פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אם אדלשטיין ישוב לזירת הפשע, זו תהיה יריקה בפרצוף של שלטון החוק

      יו"ר הכנסת המתפטר, שסירב בהתרסה לקיים פסק דין של בג"ץ, הוא המועמד המוביל לחזור לתפקיד הממלכתי השני בחשיבותו בישראל. אם ישוב לכסאו בתמיכת גנץ, זו תהיה מכה אנושה במעמדו של בית המשפט העליון

      אם אדלשטיין ישוב לזירת הפשע, זו תהיה יריקה בפרצוף של שלטון החוק
      עריכה: שאול אדם

      מבין שלל הדיווחים על המגעים לממשלת הליכוד הבאה, שאליה כנראה יצטרף גם בני גנץ ומפלגתו חוסן לישראל, כדאי להתעכב על פרט מידע אחד: יולי אדלשטיין, יו"ר הכנסת שסירב בהתרסה לקיים פסק דין של בג"ץ, הוא המועמד המוביל לחזור לתפקיד הממלכתי השני בחשיבותו במדינת ישראל.

      רק לפני פחות משתי יממות נאלצה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות לכנס דיון חירום בשעה שמונה בערב, בבקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט נגד היו"ר אדלשטיין. האווירה באולם נוכח הצעד חסר התקדים של אדלשטיין הייתה הלם מעורב בחשש מפני הבאות. יועמ"ש הכנסת, איל ינון, הודיע כי היו"ר המתפטר ביקש ממנו לא לייצגו, ודיבר מדם ליבו כשטען שמדובר באירוע חסר תקדים בחומרתו.

      "אני 24 שנים מופיע מול בית המשפט הזה ומייצג את רשויות המדינה השונות, ומעולם לא באתי בלב כל כך כבד", אמר ינון. "זה אירוע של שבירת כלים בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת. כמי שפסע בשביל הצר שבין הכנסת לבית המשפט העליון במשך שנים רבות, תחושה מאוד קשה תוקפת אותי הערב. אני מודה שנכשלתי. לא תיארתי לעצמי שכשאהיה על הגשר יהיה אירוע כזה. כשלתי בלשכנע את יו"ר הכנסת שגם אם הוא מתפטר הוא יביא את העניין בפני הכנסת כפי שהצו מורה אותו".

      ההתפטרות של יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, 25 במרץ 2020 (אתר רשמי , דוברות הכנסת, עדינה ולמן)
      "שבירת כלים בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת". אדלשטיין (צילום: דוברות הכנסת, עדינה ולמן)

      בין העותרות נגד התנהלותו של אדלשטיין הייתה גם סיעת כחול לבן, שיוצגה בדיון על ידי עו"ד שימי בראון. הוא לא רשף אש וגופרית כמו עורכי הדין יובל יועז ואליעד שרגא, שקראו לבג"ץ שלא למחול על כבודו של המוסד ולתבוע את עלבונו, אך תמך במתווה שהציע יועמ"ש הכנסת, שבאופן חסר תקדים הפקיע מאדלשטיין את הסמכות להעלות להצבעה במליאה את בחירת היו"ר הקבוע.

      היום קשה שלא לתהות האם גנץ שלח את עו"ד בראון לטעון בבג"ץ נגד אדלשטיין, כאשר מאחורי הקלעים הוא כבר רוקם דיל שיחזירו במהרה לכס היו"ר הקבוע. פחות מ-48 שעות אחרי הדיון, נראה שגנץ היה צריך להימנות עם המשיבים לעתירה, לצד אדלשטיין והליכוד, ולא עם העותרים. הוא הפך עצמו, מראש או בדיעבד, לשותף מלא ברמיסה של פסק הדין.

      מחיר ציבורי תמורת דמוקרטיה

      בג"ץ ספג בימים האחרונים שתי מכות מערערות שיווי משקל. הראשונה הייתה קריאת התיגר הפומבית של יו"ר הכנסת. השנייה הייתה הזעם שעוררה הפסיקה בחלקים מהציבור, שגם לאמונם נזקק בית המשפט. השופטים כמובן ידעו שבית המשפט ישלם מחיר ציבורי. אך הם היו מוכנים לשלם אותו כדי להגן בטווח הארוך על שניים מעקרונות הליבה של הדמוקרטיה - שלטון החוק, ויכולתו של הרוב הפרלמנטרי לממש את רצונו.

      מליאת הכנסת במהלך הצבעה ליו"ר 26 במרץ 2020 (אתר רשמי , דוברות הכנסת - עדינה ולמן)
      היה צריך להימנות עם המשיבים לעתירה, לצד אדלשטיין והליכוד. גנץ (צילום: דוברות הכנסת, עדינה ולמן)

      מינוי אדלשטיין ליו"ר כנסת קבוע, בתמיכת גנץ, תהיה יריקה בפרצופם של השופטים ושל בית המשפט העליון כולו. כבר עכשיו ניתן להניח שגלי ההדף של אירועי הימים האחרונים ישפיעו על יכולתו ונכונותו של בג"ץ להתערב בהחלטות - גם כאשר ההתערבות הזו תידרש להגנה על זכויות אדם או על שלטון החוק.

      באגרוף, כשאחד המתאגרפים מופל לקרשים שלוש פעמים באותו סיבוב הוא מפסיד אוטומטית בנוקאאוט טכני. אם אדלשטיין אכן יחזור ללשכת היו"ר, הנזק למעמדו ולסמכותו של בג"ץ יהיה כבד. זה עלול להיות האגרוף השלישי, הנוקאאוט.