האיחוד האירופי יעביר חצי טריליון אירו סיוע למדינות החברות

שרי החוץ של האיחוד האירופי סיכמו הלילה (שישי) על חבילת סיוע של חצי טריליון אירו למדינות החברות בגוש ונפגעו מנגיף הקורונה, אך השאלה כיצד תמומן העזרה הכלכלית הזו נותרה פתוחה, בזמן שהגוש צועד לעבר מיתון עמוק.

ההסכם הושג אחרי שגרמניה, הכוח החזק ביותר באיחוד, וצרפת, התערבו כדי להסיר את ההתנגדות של הולנד להתנות את הסיוע ביעדים כלכליים שאליהם צריכות להגיע הממשלות המבקשות עזרה. הן גם הבטיחו לאיטליה שהגוש יפגין סולידריות, אך ההסכם לא ציין שימוש בתקרת חוב משותפת למימון החבילה - דבר שאליו דחפו איטליה, צרפת וספרד, אך הוגדר כקו אדום בעיני גרמניה, הולנד, פינלנד ואוסטריה.

ההסכם פונה ל-27 מנהיגי הגוש רק במקרה שבו "כלים פיננסיים חדשניים" צריך להיות מיושמים, מה שמצביע על כך שצפויים עוד דיונים קדחתניים בהמשך.

"אירופה הראתה שהיא יכולה להבין את גודל השעה", אמר שר החוץ של צרפת ברונו לה מר, ששיבח את "התכנית הכלכלית החשובה ביותר" בהיסטוריה של הגוש.

אמש הזהיר ראש ממשלת איטליה, ג'וזפה קונטה, כי קיומו של האיחוד נתון בסכנה אן לא יוכל להתאחד בצל מגפת הקורונה. במשך שבועות התקשו מדינות האיחוד להציג חזית מאוחדת בהתמודדות עם המגיפה, כשהן מתחרות על כסף, ציוד רפואי ותרופות, חסימת גבולות והגבלת מסחר.

בעוד שלה מר אמר כי ההסכם סלל את הדרך להפרדת החובות, מקבילו ההולנדי, וופקה הוקסטרה, הדגיש דווקא את ההיפך. "התנגדנו ונמשיך להתנגד לאיגרות החוב. אנו חושבים שהרעיון לא יעזור לאירופה או להולנד לטווח הארוך", אמר שר החוץ ההולנדי.

מריו סנטנו הפורטוגלי, שעמד בראש השיחות אמש שהסתיימו כעבור 16 שעות של דיונים, לא הצליח להשיג עסקה. לדבריו, ה-100 מיליארד יורו יוסללו לתכנית סבסוד שכר שחברות יוכלו לקצץ בשעות העבודה ולא במשרות עצמן.

בנק ההשקעות האירופי יגדיל את ההלוואות לחברות עם 200 מיליארד יורו וקופת החילוץ האירופית של מנגנון היציבות האירופי תעמיד לרשות הממשלות 240 מיליארד יורו בקרדיט נמוך.

קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, שוחחה מוקדם יותר היום עם קונטה וכן עם ראש ממשלת הולנד, מארק רוטה, אז סללה את הדרך להסכם העתידי שיעמוד בימים הקרובים לאישור מצד 27 מנהיגי המדינות החברות בגוש.

לדבריה, היא הסכימה עם קונטה ב"צורך הדחוף בסולידריות באירופה, שעוברת את אחת השעות הקשות ביותר שלה, אם לא הקשה ביותר". מרקל גם הבהירה שברלין לא תסכים לחובות שהונפקו במשותף, אך אמרה כי קיימים אמצעים פיננסיים אחרים.

הדיונים בנושא התנהלו בעיקר בין מדינות הצפון השמרניות יותר מבחינה פיסקאלית, למדינות הדרום השקועות בחובות, שנפגעו באופן הקשה ביותר מהמגפה. חבילת הסיעו מביאה את סך התגובה הכספית של האיחוד לכדי 3.2 טריליון יורו - חבילת הסיוע הגדולה בעולם.

אולם, המחלוקת בנוגע לדחיפת הצמיחה הכלכלית נותרה בעינה, כאשר נציב הכלכלה האירופי, פאולו ג'נטילוני, אמר כי את הכסף לשם כך ניתן לגייס כנגד התקציב המשותף הבא של הגוש לשנים 2021-27.