(בווידאו: מחאת העצמאים עולה לירושלים)
משתתפים
גרשון לייזרסון, בן 40, ואורית לייזרסון, בת 36.
תושבי שדה בועז, גוש עציון.
מקום עבודה
גרשון מוזיקאי - מנצח, מלחין, זמר בתחום המוזיקה היהודית האתנית ומנהל מוזיקלי של תזמורת הכליזמר הישראלית.
אורית מטפלת קלינית ובפסיכותרפיה גופית, מלמדת הכנה ללידה מתוך עונג ומדריכה קבוצות של מיניות נשית הוליסטית.
נגיף כלכלי - סיקור מיוחד
איך נראה היום שלכם בבית?
גרשון: "עכשיו, בתקופה הזאת, אנחנו מבלים את היום יום שלנו עם הילדים והמשפחה, אך יחד עם זאת מחלקים את הזמן כדי שנוכל לאפשר אחד לשני לעסוק בעבודתו. אני מנצל את הזמן לכתוב ולהקליט מוזיקה חדשה עם התזמורת שלי. למעשה כל ההופעות שלנו בוטלו, כך שכל אחד מאיתנו עובד בבית. אני שולח ללהקה תווים ומעבדים אותם ביחד".
אורית: "אני ממשיכה לטפל דרך הזום - יש המון אנשים בדיכאון ובחרדה. אני מטפלת במקרים של אלימות במשפחה, והעליתי גם קורס מהיר ללידה וירטואלית. התווסף לי עומס של טיפולים ברשת, וגרשון נמצא עם הילדים".
איך ההנחיות משפיעות על מצבכם הכלכלי?
גרשון: "דווקא בתקופה הזאת הייתי צריך להופיע בארץ ובעולם, היה לי לו"ז צפוף, הפקות מאוד גדולות. הן כולן התבטלו, בחודש הזה הייתי אמור להכניס לפחות 60 אלף שקלים. עם זאת, כמוזיקאי בישראל אני רגיל לכך שמדובר במקצוע שנתון לתנודות. זה מאוד מאתגר, אני עושה הכל כדי להיות מוכן לתקופות לא קלות, כי מוזיקה, אומנות ותרבות הן הנגדעת הראשונה של מצבים כאלו. בימים הראשונים הייתי בהלם, לא אני ולא המוזיקאים שאני מנהל היינו מוכנים לזה. התזמורת שלי מורכבת מ-20 אנשים, וההופעות בוטלו אחד אחרי השנייה, לא צפינו את זה, בהתחלה לא ראינו את רצינות העניין. עם זאת, ממילא אף פעם לא בניתי על הביטוח הלאומי וסיוע מהם".
"אני לא חושב שאנחנו כעצמאים אמורים לשלם כאלה סכומים ומסים, אני מעדיך לסמוך על עצמי ולא להשקיע במשהו שאין לו תמורה בחזרה, כי לעצמאים ומוזיקאים התשלום הוא תמיד חד כיווני. היום אנחנו נסמכים על חסכונות. כן, למוזיקאים יש הרבה חששות, אני כל הזמן מנסה לחשוב איך אני עוזר להם. באופן כללי, במוזיקה ובתרבות בארץ נקודת המבט היא שצריכה להיות השקעה רבה יותר, לתת לאמנים יותר ביטחון, יותר יציבות. אני רואה את החברים שלי באירופה, יש להם הרבה יותר ביטחון מאשר למוזיקאים בארץ כדי לייצר תרבות יציבה. הם לא מרגישים שזה מותרות, אלא שחייבים אותם, שהם נחוצים, גם במשבר חשוב לא לתת להם ליפול. אני רואה הרבה מוזיקאים מודאגים, וזה חבל. דווקא בתקופה הזאת, מוזיקאים יכולים להעלות לכולם את המורל, ולא צריך לשכוח אותם. הגשנו בקשה למענק לעצמאים וקיבלנו סכום קטן, ולאורית עדיין לא נתנו ותשובה כי האתר של רשות המיסים כל הזמן מתרסק. בכל מקרה, המענק הזה לא יכול להספיק למשפחה עם שלושה ילדים, לא יכול לכסות את ההוצאות של משפחה ממוצעת".
אורית: "שנינו אנשים של יצירה, יש לנו מקום שכל הזמן מבקש ליצור את עצמנו מחדש בתקופה המטורפת הזאת. כן, המצב הכלכלי הוא לא מזהיר, אבל פחד כלכלי לא ממגנט לקוחות. אלו החיים עכשיו, אני יכולה להרגיש כל הזמן את הפחד והחיסרון ומצד שני להיות בתודעה של ביטחון, לא להתעסק כל הזמן במה יהיה, לייצר עכשיו במה שיש. חשבתי שאף אחד לא יסכים להוציא עכשיו שקל על מה שהוא לא ההישרדות שלו, אבל התבדיתי: פתחתי קורס שהתמלא בעשרות נשים בהיריון, שזקוקות במצב הזה לתמיכה רגשית כי הן מוצפות בפחד ומתח סביב הלידה. הקורס התמלא תוך שלושה ימים, ממש שרף את הרשת. צריך לחשוב כל הזמן איך אפשר לצאת מהמשבר הזה, נשים זקוקות להרגעה, לתמיכה בלידה במצב חסר וודאות. המעז מנצח, תעזו לנסות דברים חדשים. גם אם אני קבורה תחת הילדים, הכלים והעומס ואין לי אוויר לנשימה, אני מנסה להרים את עצמי בתוך המצב הזה. לקחת בכל זאת נשימה. אנחנו מנסים לאפשר אחד לשני לתת חמצן לעסקים, בזמן שאנחנו צריכים לרכז את תשומת הלב שלנו לילדים, לבית ולפסח".
לאלו הקלות אתם זכאים?
גרשון: "אני לא מצפה מהמדינה שפתאום תתחיל להזרים כספים לכל אחד, עשרות אלפי השקלים שמשלמים פה העצמאים בשנה למיסים מיותרים. כל אחד צריך להסתמך על עצמו. תנו לצמוח, תנו להתפתח".
אורית: "אין לנו הקלות, לא דחינו תשלומים, אנחנו ממש משתדלים לעמוד בהכל. יש את המענק הקטן שאמור להחזיק לחודשיים האלה, זה מדהים שהמדינה נותנת אותו אבל זאת לא ההכנסה האורגנית שלנו".
מה דעתכם על ההנחיות?
גרשון: "אני רוצה להגיד למוזיקאים ואומנים - אל תשבו ותתבכיינו. תעשו דברים, תלמדו תוכנת עריכה, תלחינו מוזיקה, תקבעו הופעות לסוף הקיץ ולסתיו בכל העולם. תתחילו כבר עכשיו לחשוב איך אתם יוצאים מחוזקים מכל העניין הזה, שמסתיים הסגר ויש 20 שירים שהקלטתם. זה אוצר, אל תשבו ביגון קודר ותזילו דמעה".
אורית: "ההנחיות חשובות. להגן על אנשים ימנע את ההדבקה, את האבנים המתגלגלות. הייתי שמחה אם הייתי יכולה להביא בייביסיטר לכמה שעות כדי לעבוד יותר. אבל צריך לבשל, לנקות, להיות נוכחת. לא להיות במסכים כל היום זה לא קל, הייתי שמחה אם הייתה לי את האופציה הזאת או שהמנקה שלי היה יכול לבוא לעזור לי לפסח, אני חושבת שזה ממש חשוב. אני מלמדת תודעה של עונג, אני חייבת לשמור על זה לעצמי, תשוקה ועונג זה קריטי לשמירה על המורל".
"אנחנו אנשים מאמינים, אני כל הזמן אומרת - השם עושה לנו משחק שכל פעם עולים בו שלב, כדי לראות איך מגיבים. אני יכולה לשבת בפקק תנועה ולקלל או לשים מוזיקה קלאסית ולעשות מדיטציה, אני יכולה לבחור את העמדה שלי ויש לי שליטה על איך אני מתייחסת למצב וכמה כסף יכנס אליי. אני מרגישה שאנשים רעבים לשמוע דברים טובים, כמו קרשי הצלחה במבול מודרני. לשמוע תודעה גבוהה, אפשר להביט על כל מה שקורה פה מפרספקטיבה יותר חיובית ולחיות מתודעה של עונג גם אם אני כבולה בבית שלי. אני יכולה לבחור להיות בקורבנות או באורות ובחגיגה של להיות עוד זמן עם הילדים שלי. ביום יום אנחנו עובדים כמו משוגעים, יש לנו אהבה גדולה למה שאנחנו עושים, ופתאום יש זמן שמתפנה, זמן מאוד יקר. זאת תקופה מאתגרת, אבל עם הרבה ברכה ללמידה של עצמנו מחדש".
נפגעתם כלכלית ממשבר הקורונה ומעוניינים להשתתף במדור? מוזמנים לפנות אלינו במייל: danayark24@gmail.com