שעת צהריים ביפו, מגדל השעון בעיר. אחד האתרים העמוסים בתיירים שמגיעים מהארץ ומחו"ל, עמד אתמול (חמישי) ריק מאדם. כמה רכבים שעברו במקום הפרו את השלווה. אין זכר לכך שהעיר הנטושה נחשבת לאחד המקומות התוססים במדינה.
מי שבכל זאת יצא מהבית לריצת מאה מטר או לקניות פגש בנוכחות מוגברת של המשטרה ברחובות. במרחב יפתח שבמחוז תל אביב אחראים בין היתר על האכיפה בגזרת יפו, גזרה מאתגרת בעלת אוכלוסייה מעורבת.
סגן-ניצב שי ג'רסי, קצין המבצעים במרחב יפתח, מכיר היטב את בעלי העסקים באזור ואת הקשיים שאליהם נקלעו בעקבות משבר הקורונה. את הסיור עמו התחלנו בשוק היווני הסמוך לשוק הפשפשים. "זה מקום הומה קהל. יש כאן מסעדות של שפים מפורסמים. עכשיו שומם, לא היה דבר כזה", תיאר ג'רסי. "לבעלי העסקים יש שכירות לשלם, העלות כאן נעה בסדר גודל של כ-40 אלף שקל בחודש. גם משלוחים כבר לא מפעילים מפה".
אל תפספס
בשוק פגשנו את אחד מבעלי המסעדות הגדולות באזור שביקש להישאר בעילום שם. "אנחנו מבינים את הנחיות משרד הבריאות אבל אנחנו קורסים", אמר. "לא משתלם לנו להצטרף למערך של חברות השליחויות ולהוציא משלוחים, החברות הללו גוזרות קופון כך שבחישוב הכללי אתה לא ממש מרוויח וזה לא משתלם". באופן סימבולי, על דלת אחת המסעדות הסגורות הודבקה דרישת תשלום שנשלחה ממע"מ.
סגר לא סגר, ביפו כמו ביפו הניחוח המתוק עדיין שולט ברחוב. חליל סלאמה הוא מוכר כנאפה וממתקים, שביום רגיל העסק שלו מלא עד אפס מקום. "היו שמונה עובדים, נשארתי אחד. צריך להחזיק מעמד ולקוות שזה ייגמר בקרוב. אני חושב שבזמן האחרון יש יותר אנשים שמבינים שמדובר בעניין רציני, יש מודעות במגזר הערבי, רק חבל שעשו את ההסברה מאוחר", סיפר סלאמה. "אנשים בדרך כלל מזמינים אוכל אבל אנחנו כאן בשביל מי שמחפש משהו קצת שונה. אפשר לקחת טייק אוויי ואנחנו גם עושים משלוחים". המוכר מיפו ביקש להעביר מסר לראש הממשלה בנימין נתניהו: "אני מתחנן לביבי שיסגור כבר שבועיים. שנדע מי חולה ומי לא ואז נוכל לחזור לשגרה".
גם סעיד דוח, בעל חנות מחשבים ותושב העיר, קרא להטלת סגר כללי. דוח אמר כי "ההנחיות של משרד הבריאות לא ברורות ב-100%. אני חושב שעדיף סגר, גם ככה העבודה היא בהיקף של 15%". לדבריו, "כל המדינות עשו סגר, אנחנו לא יוצאים מהכלל. הבריאות של כולם חשובה יותר מהעבודה".
"מחכים ליום שאחרי"
באחד הרחובות שהתרוקנו מאדם שוכנת "פר דרייר", אחת המסעדות המוכרות בסצנה היפואית. יום קודם לכן הם עוד הוציאו משלוחים, אך בעקבות ההנחיות החדשות שנכנסו שלשום לתוקף הם החליטו לוותר. "זה לא משתלם, היה לנו דוכן של יין והחלטנו לסגור", הסביר טומי פרקש, ממנהלי המקום. "זו מסעדה של דונם, אנחנו עכשיו מנקים, מסדרים ומחכים ליום שאחרי, לא יודעים מה יהיה, חיים בערפל".
במהלך הסיור הגענו לדרך שלמה, סנ"צ ג'רסי הביט על הרחוב ההומה שהפך לשממה. "ביום רגיל הפקק מגיע עד כיכר השעון, עכשיו ריק", אמר. "מה שפתוח כאן זה מוסכים ודברים חיוניים, אנשים משתפים פעולה עם ההנחיות".
ג'רסי הדגיש כי האכיפה מתמקדת באנשים המפרים את צו הבידוד, ובעסקים שנפתחים בניגוד להנחיות. "השוטרים נמצאים כל הזמן באותה גזרה, כך שעסק שלא יישמע להוראות - השוטר יחזור אליו", הסביר קצין המבצעים. "מפקד תחנת יפו נפגש עם האמאמים של המסגדים, האוכלוסייה המבוגרת מבינה, הצעירים קצת פחות. אנחנו מתמקדים בהסברה לציבור".
כשהגענו לחוף גילינו רצועת חוף ריקה יחסית, מלבד אישה אחת שהפרה את ההוראות ונכנסה למים ואישה נוספת שהחליטה לקפוץ בחבל על שפת החוף. סנ"צ ג'רסי ניגש אליה והסביר כי "צריך להישמע להנחיות אחרת לא נשיג שום מטרה. לא אלך איתך לריב על עוד כמה מטרים, אבל אסור להיות בחוף".
"מותר לקפוץ בחבל?", שאלה התושבת. וג'רסי ענה: "את יכולה בטווח של מאה מטר מהבית. אנחנו מנסים להכניס לתודעה שזו המציאות, אנחנו לא רוצים להיות הרעים, לא רוצים להגיע לקנסות".
החשש: עלייה במקרי האלימות בתוך המשפחה
מי שנסע ברחובות יפו נתקל גם בשוטרים עוצרים רכבים ומתשאלים אזרחים לאן מועדות פניהם. במשטרה מבינים את המורכבות והלחץ שהציבור נתון בו ומעדיפים לנקוט באמצעי הסברה ולא בהטלת קנסות.
אחד החששות מההסגר בבתים הוא עלייה באירועי אלימות בתוך המשפחה. "יש קשב רב גם לאירועי אלימות בתוך הבית, אנחנו מגיעים מהר יותר כי מבינים שזה מצב לא פשוט", אמר ג'רסי. "יש עלייה באירועים אבל ברובם זה אירועים של ויכוחים קולניים. אנחנו מקבלים דיווחים משכנים, רוב האנשים בבית ושומעים מה קורה בבתים סמוכים ומדווחים".
"האזרחים די ממושמעים, לא חילקנו היום קנס כי באמת לא היה צורך בכך", סיכם קצין המבצעים את הסיור. "כולנו מסתגלים למצב החדש שאיש לא יודע כמה זמן זה עוד יימשך. במקרה של סגר מוחלט, נראה ברחוב יותר שוטרים, חיילים שיסייעו לנו במחסומים ברחובות, אנחנו מאמינים שהציבור ישמע להנחיות".
אם יש דבר חיובי אחד שיצא מהקורונה זו ההבנה שהנגיף אינו מבדיל בין יהודים לערבים, בין יפואים לתל אביבים, כולם באותה הסירה. הסוחרים ביפו מוכנים להיכנס לבתים ולסגור את החנויות ומקווים שאחרי פסח נוכל לחזור לרחובות העיר העתיקה.