דרעי: המצב בשכונות חרדיות בירושלים חמור יותר מבבני ברק

ועדת הקורונה בכנסת התכנסה היום (ראשון) כדי לדון בשפעת המשבר על המגזר החרדי, ברקע שיעור ההדבקה הגבוה ושורת המגבלות שהוטלו על תנועה בעיר ואליה. בהמשך היו צפויה הוועדה לדון על סוגיית הבדיקות, ועל השפעת המשבר על אזרחים בגיל השלישי. שר הפנים, אריה דרעי, טען בוועדה כי הסיבה לשיעור ההדבקה הגבוה באוכלוסייה החרדית היא הצפיפות, ואמר כי יש שכונות חרדיות בירושלים שבהן מספר החולים ביחס לאוכלוסייה גבוה מאשר בבני ברק. מספר החולים בבירה הוא הגבוה בישראל, ומעל 300 חולים חדשים זוהו בעיר מאז יום שישי - יותר מבכל עיר אחרת, לרבות בני ברק.

"בבני ברק ובאזורים החרדיים, אחוז ההדבקה הגבוה הוא קודם כל בגלל שהקהילות החרדיות חיות חיי קהילה מאוד צפופים", טען דרעי, שסימן גם את חג הפורים כאחד המוקשים שעמדו בפני המגזר. "עברנו את חג הפורים כשעל פי הנהלים היה מותר להכניס 2,500 איש ומעלה. האיסור על 100 איש היה במוצאי חג הפורים, אז אי אפשר לבוא בטענות לאנשים שחגגו את חג הפורים בהיתר". דרעי אמר כי משלב שהוחמרו ההגבלות, הציבור החרדי נענה להן לחלוטין. "יש משמעת טוטאלית מוחלטת מצד הרבנים ומצד הציבור".

הוא הבדיל בין מצבה של בני ברק לבין זה של ערים חרדיות אחרות. "אלעד, מודיעין עילית, ביתר עלית ובית שמש אלו יישובים יותר קטנים, הניהול הוא טוב והעזרה שהם קיבלו מאיתנו והעזרה של הצבא מבפנים - הבעיה העיקרית היא שלא עשו מספיק בדיקות. למרות שיש מחסור בבדיקות, אנחנו משתדלים מול הרשויות הללו לדאוג לעשות את זה מהר", אמר.

דרעי סימן כמה אתגרים נוספים בהתמודדות של העיר עם המשבר. "עיקר המאמץ של הממשלה בעניין הוא איך עוזרים לאוכלוסייה המבוגרת שלא לעזוב את הבית בכלל. הרופאה המחוזית אמרה לי שהבעיה המרכזית של בני ברק היום היא שהמשפחות של החולים חייבות לצאת לקנות לצאת אוכל ואז נוצרות עוד הדבקות. ביוזמה של הרמטכ"ל אביב כוכבי, נקבע שיינתן סיוע אזרחי בכל מה שיידרש תחת ההנחיות של רוני נומה (ראש צוות החירום בעיר - ב"א) שאף עדכן אותי שיוציאו הנחיה לספקים כדי שיוכלו להיכנס. לא יעלה על הדעת שנשאיר אנשים עם ילדים שאין להם מה לאכול בגלל הקורונה", אמר. נומה, שהשתתף אף הוא בדיון, אמר כי הוא מוטרד מהדבקה של אוכלוסיה בסיכון בחג הפסח. "אם בעקבות הפסח נדביק את אוכלוסיית הסיכון נגביר את התמותה בעיר". הוא הסביר גם כי שמוש באיכון סלולרי של חולים בבני ברק אינו יעיל.

"ירושלים היא עיר גדולה מאוד. במזרח ירושלים בינתיים, אני מקווה שאנחנו לא הולכים עם עיניים סגורות", המשיך דרעי. "אין דיווחים על אחוזים גבוהים של תחלואה, כמו בכל המגזר הערבי בארץ. יכול להיות שבגלל שאין שם בדיקות. אבל הקורונה זה לא רק בדיקות - יש גם חולים קשים. צאו מנקודת הנחה שאם היו חולים קשים - היינו יודעים מזה. אנחנו עושים בדיקות. אין חולים קשים במגזר הערבי ובמזרח ירושלים. יכול להיות שזה יתפרץ, אני לא יודע".

לדבריו, רוב החולים בבירה לא נמצאים במזרח ירושלים - אלא בשכונות החרדיות. "יחסית לגודל האוכלוסייה, רוב החולים (בירושלים - ב"א) הם מהשכונות החרדיות", המשיך דרעי. אם עוברים משכונה לשכונה, חלק מהשכונות החרדיות יש שם מספר חולים ביחס לאוכלוסייה - גדול יותר מבני ברק. זה נתון שאנחנו צריכים להתמודד איתן. אנחנו פותחים עוד מלון בירושלים לאוכלוסייה החרדית. אני חייב לומר לכם: אתמול התקיים דיון עם ראש הממשלה כדי לראות אם צריך לעשות מגבלות כניסה ויציאה בערים החרדיות וגם בטבריה, אשקלון ואור יהודה, וגם בשכונות בירושלים. לא הגענו לסיכומים. עושים עבודת מטה, ואחר הצהריים נדון מה לעשות בזה".

יו"ר הוועדה ח"כ עפר שלח (יש עתיד תל"ם) אמר בדיון כי "בני ברק היא מקרה ייחודי בתוך מדינת ישראל. היחס בין גודל האיום שנפל עליה לבין היכולות שלה הוא בלתי סביר". לדבריו, בני ברק צריכה להיות פרויקט לאומי. לתושבי בני ברק עוצמת המשבר ברורה, והם מאוד רוצים שהוא יטופל ולעשות את חלקם כדי שיטופל, אלא שהמערכות הקיימות לא מספיקות".

חברו לסיעה, ח"כ יואב סגלוביץ', קרא להעביר את האחריות על העיר לניהול צבאי. "מדוע לא מעבירים את הכל לאחריות הצבא שבנוי בצורה מסודרת לטפל בעניינים האלה?", שאל. לכך השיב דרעי כי "אנחנו לא רוצים לעבור למשטר צבאי. אולי ארגונית זה יהיה טוב, אבל מי שמכיר את הניואנסים של השטח, של העיר, יודע שאי אפשר להתנהל ככה". לבקשתה של ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) התייחס דרעי לתקיפה של אנשי מד"א בירושלים על ידי חרדים, והסביר כי לא מדובר במקרה מייצג. "לגבי מאה שערים, זאת קבוצה קטנה של אנשים שהמשטרה צריכה לטפל בה", אמר.

המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, אמר ברקע שיעור ההדבקה הגבוה במגזר כי במשרד "פועלים עם משרד התחבורה כדי לעצור את התחבורה ציבורית בין הערים החרדיות".

בדיון השני של הוועדה, בנושא הבדיקות, נרשם עימות חריף בין פרופ' גרוטו לבין מנכ"ל הדסה, פרופ' זאב רוטשטיין. גרוטו טען כי בישראל נעשו יותר ממאה אלף בדיקות, בעוד רוטשטיין השיב לו: "נתוני משרד הבריאות לא מדויקים בלשון המעטה". המשנה למנכ"ל משרד הבריאות הגיב ואמר לו: "אם תמשיך ככה זה יעבוד לא טוב. יש לי נתונים מאומתים פי אלף משלך, אז תנוח". הוא טען כי החל ממחר אפשר יהיה לערוך עשרת אלפים בדיקות ביום.

"אני רוצה להסב את תשומת הלב לטעויות הקונספציה של איתמר", הסביר פרופ' רוטשטיין את עמדתו, "ברגע שהתכוננו לעלייה של המחלה מסין, הקונספציה הייתה מעט בדיקות, ורק לאלה שבבידוד ומגלים סימפטומים. זה הדבר האחרון בעולם שהייתי עושה, הייתי עושה החלטה מאוד ברורה. מי שחזר מבידוד ויש לו חום - הוא חולה קורונה. נקודה. אחד כזה, כל עוד הוא יכול להסתדר בבית ויחלים, או שלא חלה בקורונה. אומר איתמר שאומר שאין מה לבדוק את המטופל - הוא טועה, זו טעות מאוד חמורה. עם כל המיגון, הוא יעביר את המחלה. את החולה צריך לבודד - בבית האבות או בקהילה. לכן, המלצתי לבדוק את כל הצוות בבתי האבות. איתמר אומר שהבדיקה לא יעילה כי יכול להיות שמחר הוא יחלה. זה לא נכון, זו הטעייה".

"תעצור, אני ממליץ שאם אתה אומר שמה שאני אומר זו הטעייה, אז תבחרו אם אתם רוצים אותי - או את רוטשטיין שלא מומחה לבריאות הציבור", ענה לו גרוטו, ואילו רוטשטיין השיב: "אנחנו רבים ככה כי אנחנו לא מסכימים, ולא מצליחים לשכנע שהשני טועה".

במהלך הדיון נמשכה המחלוקת בין רוטשטיין לגרוטו בנוגע לבדיקת אנשים א-סימפטומטיים, כלומר חולים שאינם סובלים מתסמינים. גרוטו הסביר כי "אם אדם יצא חיובי, רוב הסיכוי שזו טעות. יותר מ-50%. לפי כל הכללים של כל האפדימיולוגים בעולם, צריך לבדוק חולים סימפטומטיים כי הסיכוי שם למצוא חולים יותר גבוה".

עוד אמר גרוטו בדיון כי "הנושא של בני ברק לא היה יכול להימנע", אך רוטשטיין מנגד כי "זה היה יכול להימנע, התריעו על זה ומשרד הבריאות היה יכול לעשות עם זה משהו, ולא עשה כלום". גרוטו השיב: "בסדר, אתה צודק, יבדקו את זה בוועדת חקירה".

עוד אמר גרוטו כי הקלת המגבלות תהיה מוקדמת מדי אם תתבצע מיד לאחר פסח. לדבריו, "אנחנו עובדים על מספר אסטרטגיות יציאה. צריכה להיות החלטה מדינית ופוליטית מהי האסטרטגיה הנכונה. יש רמת סיכון כזו או אחרת. אני לא שולל יציאה אחרי פסח, אבל לדעתי זה מהיר מדי. אולי שבוע או שבועיים אחרי".

לפי הנתונים המעודכנים לשעות הבוקר, אחד מכל שישה ישראלים שנדבקו בקורונה הוא תושב ירושלים, ובסך הכל מדובר ב-1,313 חולים. מאז יום שישי נוספו בעיר 310 בני חולים - עלייה של 30.9%. בבני ברק הנתונים אינם טובים בהרבה: בעיר נרשמו 1,218 חולים - כ-15% מכלל החולים בישראל - עלייה של 252 חולים מאז יום שישי (כ-26%).

בעיר השלישית ברשימה, תל אביב-יפו, מספר החולים נמוך משמעותית - 368 בני אדם בלבד. מאז יום שישי נוספו בעיר 33 חולים (עלייה של 9.8%). בעיר הרביעית, אשקלון, נמצאים מעט יותר ממחצית החולים בת"א - 192 בני אדם, שמתוכם 27 נוספו מאז שישי (עלייה של 16.3%). בעיר הבאה ברשימה, פתח תקווה, מספר החולים עלה ב-26 מ-133 ל-159, עלייה של 19.5%. לשם המחשה: אם שיעור הנדבקים בי-ם עומד על מעל 16% מכל הנדבקים בישראל, מספר החולים באם המושבות מהווה בקושי 2% מהסך הכולל. קצב הדבקה גבוה נרשם גם בערים בית שמש (עלייה של 21% מאז שישי) ואלעד (עלייה של 21.1%), עם 24 ו-23 חולים חדשים בשתי הערים בהתאמה.

(עדכון ראשון: 10:19)