בג"ץ הכריע: על אדלשטיין להעלות לדיון את סוגיית החלפתו עד ליום רביעי

• בג"ץ: על אדלשטיין להעלות לדיון את סוגיית החלפתו עד ליום רביעי
• הנשיאה חיות: סירובו של אדלשטיין - חתירה תחת יסודות הדמוקרטיה
• גפני: החלטת השופטים - חיסול המשטר הדמוקרטי ועיקרון הפרדת הרשויות
• אדלשטיין לבג"ץ: התערבותכם בכינוס המליאה - תקדימית
• כחול לבן תקפו: אל תתבצר ואל תהרוס את הדמוקרטיה

שופטי בג"ץ קבעו היום (שני) כי על יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, להעלות לדיון את סוגיית החלפתו עד ליום רביעי הקרוב. זאת, לאחר שנדרש להשיב לסוגייה, ובתגובתו תקף את הרשות השופטת על התערבותה, ולא נקב בתאריך מדויק. נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, קבעה כי התנהלותו של אדלשטיין, שמסרב לכנס את הדיון בהחלפתו למרות בקשה של 61 חברי כנסת, מהווה "פגיעה ברצון הבוחר" ו"חתירה תחת יסודות הדמוקרטיה".

חיות תקפה את אדלשטיין, שטען כי בחירת היו"ר תלויה במגעים להקמת ממשלה, ואמרה כי "הכנסת היא הריבון. הכנסת אינה 'להקת המעודדות של הממשלה'". עוד אמרה חיות כי "החלטתו שלא להעלות להצבעה במליאה את סוגיית בחירתו של יו"ר קבוע - חורגת ממתחם שיקול הדעת המסור לו".

"בהינתן העובדה שמדובר ביו"ר בפועל המכהן מתוקף דין הרציפות, ובהינתן העובדה שמדובר בעניין הנוגע בו ישירות, שיקול הדעת הנתון לו בהקשר זה אינו רחב - אלא מוגבל ותחום ביותר", מסרה נשיאת העליון. "מסקנה זו מקבלת משנה תוקף בהינתן העובדה שבמהלך השנה האחרונה התקיימו במדינת ישראל לא פחות משלוש מערכות בחירות והמשיב מכהן למעשה כיו"ר בפועל כבר מאז השבעת הכנסת ה-22".

את פסק דינה חתמה חיות במילים קשות כלפי התנהלותו של יו"ר הכנסת. "סיכומם של דברים - הסירוב הנמשך לאפשר הצבעה במליאת הכנסת על בחירתו של יו"ר קבוע לכנסת, חותר תחת יסודות התהליך הדמוקרטי. הוא פוגע במובהק במעמדה של הכנסת כרשות עצמאית וכן בתהליך המעבר השלטוני, וככל שנוקפים הימים מאז השבעת הכנסת ה-23 מקבלים הדברים משנה תוקף. על כן, אין מנוס מן המסקנה כי בנסיבות שנוצרו, מדובר באחד מאותם מקרים חריגים שבהם נדרשת התערבותו של בית משפט זה על מנת למנוע פגיעה בשיטת המשטר הפרלמנטרית שלנו".

השופט עמית כתב כי "דווקא בתקופה הרגישה והקשה בה אנו נמצאים, אין לחתור תחת עצם קיומה של השיטה ואין לחרוג מכללי המשחק הכתובים והנוהגים". הוא הוסיף שמדובר במצב חריג ביותר בו בית המשפט לא נדרש להגן על מיעוט פרלמנטרי, אלא על יכולתו של הרוב הפרלמנטרי לממש את זכויותיו. "פסק דיננו אינו בבחינת התערבות ולא חלילה 'השתלטות' על סדר יומה של הכנסת", כתב עמית. "אלא חיזוק מעמדה של הכנסת כרשות נפרדת מהממשלה, קל וחומר ממשלת מעבר מזה שלוש מערכות בחירות".

מוקדם יותר, אדלשטיין הגיב לדרישת בג"ץ, ותקף את התערבותה של הרשות השופטת בשיקול דעתו לקבוע את סדר יומה של המליאה. יו"ר הכנסת טען כי "להעלות להצבעה את נושא בחירת יו"ר הינה התערבות תקדימית בסדר היום הפוליטי - ואיננה נכונה בימים אלה". אלדשטיין הוסיף כי גם "התערבותו של היועץ המשפטי לממשלה בהליך פנים פרלמנטרי של הכנסת אינה במקומה".

למרות הדרישה של בג"ץ, אדלשטיין נמנע מלציין מועד להצבעה על החלפתו. "בכוונתי להעמיד את נושא בחירת יו"ר על סדר יומה של הכנסת בהקדם האפשרי, ככל שהנסיבות יצדיקו זאת, למן הימים הקרובים ו'לא יאוחר מהמועד שבו תכונס הכנסת לצורך כינון הממשלה', כלשון תקנון הכנסת", אמר. עם זאת, הוסיף אדלשטיין כי "בשל הנסיבות המיוחדות אני מתקשה בשלב זה לנקוב בתאריך מדויק, אך בכוונתי להעלות את הנושא עם התבהרות המצב הפוליטי. כולי תקווה שהדבר יקרה בזמן הקצר ביותר".

בדבריו הדגיש אדלשטיין כי "הסמכות לקבוע את סדר יומה של הכנסת ואת מועדי דיוניה נתון ליו"ר הכנסת. זהו עניין 'פנים פרלמנטרי' מובהק. בית משפט זה אינו מפעיל את סמכותו בעניין כגון זה אלא במקרים מיוחדים, שבהם קיים חשש לפגיעה במרקם החיים הדמוקרטיים". הוא ציין כי "עד היום בית המשפט הנכבד נמנע מלהתערב בהליכים פנים פרלמנטריים. הן בשל הרצון להימנע מפגיעה בעקרון הפרדת הרשויות, והן בשל הרצון להימנע מכניסת בית המשפט לסוגיות פוליטיות".

אדלשטיין דחה את הטענות לפיהן דחיית מועד בחירת יו"ר חדש פוגעת ביסודות הדמוקרטיה. "להיפך שכן", מסר. "הנני מקפיד להפעיל את שיקול דעתי בזהירות ובסבירות, כפי שמורה לי הדין". הוא הוסיף כי "מתפקידי לנקוט זהירות יתרה בהעלאת נושא בחירת יו"ר כנסת בשלב מוקדם מדי ובהיעדר הסכמה רחבה. אני שוקל את טובת הכנסת כולה ולא של צד זה או אחר".

התנועה לאיכות השלטון, מבין מגישי העתירות לבג"ץ, מסרה כי "מדובר בפסק דין חשוב שמעלה על נס את מעמדה של הכנסת כריבון של מדינת ישראל, אחרי ניסיון מביש של הממשלה לרמוס את אותה, ואת יכולתה למשול, עד דק". עוד נמסר מהתנועה כי "הכנסת היא זו המעניקה לממשלה את חיותה ולא להפך, ובית המשפט נאלץ להזכיר זאת היום למי שנשא בתפקיד הממלכתי של יושב הראש, ובחר למעול בתפקידו בצורה פושעת שתזכר לדראון עולם בדברי הימים של מדינת ישראל".

העמותה לדמוקרטיה מתקדמת, שגם היא הייתה עתרה לבג"ץ, בירכה על הההחלטה. עו"ד יפעת סולל מהעמותה מסרה כי "ההחלטה הייתה מחוייבת המציאות. עצוב מאד שצריך החלטה של בג"ץ שתחייב את יו"ר הכנסת לעשות את מה שאמור להיות מובן מאליו במדינה דמוקרטית - לאפשר לפרלמנט הנבחר לבחור את העומד בראשו, בהתאם לרצון חברי הכנסת". עוד הוסיפה עו"ד סולל כי "השנה האחרונה דירדרה את הדמוקרטיה הישראלית לתהומות עמוקים, ההצמדות של יו"ר הכנסת בפועל, נטול אמון חברי הכנסת ונטול אמון הציבור אל כיסאו הוא השלב האחרון בהידרדרות זו. הציבור הישראלי ראוי שיוכל לתת אמון ברשות המחוקקת, שהיא גם הרשות המפקחת על הממשלה, ודאי בעת חירום זו".

בכחול לבן תקפו את תשובת אדלשטיין לבג"ץ וקראו לו לחדול מהתבצרותו. "אפשר לכנסת לבחור יושב ראש, אחרת תיזכר לדיראון עולם כמי שהיה שותף למשימת נתניהו להרס הדמוקרטיה".

ח"כ עפר שלח (כחול לבן) אמר כי "יו"ר הכנסת לא משאיר לבג"ץ ברירה אלא להחליט במקומו. כשהממשלה מבקשת לבטל את הכנסת, כשאדלשטיין מתחמק מלממש את רצון הרוב, בית המשפט חייב לקבוע שההצבעה תהיה בימים הקרובים. זו הדרך היחידה להציל את התהליך הדמוקרטי ממי שקמו עליו להחריבו".

בליכוד טענו כי "יו"ר הכנסת בא תמיד מהמחנה של ראש הממשלה. אם כחול לבן רוצים להחליף את יו"ר הכנסת - שיקימו ממשלה וימנו את היבא יזבק". בליכוד קראו להקמת ממשלה עם כחול לבן ומסרו: "בני גנץ, די לתרגילים ובוא לאחדות".

ח"כ משה גפני (יהדות התורה) גינה את פסיקת בג"ץ, ואמר כי "שופטי בית המשפט העליון מחסלים בשנים האחרונות באופן שיטתי את המשטר הדמוקרטי, ואת עיקרון הפרדת הרשויות, שהוא אחד מאבני היסוד של המשטר, בכך שהם קובעים ליו"ר הרשות המחוקקת מתי לקיים ישיבה ומה יהיה על סדר היום". גפני איים כי "זהו קו פרשת המים שמכאן ואילך ההתנהגות כלפיהם תהיה שונה. על שופטי בית המשפט העליון לזכור שהם הולכים עם חלק מהעם, אך למעלה מחצי מהעם נגדם, וסופו מי ישורנו".

אדלשטיין נדרש להשיב עד לשעה 21:00 אם בכוונתו להעלות לדיון עוד השבוע את סוגיית החלפתו. דרישה זו הגיעה בתגובה לעתירות שהוגשו נגדו, במטרה לכנס את המליאה לבחירת יו"ר כנסת קבוע. זאת, בנוסף לעמדותיהם של היועץ המשפטי לממשלה והיועץ המשפטי לכנסת, לפיהן "אין להמתין אלא פרק זמן קצר נוסף להעלאת ההצעה לבחירת יושב ראש קבוע לכנסת".

חרף הרוב בכנסת הדורש למנות במקומו של אדלשטיין את ח"כ מאיר כהן מכחול לבן, יו"ר הכנסת מונע את המהלך. זאת, מאחר שהוא סבור כי משמעותו היא בחירות רביעיות, כשאין כיוון לממשלה קבועה. הטיעון הרשמי שבו עושה שימוש יו"ר הכנסת כדי למנוע את החלפתו הוא המגעים להקמת ממשלת אחדות בין מפלגתו לכחול לבן בשבוע האחרון. הוא הבהיר כי מטרת מהלך כזה היא "לסתום את הגולל על האפשרות לאחדות שאותה העם רוצה".

טענותיו של יו"ר הכנסת מגיעות על רקע האיומים בליכוד על כחול לבן, לפיהם אם ימשיכו במהלך לבחירת יו"ר כנסת חדש - יופסקו המגעים לאחדות. בפועל, המגעים לאחדות נפסקו כבר ביום חמישי בהחלטת כחול לבן, לאור השבתת הכנסת. בכחול לבן אמרו אתמול כי "מקום המדינה, יו"ר כנסת נבחר תמיד על ידי רוב חברי הכנסת - וכך יהיה גם הפעם". יו"ר סיעת הליכוד, ח"כ מיקי זוהר, החתים אמש את חברי גוש הימין על מסמך חדש לפיו הם מתחייבים כי אם יקדמו הליך בחירה של יו"ר כנסת חדש, או יקדמו את החוקים נגד כהונת ראש הממשלה בנימין נתניהו - יופסק המו"מ להקמת ממשלת אחדות ולא יעמידו מועמד לבחירות ישירות.

בית המשפט העליון דן אתמול בחמש עתירות שהוגשו נגד התנהלותו של אדלשטיין, שהובילו להשבתת הכנסת. את העתירות הגישו התנועה לאיכות השלטון, העמותה לדמוקרטיה מתקדמת, עמותת "חוזה חדש", סיעת כחול-לבן וסיעת העבודה-מרצ. אולם, נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות קבעה כי הדיון יתמקד אך ורק בשאלת סמכותו שלא להעלות על סדר היום את החלפתו - למרות בקשת 61 ח"כים. נציג היועמ"ש, עו"ד נחי בן אור ממחלקת הבג"צים בפרקליטות, אמר בדיון כי "עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה היא שנדרש להכניס לסדר יומה של המליאה בהקדם האפשרי גם את הבקשה לבחור יו"ר לכנסת ה-23, בהתאם לבקשה של 61 חברי כנסת".

לקראת הדיון שהתקיים אתמול, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הבהיר כי הנחיות משרד הבריאות לבלימת התפשטות נגיף הקורונה אינן מונעות את דיוני הכנסת או את דיוני הוועדות בה. הוא ציין כי קיים "צורך חיוני לאפשר קיום פיקוח פרלמנטרי על עבודת הממשלה, דווקא בעת הזו".

בנוסף אליו, היועץ המשפטי לכנסת עו"ד איל ינון מסר כי הוא איננו פוסל מצב שבג"ץ יחייב את אדלשטיין לדון בהחלפתו בתפקידו. בתשובתו, הוא הסביר כי מרחב שיקול הדעת הנתון ליו"ר הכנסת בכל הנוגע לדחיית ההחלטה בבחירת יו"ר חדש צריך להיות מצומצם יחסית. לדברי יועמ"ש הכנסת, מצב בו מכהן יו"ר כנסת שלא נבחר, ומכהן רק מכוח עיקרון הרציפות, בתקופה הרגישה שבה קיימת אי-בהירות באשר להרכב הקואליציה והאופוזיציה העתידיות, והמנדט להרכבת הממשלה נתון בידי מועמד הנהנה מתמיכה של 61 חברי כנסת שיו"ר הכנסת הזמני אינו נמנה עליהם, עלול להוביל לתוצאה שבה הרוב הנוכחי בכנסת יתקשה לקדם מהלכים שהוא חפץ בהם.

(עדכון ראשון: 21:15)