פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הקורונה מפלגת את האיחוד האירופי, ורוסיה וסין מתנפלות על היבשת

      אירופה ניצבת בפני האתגר הגדול ביותר שלה בדור האחרון, אך במקום לשתף פעולה, כל מדינה לעצמה. מי שמנצלות את המצב הן מוסקבה ובייג'ינג, ששולחות אנשי צבא וציוד רפואי, בזמן שארה"ב מתכנסת לתוך עצמה. הדרך שבה היבשת תצא מהמגיפה הזו עשויה לעצב את עתידה

      הקורונה מפלגת את האיחוד האירופי, ורוסיה וסין מתנפלות על היבשת
      צילום: רויטרס, עריכה: ניר חן

      כשמשאיות של צבא רוסיה עשו דרכן השבוע לעיר ברגמו, שבצפון איטליה, כלי התקשורת הרשמיים של רוסיה לא חדלו לשדר זאת שוב ושוב. לא היו אלו שיירות שעשו דרכן לכיבוש יעד אסטרטגי במלחמה עולמית חדשה, אלא חלק ממתקפת יחסי הציבור של רוסיה בימים אלו. היכן שהאיחוד האירופי מגמגם, סוגר גבולות ולמעשה לא מתפקד כגוש אלא כיחידות עצמאיות, מתפנה מקום לכוחות בינלאומיים אחרים.

      מוסקבה הזדרזה לנצל את התסכול האיטלקי משכנותיה, ואף שהיא בעצמה מתמודדת עם התפרצות קורונה הולכת ומקצינה, שליחת כוחות צבא לאחת מייסדות האיחוד האירופי ונאט"ו היא הזדמנות פז. איטליה נתפסת כאחת החוליות החלשות בגוש מבחינת נחישותה להמשיך בבידוד רוסיה ושימור הסנקציות עליה, ולמפלגת הימין הקיצוני של מתאו סלביני יש קשרים קרובים ומפוקפקים עם מוסקבה שעלו לה בחקירה פלילית.

      איטליה היא לא המדינה היחידה באירופה שהתמרמרה על חוסר היכולת של האיחוד לפעול בצורה קוהרנטית. נשיא צרפת עמנואל מקרון זעם על סגירת הגבולות החד-צדדית שנקטו כמה מדינות, ובסופו של דבר הסכים האיחוד על סגירת הגבולות החיצוניים שלו למשך 30 יום. בחודש הקרוב אמורה להתגבש תכנית משותפת של גוש האירו, אך התחושה היא שבמבחן הגדול ביותר שעמדה מערב אירופה מאז מלחמת העולם השנייה, מדינה למדינה קורונה.

      אנשי צבא רוסים עולים למטוס בדרך לאיטליה, 22 במרץ 2020 (רויטרס)
      אנשי צבא רוסים עולים למטוס בדרך לאיטליה (צילום: רויטרס)

      בתקופת טרום-טראמפ, ארצות הברית הייתה קרוב לוודאי מושיטה את ידה ליבשת, או לכל הפחות מנסה לגבש עמה תכנית פעולה משותפת. אבל היא בעצמה מסוכסת בתוך עצמה, בין מי שמוביל את הנשיא למהר ולחדש את הפעילות הכלכלית לבין מושלי המדינות מוכות האסון ומומחי הרפואה המזהירים מפני חזרה מהירה מדי לשגרה. הגרפים מראים כי ארצות הברית בדרך לכבוש את הפסגה הלא מחמיאה של מרכז המגיפה, אחרי שכבר רשמה ציון דרך עגום עם מספר הנדבקים הגדול ביותר בעולם.

      כשארצות הברית הולכת ומתכנסת בתוך עצמה, לקראת בחירות בנובמבר ומשבר כלכלי קשה, לא צפויה תכנית מרשל נוספת לשיקום אירופה. במקום זה, קיבלו האיטלקים מנה גדושה של "מרוסיה באהבה", שחשפה יותר את ערוותם מאשר איזשהי תכונה פילנתרופית רוסית.

      לפחות 15 טיסות של של מטוסים צבאיים הגיעו מרוסיה לאיטליה, ועליהן הצוותים המובחרים ביותר להגנה מפני זיהומים גרעיניים, ביולוגיים וכימיים. מי כמו רוסיה מתמחה בהם, ואחרי שעשרות דיפלומטים שלה גורשו מבירות אירופה לאחר ניסיון החיסול של סרגיי סקריפל בבריטניה ב-2018 באמצעות גז עצבים קטלני, היא חזרה אל אחת מהן מבטן המטוס.

      "אין שום תרחישים גיאופוליטיים לעקוב אחריהם, אלא מדינה שזקוקה לעזרה ומדינות אחרות שעוזרות לנו", אמר שר החוץ לואיג'י די מאיו, שהגן על הזמנת הכוחות הרוסיים לאיטליה "לא מדובר בשאלה של מלחמה קרה, אלא של מציאות, או ריאלפוליטיק, אתם יכולים לקרוא לזה איך שתרצו". די מאיו, ממפלגת "חמישה כוכבים" הפופוליסטית והאירו-סקפטית, שקיבל בעצמו את המטוס הרוסי הראשון שהגיע לאיטליה.

      צוותים רפואיים מטפלים בחולי קורונה בבית החולים סן רפאל שבמילאנו איטליה ב-27 במרץ 2020 (רויטרס)
      צוותים רפואיים מטפלים בחולי קורונה בבית החולים סן רפאל שבמילאנו (צילום: רויטרס)

      בקרמלין הכחישו שהסיוע הותנה בתמורה דיפלומטית מצד רומא, ועל המטוסים והמשאיות ששלחה היו סטיקרים עצומים עם דגלי רוסיה ואיטליה בצורת לב, העומדים אחד ליד השני. אבל בכירים באיחוד האירופי ובנאט"ו רואים בזה פחות מחווה ידידותית, אלא מהלך גיאופוליטי של פוטין להרחבת השפעתו. בניגוד לרוסיה, העזרה הרפואית שהגישה הברית הצפון-אטלנטית לחברותיה לא משכה את תשומת הלב התקשורתית או הציבורית.

      "אנחנו לא מדברים על שום תנאים או חישובים או שאיפות, איטליה באמת זקוקה לעזרה בקנה מידה רחב יותר ומה שרוסיה עושה הוא בר שליטה", אמר ביום שני דובר הקרמלין דימיטרי פסקוב, שדחה את הרעיון שרוסיה מצפה מאיטליה לתמוך בהסרת הסנקציות של האיחוד האירופי. אלו חודשו בכל שנה מאז סיפחה מוסקבה את חצי האי קרים מאוקראינה ב-2014 ותמכה בבדלנים במזרח המדינה, ויש צורך בהסכמה פה אחד של 27 הממשלות בגוש מדי חצי שנה. בשנים האחרונות הביעו כמה ממשלות את רצונן לשפר את היחסים עם מוסקבה, אולם אף אחת מהן לא הצביעה בסופו של דבר נגד המשך העיצומים על מגזרי האנרגיה, הבנקאות והפיננסים של רוסיה.

      רחובות מדריד מרקונים מאנשים לאחר הנחיות הממשל להסתגר בבתים לצורך מניעת התפשטות נגף הקורונה 24 במרץ 2020 (רויטרס)
      רחובות מדריד מרקונים מאנשים לאחר הנחיות הממשל להסתגר בבתים (צילום: רויטרס)

      לא ברור עוד אם העובדה שרוסיה מתחילה להכיר בכך שהתפרצות הקורונה בשטחה קשה יותר ממה שהודתה בתחילה תשפיע על המשך הבחישה באירופה. מדינות המערב מאשימות אותה מאז אמצע העשור שעבר בניסיון לערער על הדמוקרטיות ועל היציבות שלהן כדי להגדיל את השפעתה, הן באמצעים גלויים וחיבוקי דוב, והן באמצעים נסתרים הכוללים מתקפות סייבר. אמצעי נוסף הוא הפצת דיסאינפורמציה על כמעט כל נושא שהוא, בין אם על הבחירות בארצות הברית או בין אם על חיסונים והתפשטות הקורונה.

      לפי מסמך פנימי של האיחוד האירופי, כלי התקשורת ברוסיה מקדמים "קמפיין דיסאינפורמציה משמעותי" נגד המערב במטרה להחריף את השלכות המגיפה. מוסקבה מכחישה, אך טענות דומות הושמעו על ידי גורמים אמריקניים עוד בתחילת ההתפרצות.

      "זה סיפור הצלחה גדול עבור פוטין, אני חושב שהאיטלקים נפלו למלכודת", אמר דיפלומט בכיר בנאט"ו, אף שציין כי איטליה מקבלת עתה יותר תמיכה ישירה מהברית. גם ספרד, שהמצב בה הוא החמור ביותר ביבשת פרט לזה שבאיטליה, פנתה לנאט"ו.

      כבאים פורקים ציוד רפואי ששלחה סין בנמל התעופה בפראג, צ'כיה, 20 במרץ 2020 (AP)
      כבאים פורקים ציוד רפואי ששלחה סין בנמל התעופה בפראג (צילום: אי-פי)

      לא רק רוסיה מסתערת על היבשת החולה והפצועה. סין, שחוזרת אט-אט לשגרה בזמן ששאר העולם מתקשה להשיג שליטה על הווירוס, שלחה מיליוני מסיכות וציוד רפואי אחר לאיטליה, לספרד, לצ'כיה ולמדינות אחרות. סרביה, המנסה לרקוד על שתי חתונות - רצון להצטרף לאיחוד האירופי ובמקביל שימור יחסים קרובים עם רוסיה וסין - זעמה על ההתעלמות האירופית מבקשותיה. נשיאה, המואשם בסמכותניות מצד יריביו, אמר כי הסולידריות האירופית היא "לא יותר מאגדה" והלך בעצמו לקבל את המשלוחים מסין.

      מגיפת הקורונה הייתה ככל הנראה האתגר הגדול ביותר על שלטונו של נשיא סין שי ג'ינפינג, ולמרות טיוח התחלתי נראה שהמנגנון העצום והממושמע שלו הפך את הגלגל. כעת, בייג'ינג היא זו שמייעצת למדינות אחרות כיצד לטפל בווירוס המדבק במיוחד, והקרב המשמעותי שלה עבר לזירה הדיפלומטית מול ארצות הברית. שתי הכלכלות הגדולות ביותר בעולם היו על סף הסכם סחר כולל, אך הקורונה טרפה את הקלפים כשכל מנהיג מנסה להדוף את האשמה למגרש של השני.

      התעמולה האגרסיבית של סין מקדמת את תיאוריית הקונספירציה שלפיה צבא ארצות הברית הוא זה שהפיץ את נגיף הקורונה בווהאן, בעוד שממשל טראמפ מכנה זאת "הווירוס הסיני" חרף הקונוטציות הגזעניות שהמונח הזה טומן בחובו.

      בעוד שמעטים במערב צפויים לבלוע את הסיפור הסיני, הוא בעיקר נועד לאוזניים מקומיות. בזמן השתוללות הווירוס בסין בחודשיים הראשונים של השנה, צצו כמה קולות שיצאו נגד המשטר אחרי שהתברר כי רופאים שהזהירו על המחלה עוד לפני שיצאה משליטה הושתקו ונחקרו. עכשיו יכול שי לשוב לדיכוי כל מי שמעז לפצות את פיו נגדו, ומעז הקורונה עוד עשוי לצאת מתוק - המחאה הדמוקרטית והאנטי-סינית בהונג קונג דעכה בשל המגיפה. קשה לראות אותה מתרוממת שוב, בטח לא בזמן הקרוב.

      "עתיד הפרויקט האירופי מונח על הכף"

      הדרך שבה יצא האיחוד האירופי ממשבר הקורונה תכריע את כיוונו בשנים הקרובות. כל אירוע כזה הוא גם הזדמנות, וייתכן שהמנהיגים יצליחו להסכים על דרכים יעילות יותר להתמודד בעתיד עם משברי בריאות, אף שמגיפה כמו זו היא משהו הקורה אחת למאה שנים. הבעיה היא שהמחלוקות וחוסר האמון בין מדינות היבשת לא נולדו ביום שבו הגיע הווירוס לאירופה, אלא, אם להשתמש בהשאלה מעולם המושגים הנוכחי, אלו תסמינים לנגיף המבעבע בשנים האחרונות.

      הפופוליזם והלאומנות כבר ערערו על הסדר הישן, והובילו לכך שבאופן חסר תקדים את אחת מחברות הגוש, בריטניה, שהייתה גם אחת המייסדות שלו, עוזבות אותו כדי להיות "עצמאיות" שוב. את הסדקים האלו מנסות רוסיה וסין להרחיב כך שיתאימו למידותיה, והיתרון שלהן הוא שהן יכולות לחשוב כמה צעדים קדימה, עוד לפני שהן דאגו לרווחת אזרחיהן, פריבילגיה שאינה קיימת במדינות שבהן דעת הקהל באמת משפיעה.

      אירופה רוויית השפע עוברת את המבחן הקשה ביותר שלה מאז תום המלחמה הקרה, ייתכן שמאז מלחמת העולם השנייה. אמנם הווירוס לא שולח תושבים למחנות השמדה על בסיס מוצאם או האידיאולוגיה שלהם, אך הוא מזעזע את אורח החיים המדושן שאליו התרגלו רבים כל כך ביבשת.

      בתי הקפה, המסעדות והברים סגורים, התנועה החופשית בין המדינות השונות מוגבלת ובני משפחה מופרדים אלו מאלו, לעתים לעד, וללא יכולת להיפרד או לומר מילות תפילה. מה שהתחיל עם משבר ההגירה באמצע העשור הקודם, נמשך עם הברקזיט ועם עליית הימין הקיצוני הגיע לשלב חדש של חוסר אמון בתוך האיחוד האירופי.

      "זהו המשבר החמור ביותר של הדור שלנו, עתיד הפרויקט האירופי מונח על הכף", הזהיר ראש ממשלת ספרד פדרו סנצ'ס. "עלינו לבחור בין איחוד אירופי מתואם ותומך לבין אינדיבידואליזם". די ברור איזה פתרון מעדיפות רוסיה וסין, ואולי גם ממשל טראמפ.