יו"ר כחול לבן בני גנץ פנה הערב (שבת) לנשיא ראובן ריבלין בבקשה להאריך את המנדט שניתן לו להרכבת הממשלה, שיפוג ביום שני בחצות. גנץ ביקש את ההארכה על מנת להשלים את המאמץ להקמת ממשלת חירום/אחדות עם הליכוד. "המשבר הפוליטי, הרפואי והחברתי, הביאו אותי לכלל החלטה שגם במחיר פוליטי ואישי כבד אני אעשה כל שאוכל בכדי להקים ממשלה יחד עם מפלגת הליכוד", כתב גנץ לריבלין. "החלטתי כי לעת הזו יהיה נכון לדחות הישגים ושאיפות חשובים על מנת לעשות את הנדרש. המהלך חייב אותי לעשות צעדים פוליטיים קשים בעלי משמעות לאומית".
גנץ פירט בבקשתו את הקרבה לחתימת ההסכם להקמת הממשלה. לדבריו, "קיימנו מגעים אינטנסיביים להקמת ממשלה. למעשה, אני חושב שאנו קרובים לחתימת הסכם, וזה מחייב אותנו לפרק זמן נוסף על מנת להגיע להסכם סופי". עוד הוסיף יו"ר כחול לבן כי "נוכל לעמוד באתגר שהציב לנו המצב, וגם הציב לנו נשיא המדינה במתווה שהוצג על ידו, בכדי להקים ממשלת פיוס לאומית שתפעל למען כלל אזרחי המדינה, תשמור על מוסדותיה, תתמודד עם אתגר הקורונה ותתחיל את תהליך השיקום הכלכלי הנגזר מכל אלה".
לקריאה נוספת בנושא
מוקדם יותר הערב, ראש הממשלה בנימין נתניהו פנה ללשכת יו"ר כחול לבן וקרא לו להיפגש עמו עוד הערב כדי לקדם את המגעים להקמת ממשלה. בהודעה מטעם הליכוד נמסר כי נתניהו קרא לגנץ להיפגש עמו במעונו בבלפור, יחד עם צוותי המו"מ, "מתוך רצון טוב ואחריות לאומית להקמת ממשלת אחדות בהקדם האפשרי".
מטעם כחול לבן נמסר בתגובה: "נמשיך במאמצים להקים ממשלת חירום ואחדות שתטפל במשבר הקורונה על השלכותיו הרפואיות, הכלכליות והחברתיות, תשמור על שלטון החוק ותמנע בחירות רביעיות. את המגעים ננהל בערוצים הרשמיים של צוותי המשא ומתן ולא בתקשורת".
בקשת הארכת המנדט של גנץ וקריאתו של ראש הממשלה לפגישה משותפת מגיעות למרות שהמגעים בין הליכוד לכחול לבן נמצאים במבוי סתום, ובכל מקרה, לפי המתווה שנידון בין המפלגות, נתניהו הוא זה שיכהן ראשון בתפקיד במסגרת הרוטציה. הארכת המנדט נועדה לאפשר לכחול לבן להמשיך לשלוט בוועדה המסדרת וסדר היום בכנסת, ולאיים על נתניהו, לפחות תיאורטית, בחקיקת חוקים שימנעו מנאשם בפלילים לכהן בראשות הממשלה - קלף המיקוח היחיד שיש להם במשא ומתן.
ביומיים הקרובים יכריע ריבלין את המשך לוחות הזמנים הפוליטיים. החוק מקנה לנשיא המדינה שיקול דעת רחב; הוא יכול לקבל את בקשת ההארכה של גנץ, אך גם רשאי לסרב לה במידה ולא השתכנע מטיעוניו שיש סיכוי להקמת ממשלה. בליכוד קראו היום לריבלין לא להאריך את המנדט של גנץ ולהעבירו במהירות לנתניהו כדי לקדם ולזרז את הקמת הממשלה. שר החוץ ישראל כץ אמר כי "בימים אלה מדינת ישראל זקוקה לממשלה יציבה שתתמודד מול האתגרים הגדולים בפניהם אנו ניצבים, ועל כן במקרה כזה יש להטיל את הרכבת הממשלה על בנימין נתניהו שלו הסיכוי הגבוה להרכיב במהירות ממשלה רחבה ויציבה".
גם שר האנרגיה יובל שטייניץ הוסיף כי "מאחר שמוסכם שנתניהו יהיה ראש הממשלה הראשון ברוטציה - כל עיכוב בהטלת המנדט עליו, עלול לעכב את הקמתה של הממשלה החדשה, שעם ישראל כל כך זקוק לה במצב החירום הנוכחי".
אם המנדט אכן יוטל על נתניהו, יעמדו לרשותו 28 יום נוספים להרכבת ממשלה, שבמהלכם צפויות להיות מוגשות עתירות לבג"ץ נגד הטלת המנדט על מועמד שנאשם בפלילים. יש בפני הנשיא גם אפשרות לקצר תהליכים, ואם בתום סבב התייעצויות יגיע למסקנה שאין אף מועמד שיש לו ממשלה, הוא יכול להחזיר את המנדט לכנסת לתקופה של 21 יום, שבהן 61 ח"כים יכולים להתאחד מאחורי כל ח"כ ולהרכיב ממשלה. אם בשלושת השבועות האלה לא יימצא מועמד כזה, הכנסת תתפזר אוטומטית לבחירות נוספות.
גנץ קיבל את המנדט כשבוע אחרי הבחירות, לאחר שזכה ברוב של 61 ח"כים שהמליצו עליו כמועמד להרכבת הממשלה, מכחול לבן, העבודה-מרצ, ישראל ביתנו והרשימה המשותפת. בתחילה, הוא בחן את האפשרות להקים ממשלת מיעוט עם המפלגות שהמליצו עליו בתמיכה חיצונית של הרשימה המשותפת, אך ההתנגדות הפנימית במפלגתו, של חברי הכנסת יועז הנדל וצביקה האוזר, סיכלה את האפשרות לגייס רוב להקמתה.
ברקע התפשטות נגיף הקורונה, גנץ פתח במגעים עם הליכוד להקמת ממשלת חירום/אחדות, בהם הסכים לשבת בממשלה תחת נתניהו, בניגוד להתחייבויותיו בשלוש מערכות הבחירות האחרונות. במהלך המו"מ, ראש הממשלה לחץ על יו"ר כחול לבן לסגת מהתוכנית שגיבש עם המפלגות שהמליצו עליו, להחלפת יו"ר הכנסת ולחקיקת חוקים שיגבילו כהונה של נאשם בפלילים; לאור הלחץ של נתניהו, גנץ החליט להעמיד את עצמו כמועמד ליו"ר הכנסת במקום מאיר כהן מיש עתיד שהיה המועמד המוסכם, מה שהוביל לפיצוץ פנימי במפלגתו ולהתפרקות כחול לבן לפני כשבועיים. יש עתיד ותל"ם פרשו לסיעה נפרדת, ואילו גנץ נותר עם 15 ח"כים של חוסן לישראל ועם שניים נוספים של האוזר והנדל שפרשו מתל"ם לסיעה חדשה בשם דרך ארץ; במקביל, הוא סיכם עם יו"ר העבודה, עמיר פרץ, על כניסה משותפת לממשלה ובהמשך גם על איחוד סיעות ומפלגות.
ההתקדמות במגעים - והפיצוץ
בשבועיים שחלפו מאז הוא מנהל מגעים מול הליכוד להקמת ממשלת רוטציה פריטטית, שבה נתניהו והוא יחלקו את הקדנציה בראשות הממשלה, ויהיה שוויון לשני הגושים סביב שולחן הממשלה. המגעים כבר התקדמו משמעותית והגיעו לכדי טיוטות הסכם סופיות, אך בשבוע שעבר הגיעו למבוי סתום, סביב פערים בנושא הוועדה למינוי שופטים.
בכחול לבן דרשו וקיבלו בראש ובראשונה את תיק המשפטים, אך בליכוד דרשו ודורשים שכל ההחלטות על מינויים בכירים יתקבלו בהסכמה, כולל בוועדה למינוי שופטים. במהלך המו"מ אנשיו של נתניהו הציעו שינויים שונים במנגנוני הבחירה של הוועדה כדי לשמור על שליטה והשפעה בבחירת שופטים, אך בכחול לבן סירבו לכל ההצעות, כולל לדרישה האחרונה שהועלתה בשבוע שעבר, לפיה ניתן יהיה לכנס את הוועדה ולקבוע את סדר יומה רק בהסכמה. ברקע הפערים הללו, המו"מ התפוצץ, אך גנץ ונתניהו שוחחו ערב החג וסיכמו לחדש את המגעים. בכחול לבן מתעקשים כי ההסכם מוכן לחתימה, ללא שינויים, אך בליכוד אומרים כי ישנם עוד נושאים שיש לסגור.
הוועדה למינוי שופטים הייתה אחד משני נושאי המחלוקת המרכזיים שעיכבו את השלמת המו"מ, יחד עם סוגיית הריבונות. לפי ההסכם המסתמן, נתניהו יוכל להעביר חקיקת ריבונות בהתאם לתכנית השלום של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, מבלי שלכחול לבן תהיה זכות וטו, אלא רק תוך "היוועצות" בגנץ, שאין לה כל תוקף חוקי מחייב. שאר פרטי ההסכם בין הליכוד וכחול לבן סגורים כמעט סופית; ממשלה של 30 שרים, שתורחב בהמשך ל-34, שמחולקים שווה השווה בין בלוק הימין-חרדים לבין גוש כחול לבן-העבודה-דרך ארץ, שבה נתניהו יכהן ראשון ברוטציה ואחרי שנה וחצי ראשות הממשלה תעבור לגנץ. שניהם יושבעו לתפקיד בו זמנית, וכל אחד מהם ישמש ממלא מקום ראש הממשלה בתקופה שהשני מכהן, בתפקיד שיוגדר בחוק חדש שיעגן את סמכויות המ"מ.
חוק מ"מ ראש הממשלה, שצפוי להיות מחוקק עוד לפני השבעת הממשלה, ישווה את מעמד ממלא המקום למעמד ראש הממשלה מבחינת מגורים, אבטחה, תנאים ויועצים, ויכלול גם סעיף שישווה את המעמד המשפטי, ויאפשר לנתניהו להמשיך לכהן כמ"מ ראש ממשלה, וכחבר בממשלה ובקבינט, למרות שהוא נאשם בפלילים.
(עדכון ראשון: 21:03)