רחובות מאה שערים בירושלים ריקים מאדם. שעת בוקר שגרתית נראית כאילו אמצע הלילה. מעט באיחור, אבל נגיף הקורונה לבסוף הצליח לשתק גם את החיים פה. רק כשמתקרבים לביתו של יואליש קרויס שומעים רעש והמולה. זה לא כי אנשי השכונה התקבצו יחד לתוך בית אחד, אלא כי בבית של קרויס תמיד שמח. כששואלים את קרויס, אחד מסמלי העדה החרדית, "כמה ילדים יש לך?" אז הוא מגיב מיד "18 ילדים", ובאותה נשימה ממשיך "זה בינתיים, מקווה שיהיו עוד".
קרויס, בן 47, מתגורר בדירת 50 מ"ר בשכונה, ועד לפני 13 שנה היה קצין המבצעים של ההפגנות הכי גדולות של הקיצונים בבירה. היום, אחרי חקירות, מעצרים וישיבה קצרה בכלא, קרויס מחוץ למגרש. רק אחד מתוך 18 ילדיו של קרויס התחתן, 17 הנותרים חיים בבית הקטן, ובימים שבהם הקורונה מתפשטת, זו לא משימה פשוטה. "לא רק עכשיו, כל השנה אצלי בלגן", סיפר קרויס. "יש שני חדרי שינה, באחד ישנים שבעה ילדים, ובעוד חדר שבעה ילדים נוספים. שלושה ילדים נוספים ישנים בחוץ אצל חמותי".
אל תפספס
מה שלטענתו עוזר לו להתמודד עם כל כך הרבה ילדים בבית זה החצר, "זה בערך עוד 30 מ"ר". בניו של קרויס למדו עד יום חמישי בשבוע שעבר במוסדות החינוך במאה שערים, במתכונת מיוחדת. לטענתו, "לא היו הפסקות, שחררו אותם הביתה בצהריים לשעתיים ואז הם חזרו לשלוש שעות לימוד נוספות עד הערב". הוא הסביר כי "עכשיו זה כבר חופשת פסח, כמו בכל שנה. כולם בבית, גם הבנות". בציניות האופיינית לו קרויס מסביר שהיה מעדיף שימשיכו ללמוד, במקום להיות בבית. "במקום שהילדים שלי יהיו 16 יחד בכיתה בתלמוד התורה, הם נמצאים כולם יחד, 20-19 במספר, בחדר סגור".
אתמול פשטה משטרת ירושלים על השכונה של קרויס. "המפקד עבר פה, הוא שאל 'למה יש התקהלות?', יש לי ילדים, מה אני יכול לעשות? שלחתי שלושה לעמוד ברחוב", סיפר. הוא לא מרגיש משהו שונה בגלל הקורונה. "הילדים עוזרים בבית לפני פסח. הם יודעים שיש שפעת, ואנחנו שומרים על היגיינה קפדנית מאוד. לא נכנסים לבית בלי לשטוף ידיים, אסרתי עליהם להרים דברים מהרצפה. זה נכנס להם לראש". הוא הוסיף כי "אנחנו הכרזנו פסח שבועיים כדי לגרום להם לשמור על ניקיון, חיטוי והיגיינה".
קרויס מקדם תפיסה אנטי ציונית. במשך שנים לא החזיק תעודת זהות ועד היום מסרב להכיר בחלק מרשויות המדינה. לדבריו, "ההקפדה על ההנחיות זה לא בגלל משרד הבריאות או ההפחדות בתקשורת. יש ציווי בתורה של 'ונשמרתם מאוד לנפשותיכם'. זה החיים שלנו, וזה מחייב אותנו הלכתית".
אם יש משהו שמוציא אותו משלוותו זו ההתנהלות המשטרתית בשכונה בימים האחרונים. "הרחובות ריקים. המשטרה מגיעה, כולם יוצאים החוצה. בשביל מה בדיוק? המשטרה לא מוכנה להקשיב", סיפר קרויס. "זה ציבור אחר, לא מחובר, אין פה לאף אחד טלוויזיה, רדיו או עיתונים. יש פה שכנים שרק לפני שבוע שמעו על מה שקורה באיטליה, ייקח להם עוד שבועיים להבין מה קורה בארץ", הסביר.
"יש לי שכן כבר 60 שנה הולך שלוש פעמים ביום לבית הכנסת. אדם מבוגר מאד. אתה חושב שבגלל שאמרו ברדיו שאסור להתפלל במניין, הוא מבין? בכלל אין לו רדיו. הוא לא מבין מה רוצים ממנו כי הוא לא מקבל דיווחים או עדכונים ואין הסברה", אמר קרויס על שכנו. "עד שהוא קורא את לוח המודעות, זה גם לוקח כמה ימים. קיצונים וחריגים? יש בכל מקום , גם כאן. זו קבוצה קטנה שלא משנה מה, היא לא מקשיבה להוראות. אבל בגללה צריך שאלפים פה יסבלו בעונש קולקטיבי?".