ועדת המשנה למודיעין ושירותים חשאיים של ועדת החוץ והביטחון בכנסת דנה הבוקר (חמישי) בשימוש באיכון הטלפונים הסלולריים לצורך מעקב אחר אזרחים, כחלק מהמאבק בנגיף הקורונה. יו"ר הוועדה, ח"כ גבי אשכנזי, יזם את הדיון בצל הביקורת על השימוש שאושר בממשלה ללא פיקוח או ביקורת, יומיים לאחר שבג"ץ ביטל את הצווים שהגבילו את המשטרה והשב"כ בשימוש באיכונים סלולריים כדי לפקח על חולים או אנשים בבידוד בשל הקורונה. "אנחנו כאן כי צריך למצוא את נקודת האיזון בין השמירה על הציבור לשמירה על זכויות הפרט", אמר בפתח הדיון.
במהלך הדיון חשף אשכנזי כי השב"כ בוחן גם את פירוט השיחות של חולי קורונה ולא רק את המיקום. אשכנזי שאל את המשנה ליועמ"ש רז נזרי שנכח בדיון מדוע יש בכך צורך. "מדוע נדרש פירוט השיחות? לא התוכן, אלא עם מי דיבר החולה במשך 14 יום?". נזרי לא הגיב לשאלה, ואמר כי הוא יגיב על כך בחלק הסגור של הדיון בו גופי הביטחון ימסרו את עמדתם על החלטת הממשלה.
נזרי אמר בדיון כי איכון לסלולרי של חבר כנסת שיימצא חולה בקורונה - ייעשה רק בהסכמתו. "במהלך הדיון התלבטנו האם להחריג חברי כנסת והוחלט לא להתייחס לכך מפורשות בתקנות. כן, בייעוץ עם היועמ"ש לכנסת, החלטנו שאם יהיה ח"כ חולה ויצטרכו לעשות לו איכון סלולרי, אנחנו נעשה את זה רק בהסכמתו. אם לא תהיה הסכמה - די לצרה בשעתה", אמר נזרי, ב"סיטואציה שבה ח"כ יהיה ליד מישהו שהיה חולה, זאת פחות בעיה משפטית לעשות שימוש במידע". הוא נשאל גם על איכון לעיתונאים, והשיב: "אנחנו לא מבקשים מהעיתונאי מידע וזה לא פוגע בחיסיון העיתונאי שלו".
אל תפספס
במהלך הדיון, מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, פירט על תמונת המצב הנוכחית בתחלואה ובתמותה מווירוס הקורונה, וציין כי מדובר באירוע בסדר גודל שלא היה כמותו. "המטרה שלנו היא שבזמן השיא, נוכל להתמודד עם האירוע", הסביר. "התרחיש שאנחנו נערכים אליו הוא אלפי חולים שיזדקקו בו זמנית להנשמה. עם כל הטכנולוגיות שיש לנו, העוצמה שיש בעולם, הרי שמגיפות מנצחים באמצעים ישנים כמו להרחיק אנשים אחד מהשני, לבודד אותם ופעולות נוספות כאלה. במספרים שאנחנו נמצאים בהם כעת, חקירות ותשאול של חולים היא בלתי אפשרית".
"היכולת ליידע כל כך הרבה אנשים שהם היו במגע עם חולה מאומת היא קשה ובלתי אפשרית", המשיך בר סימן טוב. "הדרך להתמודד זה באמצעות הטכנולוגיה וכך למנוע את ההדבקה. הכלי הזה שאנחנו מודעים לעוצמה שלו, לשינוי במאזן שאנחנו עושים בחירות ובפרטיות, חיוני בצורה שאין כמותה, ואין לו תחליף".
לדברים הצטרפה גם פרופסור סיגל סדצקי, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות שטענה כי ללא איכון סלולרי לא ניתן להגיע ל-60% מהאזרחים שנדרשים לשהות בבידוד. "נכון ל-20.3 שאז כל החקירות שלנו היו מושלמות, כשמשווים את כמות האנשים שהצלחנו לבודד אז לעומת המידע המאוכן, הצלחנו להגיע רק ל-33% מהאנשים שהיו אמורים להיות בבידוד", הסבירה. "ל-67% לא הצלחנו להגיע בעיקר בגלל בעיות זיכרון או שבחקירה החולים לא ידעו לספר עליהם כי הם לא מודעים לכך שהם היו איתם במגע".
ההחלטה על התקנות שמאפשרות שימוש באמצעים דיגיטליים התקבלה פה אחד בישיבת ממשלה טלפונית לפני יותר משבוע, בהשתתפות הייעוץ המשפטי לממשלה - וללא פיקוח של הכנסת או הציבור. חברי הממשלה אישרו שתי תקנות חירום נפרדות לעניין מעקבים סלולריים - הראשונה מאפשרת למשטרה לקבל נתוני תקשורת סלולריים של אדם לצורך אכיפת הבידוד - וזאת בניגוד להתחייבויות שנשמעו בימים האחרונים. ההחלטה קבעה כי קבלת הנתונים תתאפשר באישור קצין משטרה, וללא צו שופט. מדובר במעין הרחבה, באמצעות תקנה, של "חוק נתוני תקשורת" משנת 2007, שכונה בזמנו "חוק האח הגדול" ועורר התנגדות רבה עם חקיקתו.
התקנה השנייה נוגעת להפעלת השב"כ לצורך המאבק בקורונה. היא מאשרת לשירות לקבל מידע סלולרי כדי לבדוק בדיוק מה היה מסלולו של החולה ב-14 הימים שקדמו לאבחונו. גורמים משפטיים בכירים טענו כי פעולה זו תיעשה בידי המשטרה, ולא שב"כ, אולם התקנה החדשה הסמיכה את השירות לכך. בנוסף הוסמך השירות לזהות באמצעות המידע הסלולרי אנשים שבאו במגע קרוב עם החולה. כלומר, יופקו איכוני טלפון לא רק של החולה הספציפי, אלא גם של כל מי שהיה בסביבתו.
(עדכון ראשון: 11:19)