דווקא בתקופה שבה נראה היה כי אילת צוברת תאוצה, הגיעה מגיפת הקורונה וכ-70% מתושבי העיר הפכו למובטלים בתוך פחות מחודש. העיר שבעבר הייתה אחת הכלכלות החזקות והיציבות בארץ, נמצאת היום בקריסה. המשבר הגיע לצד נזקי סופה קשה שהכתה בה לפני שבועות אחדים. הסערה גרמה לנזקים המוערכים בעשרות מיליוני שקלים ולפגיעות קשות בחופי הים ובעסקי התיירות בעיר.
רוב כלכלת העיר מבוססת על תיירות, ולכן המשבר הנוכחי שפוגע בכל המדינה ובכל העולם, הזיק לאילת באופן מיוחד. בשבוע שעבר יצאה אתי קרחילי, מנהלת מחלקת משאבי אנוש בישרוטל, מהמשרד שלה במלון רויאל גארדן בעיר, הסתכלה על אזור התיירות והמלונות, והבינה את גודל המשבר בעיר. "הדמעות זלגו לי, הייתה תחושה של סוף העולם. זה הציף אותי", היא סיפרה. קרחילי, שהוציאה עשרות עובדים לחל"ת, יצאה לאחרונה גם היא לחופשה ללא תשלום בעקבות המצב.
אל תפספס
"ההרגשה מאוד מוזרה, מלווה בחששות ודאגה", סיפרה על מצבה הנוכחי, "כמה זמן יימשך המשבר? הפגיעה בשכר? אתה עובד כל השנים האלה וההכנסות שאתה רגיל אליהן פתאום יורדות ל-50%. אני בעצם זאת שהודיעה לעובדים שהם יוצאים לחל"ת ואז גם אני יצאתי, אף אחד לא חסין. הכל נעצר. אילת חטפה מכה קשה מאוד. העיר נראית שוממה, ריקה. באזור המלונות והאטרקציות הכל חשוך. בשכונות יש יותר תנועה, אבל הכול סגור וריק, זה לא נתפס".
ראש העיר מאיר יצחק הלוי מדבר על המצב במושגים של כאוס. הוא דורש מהממשלה טיפול מהיר ונקודתי לעיר התיירות הדרומית. "העיר אילת ספגה את המכה הכלכלית הקשה ביותר. רוב כלכלת העיר נשענת על תיירות ולכן כל החוליות בשרשרת נפגעו. 75% מהמועסקים בעיר נמצאים כיום מחוץ למעגל העבודה, או מפיטורים או בחל"ת", סיפר ראש העיר. "אם במדינת ישראל אחד מכל ארבעה עובדים יצא ממעגל העבודה, באילת זה שלושה מארבעה. זהו כאוס. לא מדובר בתושבים שמרוויחים משכורות גבוהות, אין להם רזרבות כלכליות. זה מצב איום ונורא". לאור המצב, משרד הפנים גיבש תקצוב דחוף שיגיע לעיר הדרומית בגובה 5 מיליון שקלים. המהלך נעשה בתיאום עם אגף החשב הכללי במשרד האוצר.
"העיר נמצאת על הברכיים"
רונן מור, בעלים של שתי מסעדות בעיר, "ג'ינג'ר" ו"פאגו פאגו", סיפר אף הוא על עיר שבה כמעט כל האנשים מסתגרים בבתים ומחוסרי עבודה. לדבריו, באילת לא רואים אופק למשבר הכלכלי הגדול ביותר שידעה העיר. "להבדיל ממה שקורה בכל המדינה, באילת יש כבר 70% אבטלה, כל העסקים סגורים כי רובם מתבססים על תיירות, כמעט כל המסעדות סגורות, אין לאנשים כסף", סיפר מור. "הסופה שקדמה לקורונה עשתה נזקים גדולים, העיר נמצאת במצב לא טוב, אין מענה מצד הממשלה והעיר נמצאת על הברכיים", הוסיף.
"לא רואים שום אופק בעיר הזאת. אין תמיכה לבעלי העסקים, יש לי 60 עובדים שהוצאתי לחל"ת ואני לא יודע איך נצא מהמשבר הזה", הוא אומר, "אם לא יינתן טיפול נקודתי לעיר אילת גם מכונת הנשמה לא תעזור, כל עסק שנסגר מפיל עשרות משפחות".
המשבר נותן את אותותיו גם בענפים אחרים. מירב לוי דיאמנט עבדה במשך כ-26 שנים בעיתון "ערב ערב" באילת, וגם היא נשארה לאחרונה ללא עבודה. "יצאתי לחל"ת ב-17 למרץ. המקומון 'מה נשמע' שאותו ערכתי נסגר בעקבות המצב, ואיחדו אותו עם מקומון נוסף של בעל המקומונים", סיפרה. "המצב מטורף, כל החיים עבדתי אבל החשש הכלכלי מאוד גדול". לוי דיאמנט עובדת גם כמאמנת כדורסל לנערות, אבל גם בזה אין כבר פרנסה. "אין חיים בעיר, זה משבר נורא קשה", סיכמה לוי דיאמנט. "הבעיה הגדולה היא שלא יודעים מתי זה ייגמר".
אמיר לוי שעבד בפאב "המנקיס" במשך כמעט עשור, יצא אף הוא לחל"ת. הוא סיפר כי כבר שנים שהמועדון הידוע לא נסגר לתקופה ארוכה כל כך. "מחיי לילה תוססים עברתי להישאר כל היום בבית, אני מנסה לא לחשוב על זה כרגע, יש חשש איך נסיים את החודש", הוא אומר.
לדבריו, רשת ישרוטל שבה הוא עובד נהגה בכבוד בעובדים, והם מקווים לחזור ולפתוח את המועדון בקרוב. "אני לא יודע מה לעשות, אין באילת כרגע כלום, אין עבודה. כמעט כולם באילת לא עובדים, המלונות סגורים ואין עבודה, אפילו בקיוסקים הוציאו את העובדים לחל"ת. הכל מושבת", סיכם לוי.