על מערכת הצבאית לעסוק במשק האזרחי". עוד כתב צוק-רם כי תכליתו של פיקוד העורף היא הצלת חיים, בעוד רח"ל "אחראית על הכנתם ותפעולם של משרדי הממשלה כתומכים ברציפות התפקודית של המשק".

אולם, מאמציו לא נשאו פרי, והמדינה נתנה "אור ירוק" לפירוק אגף ההיערכות לחירום ברח"ל, והעברת יחידת המחוזות - שישה בסך הכל - כולל התקנים שלה, לאחריות וסמכות פיקוד העורף. על רקע ההחלטה על הקיצוץ והעברת האחריות לפיקוד העורף, החליט צוק-רם לסיים את תפקידו ולפרוש, לא לפני שהתריע בפני כל הגורמים כי מדובר ב"מהלך מסוכן שיפגע ביכולות חיוניות לניהול המשק במצב חירום".

"קצין צה"ל לא יכול להנחות משרד ממשלתי"

על רקע הקיפאון הפוליטי ושלושה סבבי בחירות שונים, מונה בכיר במשרד הביטחון לנהל את רח"ל עד למינוי קבע, ולפני קצת פחות מחודשיים מינה שר הביטחון נפתלי בנט לממלא מקום ראש רח"ל את אל"מ במיל' נוחי מנדל. שבועיים לאחר מכן החלה ההיערכות למגיפת הקורונה.

אולם, לוואלה! NEWS נודע מפי מקורות במערכת הביטחון כי משבר הקורונה פרץ בזמן שתהליך ההסדרה והחפיפה בין רח"ל לפיקוד העורף עדיין לא הושלם, וכתוצאה מכך נפגעה היכולת לתמוך ברשויות המקומיות ברחבי הארץ, לסנכרן אותן עם משרדי הממשלה השונים ולפתור בעיות משמעויות בפרקי זמן קצרים. לפי החלטות ועדת מזרחי, מדובר היה באחד מתחומי האחריות החשובים של רח"ל במצב חירום. "לא רק שמצבת כוח האדם קוצצה ביותר מ-50%, האחריות והסמכות כיום לא נמצאת בידי רח"ל וגם לא בידי פיקוד העורף, מאחר וההעברה בוצעה על הנייר והחפיפה בתפקידים השונים במחוזות טרם הושלמה", הדגישו המקורות הביטחוניים.

עוד בוואלה!

מפקד פיקוד העורף: "צריך לחזור לשגרה בהדרגה, משבר הקורונה יימשך לפחות שנה"

לכתבה המלאה
"לו המחוזות של רח"ל היו מתפקדים - האירוע בנתב"ג לא היה מתרחש" (צילום: דנה ירקצי)

"לפי חוק, רק לרח"ל ומל"ח בתוכה יש את הסמכות להנחות רשות מקומית. כל מה שעושה היום פיקוד העורף זה רק בגדר המלצה. זה הבדל עצום", הבהיר השבוע צוק-רם, בשיחה עם וואלה! NEWS. "המחוזות שהיו לרח"ל תפקדו לאורך כל השנה, בשגרה ובחירום, בתחום החשמל, הבריאות, הביוב, תמרורים, חינוך ועוד. לא מדובר בהתגוננות אזרחית אלא ברציפות תפקודית, בדיוק כמו שקורה היום", הוסיף. לדבריו, "אם המחוזות של רח"ל היו היום בתפקוד, הם היו דואגים להפעיל משאיות אזרחיות בכל רשות מקומית שזקוקה לעזרה, ולא הייתם רואים משאיות צבאיות או כלי רכב צבאיים".

צוק-רם הבהיר כי התיאום בין משרדי הממשלה לרשויות היה הדוק וחזק. "האירוע למשל בנתב"ג (נחיתה של נוסעים מבלי שייכנסו לבידוד - א"ב) לא היה מתרחש, כי אנשי המחוז של רח"ל לא רק היו מעבירים את המדיניות של הממשלה בנושא הקורונה, אלא גם בודקים אותה ומנחים בהתאם מה לעשות". הוא הוסיף: "תביט למשל על המחוז הצפוני, היו לו 62 רשויות מקומיות לטפל בהן לפני הפירוק. אני התרעתי שזה מה שיקרה וחמור מכך". הוא הזהיר כי "קצין צה"ל לא יכול להנחות משרד ממשלתי. תדמיינו מה יקרה פה כשיפלו פה הטילים במלחמה".

גורם בכיר במשרד הביטחון הגיב לטענות כי "רח"ל ב-2020 היא גוף מטה לאומי שצריך להסתכל ברמה האסטרטגית-לאומית, היא לא גוף אופרטיבי". עם זאת, הגורם הבהיר כי "היא כן מסתכלת על המשק. זה לא סתם שהמשק מתפקד ככה". הוא הודה כי בעת פרוץ משבר הקורונה, יישום ההמלצות טרם הסתיים, אך טען כי בפועל התיאום בין רח"ל ופיקוד העורף עובד היטב.

ה

"האירוע של הקורונה תפס אותנו באמצע תהליך יישום ועדת מזרחי. אבל מה כן עובד? יש תיאום מצוין בין פיקוד העורף לרח"ל. רח"ל עושה מה שהיא צריכה כגוף לאומי: נותנת מעטפת לפיקוד העורף, מתאמת ומשמשת כרגולטור במשק לשעת חירום, פועלת לקבוע מסגרת היערכות למשק ולהגיד למשרדי הממשלה מה מסגרת ההיערכות שהם צריכים להתכנס אליה לטובת מצב החירום. במקרה זה לתרחיש קורונה", אמר הגורם הבכיר. "צריך להגיד שמי שאחראי על הרשויות זה פיקוד העורף ולא רח"ל, בשונה מהעבר, זה נכון. יש מנהלי מחוזות שקשורים במצב הביניים הזה מול הרשויות יחד עם פיקוד העורף, גם הוועדות המחוזיות".

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה כי "ועדת המומחים, בראשות האלוף במיל' אבי מזרחי, הוקמה במטרה להסדיר את יחסי הגומלין, תחומי האחריות והסמכות בין רח"ל ופיקוד העורף. הוועדה המליצה כי רח"ל תשמש כגוף מטה לאומי אסטרטגי למוכנות העורף תחת שר הביטחון ותעסוק בתכנון והתוויית המדיניות למשרדי הממשלה ולמערך משק לשעת חירום". עוד נמסר כי "פיקוד העורף יהיה גוף הביצוע האופרטיבי של מערכת הביטחון בהיבטי משק לשעת חירום, בדגש על סיוע לרשויות המקומיות. שלושה שרי ביטחון (כולל ראש הממשלה) אישרו את המלצות הוועדה".

במשרד הבהירו כי "מפרוץ המשבר רח"ל מבצעת היטב את תפקידה בריכוז פעילות משרדי הממשלה, תוך סינרגיה מלאה עם פיקוד העורף, לאין שיעור ביחס לתקופות קודמות, עם תחומי אחריות ברורים ומוגדרים ובחמ"ל אחוד".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully