אזרחים בגרמניה מסייעים בהתלהבות למשטרה לתפוס את מי שמפר את חוקי ההפרדה החברתית שנועדו להאט את התפשטות נגיף הקורונה, כשהם מדווחים על זרים, שכנים וחברים. במדינה שבה הלשנות היו נפוצות תחת המשטר הנאצי והמשטר הקומוניסטי במזרח, כוחות משטרה ברחבי המדינה מקבלים פיסות מידע מהאזרחים, החל מ"מסיבות קורונה" ועד על מי שנוסע למעונות הנופש שלו. בחודש שעבר הורתה הממשלה של הקנצלרית אנגלה מרקל על סגירת מסעדות, פאבים ומתקני ספורט, בנוסף לאיסור על התקהלויות, והתקנות הללו יצרו עבודה רבה למשטרה.
עם גידול במספר הנדבקים והמתים, אין סימנים להקלה כלשהי. מאז 14 במרץ, המשטרה בבירה ברלין הורתה ל-830 פאבים, ברי נרגילות ומקומות אחרים לסגור את שעריהם, ורשמה 898 עבירות. "אנחנו מקבלים טיפים מהציבור על מסעדות פתוחות ועל קבוצות גדולות של אנשים בפארקים", אמרה דוברת מטעם המשטרה, שהוסיפה כי השוטרים, כמו תמיד, מוכנים לקבל מידע מהציבור.
לקריאה נוספת בנושא
המצב דומה גם במקומות אחרים בגרמניה, על פי דיווחים בכלי התקשורת המקומיים. משטרת מינכן קיבלה כ-150 שיחות מדי בשבוע שעבר, כשהרשויות במגדנבורג ביקשו מהאזרחים שלא להציף את המשטרה בפניות. "אין צורך לדווח בכל פעם כשרואים שלושה אנשים יושבים על ספסל בפארק", צוטט גורם רשמי.
בעוד שאזרחים רבים נוהגים באחריות, חלק מהמומחים מצביעים על קנאה, תסכול וטינה כמה שמוביל לתופעה. רפאל בהר, פרופסור לקרימינולוגיה וסוציולוגיה מהאקדמיה המשטרתית של המבורג, ציין מקרים שלתושבים במדינת מקלנבורג-וורפומרן, שדיווחו על תושבי ברלין שנסעו לבתי סוף השבוע שלהם אחרי שזיהו את לוחיות הרישוי שלהם. "הנכונות לדווח על אחרים מרעילה במידה מסוימת את ההתנהגות המתורבתת", אמר לרויטרס. "יש מי שחסר את האומץ להתמודד עם אחרים, אבל מעביר מידע למשטרה בצורה אנונימית", הוסיף בהר. לדבריו, ייתכן שמי שחי בתקופה שבה פעלה המשטרה החשאית של גרמניה
המזרחית נזכר כיצד הדברים עבדו לפני שלושה עשורים.
השטאזי היה בין הארגונים החשאיים הפולשניים ביותר בעולם, כשריסק את ההתנגדות למשטר דרך חדירה לכמעט כל היבט בחיי האזרחים בגרמניה האזרחית. הוא הפעיל כ-200 אלף מודיעים, שריגלו אחרי חברים, עמיתים וקרובי משפחה. "באותה תקופה, החטטנות הייתה נפוצה. קל יותר לאנשים לעשות זאת, אם הם עשו זאת לפניכן", הסביר בהר. "בכל מקרה, זה מאוד גרמני לחכות עד שיהיה חוק שמאפשר לאנשים לעשות זאת".