יותר מ-500 אזרחים שהונחו להיכנס לבידוד בעקבות השימוש באמצעים הטכנולוגיים אובחנו כחיוביים לנגיף הקורונה - כך הודיע הערב (חמישי) שב"כ. ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, פרופ' סיגל סדצקי, אמרה הבוקר כי ללא הסיוע הטכנולוגי של שב"כ לא ניתן היה להגיע ל-60% מהתושבים הנדרשים לשהות בבידוד ביתי. במקביל, במסגרת האמצעים למאבק בנגיף, המוסד סייע בהבאת 400 אלף רכיבים חיוניים לערכות בדיקה הקורונה.
"מזה כשבועיים פועל, מסביב לשעון, צוות של עובדות ועובדי שב"כ על מנת לספק למשרד הבריאות תמונה מדויקת עד כמה שניתן של אותם תושבים אשר שהו בקרבת חולים מאובחנים בקורונה ועלולים היו, בהתאם להגדרות משרד הבריאות, להידבק במחלה ולהדביק רבים נוספים - מבלי שכלל היו מודעים לכך", נמסר בהודעת הארגון. "ללא איתורם המהיר וכניסתם לבידוד היו תושבים אלה בוודאות מדביקים רבים נוספים ללא ידיעתם".
ברקע הביקורת הציבורית על המעקב הדיגיטלי אחר אזרחי ישראל במסגרת המאבק בקורונה, הבהירו: "שירות הביטחון הכללי ימשיך לפעול בממלכתיות, במקצועיות ותחת מגבלות וריסונים ברורים שהותוו על ידי משרד המשפטים והדרג המדיני, בכדי לסייע במאמץ הלאומי למניעת התפשטות נגיף הקורונה בישראל ולהצלת חיי אדם. זוהי תכליתה הבלעדית של עשייה זו".
לקריאה נוספת בנושא
הבוקר התכנסה ועדת המשנה למודיעין ושירותים חשאיים של ועדת החוץ והביטחון בכנסת לדיון בשימוש באיכון הטלפונים הסלולריים לצורך מעקב אחר אזרחים. יו"ר הוועדה, ח"כ גבי אשכנזי, יזם את הדיון בצל הביקורת על השימוש שאושר בממשלה ללא פיקוח או ביקורת, יומיים לאחר שבג"ץ ביטל את הצווים שהגבילו את המשטרה והשב"כ בשימוש באיכונים סלולריים כדי לפקח על חולים או אנשים בבידוד בשל הקורונה. "אנחנו כאן כי צריך למצוא את נקודת האיזון בין השמירה על הציבור לשמירה על זכויות הפרט", אמר בפתח הדיון.
במהלך הדיון חשף אשכנזי כי השב"כ בוחן גם את פירוט השיחות של חולי קורונה ולא רק את המיקום. אשכנזי שאל את המשנה ליועמ"ש רז נזרי שנכח בדיון מדוע יש בכך צורך. "מדוע נדרש פירוט השיחות? לא התוכן, אלא עם מי דיבר החולה במשך 14 יום?". נזרי לא הגיב לשאלה, ואמר כי הוא יגיב על כך בחלק הסגור של הדיון בו גופי הביטחון ימסרו את עמדתם על החלטת הממשלה.
ההחלטה על התקנות שמאפשרות שימוש באמצעים דיגיטליים התקבלה פה אחד בישיבת ממשלה טלפונית לפני יותר משבוע, בהשתתפות הייעוץ המשפטי לממשלה - וללא פיקוח של הכנסת או הציבור. חברי הממשלה אישרו שתי תקנות חירום נפרדות לעניין מעקבים סלולריים - הראשונה מאפשרת למשטרה לקבל נתוני תקשורת סלולריים של אדם לצורך אכיפת הבידוד - וזאת בניגוד להתחייבויות שנשמעו בימים האחרונים. ההחלטה קבעה כי קבלת הנתונים תתאפשר באישור קצין משטרה, וללא צו שופט. מדובר במעין הרחבה, באמצעות תקנה, של "חוק נתוני תקשורת" משנת 2007, שכונה בזמנו "חוק האח הגדול" ועורר התנגדות רבה עם חקיקתו.
התקנה השנייה נוגעת להפעלת השב"כ לצורך המאבק בקורונה. היא מאשרת לשירות לקבל מידע סלולרי כדי לבדוק בדיוק מה היה מסלולו של החולה ב-14 הימים שקדמו לאבחונו. גורמים משפטיים בכירים טענו כי פעולה זו תיעשה בידי המשטרה, ולא שב"כ, אולם התקנה החדשה הסמיכה את השירות לכך. בנוסף הוסמך השירות לזהות באמצעות המידע הסלולרי אנשים שבאו במגע קרוב עם החולה. כלומר, יופקו איכוני טלפון לא רק של החולה הספציפי, אלא גם של כל מי שהיה בסביבתו.