פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      דוח מבקר המדינה: מערכת הבריאות לא ערוכה להתפרצות מגיפה בישראל

      הדוח, שנחתם טרם התפשטות הקורונה, קבע כי בשנתיים האחרונות גופי הבריאות לא נערכו לתרחיש של התפשטות מחלה כמו הקורונה. מלאי התרופות והחיסונים מספיק ל-16% מהאוכלוסייה, ויותר משני מיליון בסכנת תחלואה בשפעת. משרד הבריאות: ישראל - מהראשונות לזהות את חומרת המגיפה

      דוח מבקר המדינה: מערכת הבריאות לא ערוכה להתפרצות מגיפה בישראל
      צילום: דוברות עיריית חיפה, מאיה הורודניצ'אנו, כבאות והצלה מחוז חוף, בית החולים אסותא, בית החולים הדסה עין כרם, עריכה: עמית שמחה

      משרד הבריאות, קופות החולים ומערך האשפוז אינם ערוכים להתפרצות מגיפה בישראל - כך קבע דוח מבקר המדינה המתפרסם היום (שני). בדוח, שנחתם לפני התפרצות הקורונה בישראל, נכתב כי "נמצאו ליקויים בהיערכות להתמודדות עם מחלות מתפרצות ומתחדשות. על מערכת הבריאות והגורמים האחראים האחרים לנקוט פעולות להתמודדות עם מחלות שהן בגדר סיכון למגיפות, ולמנוע את התפרצותן והתפשטותן". שרי הבריאות שכיהנו בתקופה עליה כתב המבקר - השנים 2018 ו-2019 - הם ראש הממשלה בנימין נתניהו ויעקב ליצמן.

      לקריאת הדוח המלא

      המבקר מתניהו אנגלמן מצא בבדיקתו כי בתכנית ההיערכות הלאומית אין התייחסות לכמות חדרי הבידוד שיידרשו במקרה של התפרצות מחלה זיהומית - דוגמת קורונה. ואכן, רק בהתפרצות המחלה בישראל החלו בבתי החולים להיערך ולבנות חדרי בידוד ללא אף תשתית בסיסית. "יש לציין כי מערכת האשפוז נמצאת בכל ימות השנה בעומס רב", חידד אנגלמן. "מחלקות רבות בבתי החולים הכלליים פועלות בתפוסת יתר וקיים מחסור במיטות טיפול נמרץ". עוד עלה כי למשרד הבריאות אין תכנית להשלמת הפערים במיטות אשפוז, בצוותים רפואיים ובציוד בעת התפרצות שפעת פנדמית, שתאפשר טיפול ראוי בחולים הרבים שיזדקקו לאשפוז בעת התפרצות מחלה זו.

      הדברים מתיישרים עם המציאות הנוכחית. בעוד מגיפת הקורונה מתפשטת ומחמירה, בישראל נבנות מחלקות בידוד לחולים על חשבון מחלקות פנימיות קיימות - שהמאושפזים בהן מפונים. צוותי המחלקות הללו מוסבים באופן מיידי וכמעט ללא הכשרה מספקת לטיפול בחולי קורונה - ולרבים מהם אין כלל ציוד מיגון בסיסי הכולל מסכות, חלוקים ומגיני פנים.

      ברקע התפרצות הקורונה, חשף מבקר המדינה פרט מדאיג נוסף - המשרד לא קבע רשימת מחלות לגביהן נדרש להתוות הוראות להיערכות והוראות לפעולות שיש לנקוט בעת התפרצותן, אלא קבע הוראות רק לכמה מחלות, ובהן שפעת פנדמית, אבולה, אנתרקס ואבעבועות שחורות. בנוסף, המשרד לא קבע הנחיות בנוגע למלאי החיסונים הנדרש בעת התפרצות מחלות שונות כמו חצבת ושפעת פנדמית, ואת אופן ההצטיידות בהם.

      אנגלמן מפרסם היום את הדוח השנתי הראשון בכהונתו. הפרק שמעורר את העניין הוא הפרק שעוסק בהיערכות מערכת הבריאות למגיפות. פעולות הביקורת בנושא החלו עוד בשלהי כהונתו של המבקר הקודם, יוסף שפירא, והיו אמורות להתפרסם בעוד חודשיים - אולם המבקר אנגלמן החליט להקדים את פרסום הדוח לאור התפרצות מגיפת הקורונה העולמית.

      מאז מינויו ספג אנגלמן ביקורת רבה, בעיקר לאחר שהודיע כי בכוונתו לכלול בדוחות גם הערות חיוביות לגופים המבוקרים. ואולם, הדוח שמתפרסם היום מגלה ליקויים בתחומים רבים, לרבות בתכניות דגל של הממשלה כמו "מחיר למשתכן", ובפרויקטים כמו הרפורמה בחברת החשמל. כך, למשל, בחלק שמסכם את הממצאים על היערכות מערכת הבריאות למגיפות מצוינים תשעה ליקויים משמעותיים שנמצאו, לצד שתי הערות חיוביות בלבד.

      לאחר כניסתו לתפקיד ביטל אנגלמן את תקן יועץ מבקר המדינה למאבק בשחיתות. למרות זאת, בהודעתו עם פרסום הדוח מדגיש אנגלמן גם את חשיבות השמירה על טוהר המידות. "עבודת הביקורת נעשית בצורה מקצועית, מכבדת ומכובדת, בהלימה ליעדים לאומיים וללא משוא פנים, תוך הקפדה על מנהל תקין וטוהר המידות", כתב המבקר. "הדוחות מקדמים את תפיסת הביקורת 'בעיני הציבור', לפיה תפקידה של הביקורת, בין היתר, הוא להציב את האזרח במרכז ולשמש פה לכלל אזרחי ישראל ובפרט עבור אותן אוכלוסיות ראויות לקידום שקולן לא תמיד נשמע".

      רבע מהאזרחים יחלו בשפעת

      על פי הדוח, כ-2.25 מיליון תושבים, המהווים כרבע מהאוכלוסייה, יחלו בשפעת אם תתפרץ מגיפה בישראל. לדברי אנגלמן, מלאי התרופות והחיסונים הקיים כיום נותן מענה עבור 16% מהאוכלוסייה בלבד. בנוסף, נמצא כי הגידול בתחלואה יתפזר על פני כשמונה שבועות שבהם יתווספו למערכת האשפוז של בתי החולים עוד כ-150 אלף מאושפזים, עוד כ-25 אלף חולים שיזדקקו לאשפוז ביחידות טיפול נמרץ, וכ-12,500 חולים שיזדקקו להנשמה.

      מגיפה היא התפשטות מהירה של מחלה בקרב האוכלוסייה. לרוב זו התפרצות פתאומית של מחלה זיהומית באמצעות חיידק או נגיף. "כדי לצמצם את השפעת ההתפרצויות של מחלות זיהומיות יש לנקוט פעולות מנע", הסביר אנגלמן. "האחריות לכך היא בראש ובראשונה של משרד הבריאות, המופקד על תחום זה, וגם של גופים אחרים, כגון משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה, משרד הביטחון והרשויות המקומיות - כל גוף בתחום התמחותו. מיגור מהיר של מחלות ומניעת התפרצות והתחדשות מגיפות הוא מטרה חברתית נעלה אשר יש לה משמעויות בחיי אדם וגם משמעות כלכלית כבירה".

      אינפו קורונה (עיבוד תמונה)

      אנגלמן התייחס בפירוט גם לסוגיית החיסונים בקרב ילדים, ובפרט לחיסונים לחצבת. "הגם שאחוז המתחסנים בקרב תלמידי בתי הספר עמד בשנת הלימודים תשע"ט על 97.8%, ב-19% מכלל בתי הספר בארץ, אחוז המתחסנים נמוך מ-95%. על פי ניתוח של משרד הבריאות לגבי החולים בחצבת בגילאים 12-9 בהתפרצות שאירעה ב-2018, לפחות כ-49% מהם היו ילדים לסרבני חיסונים".

      במדגם תיקי חקירות אפידמיולוגיות שנבדקו בלשכת הבריאות בירושלים, לגבי התפרצות החצבת בשנת 2018 עלה שרק ב-57% מהמקרים החלו בחקירות תוך 48 שעות - כפי שנקבע בידי ארגון הבריאות העולמי. "ככל שמתאחרת החקירה, כך מתאחר יישוג הנחשף, סביר שיעילות החיסון פוחתת ועולה החשש שידביק אחרים", הסביר אנגלמן את חומרת המצב.

      אינפו קורונה הערכות למחלות מתפרצות (עיבוד תמונה)

      לדברי אנגלמן, שיתוף הפעולה בין משרדי ממשלה לרשויות אחרות, כמו רשות הטבע והגנים בטיפול במחלות המועברות מבעלי חיים, אינו ממוסד, ואין גורם אחראי אחד שמרכז את הטיפול בהן. בנוסף, ניטור יתושים בעלי פוטנציאל לנשאות של נגיפים על ידי המשרד להגנת הסביבה מבוצע באופן חלקי בלבד. "פרטי התפרצות תחלואה בלישמניה (שושנת יריחו) אינם מדווחים באופן מלא - משרד הבריאות אינו מדווח למשרד להגנת הסביבה פרטים אודות מיקומה המדויק של התפרצות המחלה וצה"ל אינו מדווח למשרד הבריאות על רוב מקרי ההידבקות של חיילים במחלה זו".

      מספר מקרי הלישמניה עליהם דווח למשרד הבריאות מתחילת 2018 ועד יולי 2019 עמד על 432. הפרטים שהציג המבקר מתיישרים עם דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שפורסם לראשונה בוואלה! NEWS בשנה שעברה, לפיו המדינה לא ערוכה למניעת התפרצות מחלת שושנת יריחו, והצוות המיוחד לנושא טרם התכנס מאז 2015 - חרף הצהרות משרדי הבריאות והגנת הסביבה מ-2018. מהמסמך עלה כי הצוות המעורב של המשרדים יחד עם רשות הטבע והגנים לא מימש את הבטחתו מנובמבר 2018, ובכך הלכה למעשה לא פעל למניעת התפשטות המחלה.

      ראש הממשלה, בנימין נתניהו ושר הבריאות, יעקב ליצמן במהלך הצהרה לתקשורת בנושא נגיף הקורונה, משרד רה"מ, ירושלים 8 במרץ 2020 (אתר רשמי , יונתן זינדל/פלאש90)
      הדוח מתייחס לתקופת כהונתם כשרי הבריאות. ליצמן ונתניהו (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

      על פי הנתונים שהציג אנגלמן, בעשור האחרון נאלצה ישראל להתמודד, או להיערך להתמודד, עם יותר מעשר מחלות, ובהן חצבת, שפעת פנדמית, לישמניה ועכברת. 705 בני אדם חלו בעכברת מאמצע חודש יולי 2018 ועד אמצע חודש ספטמבר באותה שנה לעומת שישה חולים בתקופה המקבילה ב-2017.

      עוד נמצא כי ישראל נמצאת במקום השביעי בעולם מבחינת שיעור התחלואה בחצבת בשנים 2019-2018 - כאשר 4,300 אזרחים חלו במחלה. באשר לנתונים הגלובליים הנוגעים להתפרצות מגיפה, נמצא כי השיעור האפשרי של עלות התפרצות מחלה כזו באופן כלל עולמית מהתמ"ג הוא 5% - כ-4.3 טריליארד דולר. בנוסף, נכתב כי כל דולר שמושקע בחיסון חוסך 16 דולרים של טיפול במקרה של מחלה שניתנים נגדה חיסונים בגיל ילדות.

      "על משרד הבריאות להכין תכנית להתמודדות עם מגיפה"

      בהמלצותיו של אנגלמן באשר לטיפול בהתפרצות מחלות נכתב כי "נוכח חשיבותו של תרחיש הייחוס המאושר בידי שר הביטחון המהווה מרכיב מרכזי בתו"ל (תורת לחימה - ב"א) הכולל להתמודדות עם מגיפת השפעת הפנדמית, על משרד הביטחון לפעול להשלמת עדכונו ולעדכון התו"ל הכולל והפצתם לכלל משרדי הממשלה והגופים הנוגעים בדבר לצורך הטמעה מצדם כנדרש".

      הוא הוסיף כי על משרד הבריאות וקופות החולים להכין תכנית אופרטיבית להתמודדות עם התפרצות של שפעת פנדמית, לתרגל אותה ועל משרדי הבריאות והביטחון לקדם את עבודת המטה להצטיידות בחיסונים. "מוצע שמשרד הבריאות ימפה את המחלות שנדרש להיערך אליהן באופן ייחודי", כתב. "הוא יקבע אם יש להכין עבורן הוראות להיערכות ולפעולות הנדרשות בעת התפרצות, שיאפשרו הכנה מוקדמת מיטבית. על המשרד לשקול להכין הוראות להיערכות ולפעולות הנדרשות בעת התפרצות של מחלת החצבת".

      הכשרת חניה תת קרקעית לאכלוס מיטות אשפוז לחולי קורונה בבית חולים שיבא תל השומר, 19 במרץ 2020 (ראובן קסטרו)
      בעשור האחרון נאלצה ישראל להתמודד, או להיערך להתמודד, עם יותר מעשר מחלות (צילום: ראובן קסטרו)

      התייחסותו לסוגיית מחלות המועברות בידי בעלי חיים דומה לסוגיות שהוצגו בכתבה שפורסמה בוואלה! NEWS בנושא. "על משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה לגבש תכנית המבוססת על מודל ייעודי לפריסת תחנות הניטור לגילוי יתושים נושאי נגיפים. על משרד הבריאות לפעול למיסוד עבודת הצוות הבין-משרדי לטיפול במחלות המועברות מבעלי חיים, לקבוע גורם מרכזי אחראי ולהגביר את שיתוף הפעולה בין הגופים המעורבים", כתב, והוסיף להתייחס לצבא. "על צה"ל לבחון את האפשרות לדווח למשרד הבריאות גם על מקרי תחלואת חיילים בלישמניה, שלא אושרו מעבדתית, ואת האופן שבו הדבר יבוצע".

      משרד הבריאות: מקווים שהדוח ישמש ללמידה ולא לניגוח

      במשרד הבריאות אמרו בתגובה לדברים כי הדוח נלמד וכי אנשי מישמים חלק מהמסקנות במשבר. "אנו תקווה כי בדוח המתפרסם תוך כדי התמודדות עם אתגר הקורונה יעשה שימוש ללמידה וביקורת עניינית ולא לשם ניגוח". הם הדגישו את ייחודיות הנגיף ואת האתגר שהתפשטותו מציבה בפני מערכות הבריאות ברחבי העולם.
       
      "מערכת הבריאות הישראלית נערכה בנושא עוד מאמצע חודש ינואר כאשר ממועד זה החל רכש של ציוד מיגון, הנשמה וערכות בדיקה  לקורונה, בתי החולים נערכו לפתיחת מחלקות ייעודיות וכך גם קופות החולים", נמסר ממשרד הבריאות. "ישראל הייתה אחת המדינות הראשונות שהבינו את חומרת המגיפה ובהובלת המל"ל ומשרד הבריאות ננקטו צעדים דרסטיים של סגירת גבולות הארץ, צעדים שהתבצעו לאחר מכן כמעט בכל מדינות העולם. מטרת מדיניות משרד הבריאות בהתמודדות עם נגיף הקורונה היא לנסות ולהשטיח את עקומת החולים כך שלא תהיה תחלואה רבה ועלייה דרמטית במספר החולים והמאושפזים בבתי החולים".

      חיטוי תחנת אוטובוס בכפר חב"ד 18 במרץ 2020 (פלאש 90 , -)
      "המטרה: השטחת עקומת התחלואה" (צילום: פלאש 90)

      בנוגע לנושאים שהועלו בדוח, במשרד טענו כי "ישראל היא ככל הנראה אחת המדינות שהתמודדו באופן הטוב ביותר עם ההתפרצות הגלובלית של החצבת". הם ציינו כי "החוזר הראשון של האגף לבריאות הציבור המתריע בנושא החצבת הופץ ב-4/2018, כלומר פחות מחודש אחרי הופעת המקרה הראשון וארבעה חודשים לפני הפצת ההודעה של לשכת הבריאות ירושלים.  דיונים בנושא ברמת האגף נערכו מדי יום והופצו שמונה חוזרים להתמודדות עם ההתפרצות לרבות הנחיות בסוגיות ייחודיות". גם מנכ"ל המשרד טיפל בנושא באופן שוטף בשיח ישיר עם הנהלת שירותי בריאות הציבור. "נזכיר עוד כי כיסוי החיסון בישראל הוא בין הגבוהים בעולם ועומד על 97% למנה הראשונה ו-96% למנה השנייה".
       
      עוד הסבירו כי "אכן קיימת בעיה של כיסי אי-התחסנות. הסיבות לכך הן אזורים עם ריבוי טבעי גבוה,     אוכלוסיות (לרוב ברוכות ילדים) עם אחוז גבוה של מאחרי חיסון (מעבר לגיל המומלץ), אוכלוסייה שאינה מוגדרת כאזרחים או תושבים אך שוהה בישראל לתקופות ארוכות יחסית ואינה ניתנת ליישוג, וכן הססנות וסרבנות לחיסון. לא ניתן למנוע היווצרות של כיסים אלא לצמצם את היקפם".

      במשרד הוסיפו כי ב"מהלך ההתפרצות בוצעו פעולות ברמת המחוז, הנפה והתחנה, וכן ברמת המטה, בהן: מבצעי הסברה, מבצעים ליישוג פעיל בתחנות בהן אותרו כיסים של אי-התחסנות שאותרו תוך שימוש במערכת מיפוי הממוחשבת (GIS), הגברת נגישות וזמינות על ידי הרחבת שעות הפעילות (לרבות מבצע לפתיחת תחנות טיפת חלב למתן חיסונים בחול המועד פסח 2019) ותחנות ניידות, הפעלת אמצעים משפטיים נגד מתנגדי חיסונים כגון נגד רופאים הנותנים המלצות שונות ממשרד הבריאות ומניעת כניסה של תלמידים לא מחוסנים למוסדות חינוך בעת התפרצות. בנוסף, במחוזות עם שיעורי תחלואה גבוהים, תועדף מתן המנה השנייה  נגד חצבת מוקדם ככל האפשר בכתה א' במסגרת  שירותי בריאות התלמיד".

      איגוד רופאי הציבור: ההזנחה פוגעת בשגרה ובחירום

      עם פרסום הדוח, באיגוד רופאי הציבור מתחו ביקורת על מה שהגדירו כהזנחת מערכת הבריאות. "לצערנו, הכתובת הייתה על הקיר וחרף כל אזהרותינו לא מושקעים בשגרה ולא בחירום המשאבים וכוח האדם הנדרשים לצורך הגנה על בריאות הציבור", אמרו. "בלתי נתפס שגם כיום, בתוך מגיפה עולמית של נגיף קורונה, ממשיכים לחפש רק פתרונות טכנולוגיים ומזניחים קשות את ההון האנושי, שהוא המפתח להגנה על בריאות הציבור".

      "המחסור החמור בכוח אדם בבריאות הציבור בשגרה, פוגע קשות במוכנות שלנו בחירום", הוסיפו. "רופאי ורופאות בריאות הציבור, יחד עם אחיות בריאות הציבור ועובדי מעבדות בריאות הציבור, עובדים בעומס אדיר בשגרה וביתר שאת בחודשיים האחרונים במענה לקורונה. אפילו במצב חירום זה, לא מגוייסים 'מילואים', לא מוקצים תקציבים לתגבור כוח האדם בבריאות הציבור ומסרבים לשלם לעובדים המסורים עבור עבודה בלילות ובסופי השבוע. על מנת לבצע את החקירות האפידמיולוגיות כראוי צריך לדאוג לכוח אדם מספק ולמערכות ממוחשבות מתאימות. "פתרונות קסם" בלתי מדויקים ובלתי מקצועיים כדוגמת איכון דיגיטלי אוטומטי, יובילו לטעויות חמורות ואינם יכולים להוות תחליף מתאים".

      "השקעה במערכת בריאות הציבור וברפואה הציבורית איננה ב'שוליים'", קבעו באיגוד. "היעדר תקינה לכוח אדם בבריאות הציבור והיעדר מנגנון מוסכם לעדכון תקציב סל שירותי בריאות הציבור פוגעים בנו בשגרה ופוגעים בנו בחירום. למרות הזנחת מערכת הבריאות בשגרה, ואובדן זמן יקר שלא נוצל מספיק טוב להיערכות מערכת הבריאות, עדיין אפשר להשקיע עכשיו את מירב המאמצים בחיזוק מערכת הבריאות, בהשקעה בעובדי הבריאות ובמתן המעטפת המיטבית לאפשר להם לבצע את עבודתם החיונית ולהגן על בריאותנו".

      פרסום הדוח הוקדם

      זהו הדוח הראשון שמפרסם המבקר אנגלמן במהלך כהונתו. החלק שעוסק בהיערכות מערכת הבריאות מעורר עניין רב לנוכח משבר הקורונה, ופעולות הביקורת בנושא החלו עוד בשלהי כהונתו של המבקר הקודם, יוסף שפירא. הן היו אמורות להתפרסם בעוד חודשיים - אולם המבקר אנגלמן החליט להקדים את פרסום הדוח לאור התפרצות המגיפה.

      הכשרת חניה תת קרקעית לאכלוס מיטות אשפוז לחולי קורונה בבית חולים שיבא תל השומר, 19 במרץ 2020 (ראובן קסטרו)
      פעולות הביקורת החלו עוד בתקופת המבקר הקודם (צילום: ראובן קסטרו)

      מאז מינויו ספג אנגלמן ביקורת רבה, בעיקר לאחר שהודיע כי בכוונתו לכלול בדוחות גם הערות חיוביות לגופים המבוקרים. ואולם, הדוח שמתפרסם היום מגלה ליקויים בתחומים רבים, לרבות בתוכניות דגל של הממשלה כמו "מחיר למשתכן", ובפרויקטים כמו הרפורמה בחברת החשמל. כך, למשל, בחלק שמסכם את הממצאים על היערכות מערכת הבריאות למגפות מצוינים תשעה ליקויים משמעותיים שנמצאו, לצד שתי הערות חיוביות בלבד.

      המבקר אנגלמן החליף את קודמו, יוסף שפירא, בתחילת חודש יוני. בחודשים שלאחר מכן היו אמורים להתפרסם דוח של החטיבה הכלכלית ודוח של החטיבה הביטחונית במשרד המבקר. אף שהדוחות היו קרובים מאוד לסיום, אנגלמן ביקש ללמוד אותם בעצמו לפני שיאשר אותם, ואף לשנותם בהתאם לדגשים שביקש להכניס לעבודת הביקורת. שני הדוחות הוגשו לראש הממשלה ב-31 בדצמבר, ולפי החוק אמורים להתפרסם עשרה שבועות לאחר מכן - פרק זמן שהסתיים ב-10 במרץ. עם זאת, הדוח אמור להיות מונח על שולחן הכנסת, והחוק קובע כי במקרה שמועד הפרסום מתרחש כאשר הכנסת בפגרה, כפי שאכן קרה, על המבקר להניח את הדוח לכל היותר שבוע מתחילת המושב. לכן דוח החטיבה הכלכלית מתפרסם היום, שבוע לאחר השבעת הכנסת. דוח החטיבה הבטחונית מחויב בפיקוח של ועדת הכנסת לענייני ביקורת המדינה, הנדרשת לאשר מה ניתן לפרסם מתוכו ומה יוותר חסוי. היות שבשלב זה הוועדה אינה פועלת, הדוח אינו מתפרסם כלל.

      לאחר כניסתו לתפקיד ביטל אנגלמן את תקן יועץ מבקר המדינה למאבק בשחיתות. למרות זאת, בהודעתו עם פרסום הדוח מדגיש אנגלמן גם את חשיבות השמירה על טוהר המידות. "עבודת הביקורת נעשית בצורה מקצועית, מכבדת ומכובדת, בהלימה ליעדים לאומיים וללא משוא פנים, תוך הקפדה על מנהל תקין וטוהר המידות", כתב המבקר. "הדוחות מקדמים את תפיסת הביקורת 'בעיני הציבור', לפיה תפקידה של הביקורת, בין היתר, הוא להציב את האזרח במרכז ולשמש פה לכלל אזרחי ישראל ובפרט עבור אותן אוכלוסיות ראויות לקידום שקולן לא תמיד נשמע".

      משרד רה"מ: "הדו"ח לא רלוונטי לעניין נגיף הקורונה"

      ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה לדוח המבקר כי "מערכת הבריאות הישראלית מדורגת במדד בלומברג 2019 כאחת מעשר מערכות הבריאות הטובות בעולם. בעשור האחרון כמעט הוכפל תקציב מערכת הבריאות והוכפל תקציב סל הבריאות. עם זאת, יש מקום לשיפור ונלמד את פרטי הדוח".

      במשרד ראש הממשלה הוסיפו כי "הדו"ח לא רלוונטי לעניין נגיף הקורונה, שכן לא היה אירוע כזה במאה האחרונה ואין אף מדינה בעולם שהייתה יכולה לחזות או להיערך להתפשטות הנגיף. ואכן, אף מערכת בריאות בעולם, גם הטובה ביותר, לא נערכה להתמודד עם המגפה. מגפת הקורונה הוא לא אירוע שניתן להתמודד איתו באמצעות מערכת הבריאות אלא באמצעות נקיטת צעדים נחושים לבלימת התפשטות המגיפה".

      בנוסף לכך, נמסר כי "בזכות צעדי רה"מ שהקדימו את העולם, מצבה של ישראל טוב מזה של מדינות מפותחות רבות. עוד טרם התפשטות נגיף הקורונה בישראל, קיים רה"מ נתניהו דיונים מקיפים בהם ניתנה בין השאר ההנחיה להקים מפעל חיסונים שיסייע להתמודדות עם מגפות. רה"מ גם הנחה לתגבר את מערך הצוותים הרפואיים, להצטייד באלפי מכונות הנשמה ולהגביר את היערכות בתי החולים. לצד כלל מאמצי ההצטיידות, בשבועיים הקרובים יוסבו בבתי החולים עוד כ-1000 מיטות, למיטות טיפול נמרץ וטיפול מוגבר, שימצבו את ישראל במקום גבוה ביחס לעולם. נוסף על כך יוספו למערכת הבריאות 200 תקני רופאים, 605 תקני אחיות, כ- 300 עובדי ניקיון, כ-6,000 סטודנטים לסיוע ומאות תקני סטאז'רים לרפואה".

      חיטוי בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים, 22 במרץ 2020 (כבאות והצלה )
      עבודות חיטוי בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים (צילום: כבאות והצלה)

      "כל המדינות וכל מערכות הבריאות בעולם ניצבות כעת בפני אתגר אדיר בתחלואת הקורונה", נמסר מטעם נתניהו. "הדרך היחידה היא בלימת ההתפשטות. אם לא תיבלם ההתפשטות, כל מערכת בריאות לא תעמוד בפני נחשול החולים הקשישים. ישראל נוקטת צעדים נמרצים ותמשיך לנקוט בהם. לצד זאת, אנו ממשיכים בהיערכות המערכת למתן מענה למספר רב ככל הניתן של חולים באמצעות תגבור כוח אדם, ציוד ומכונות הנשמה".עוד הוסיפו כי "באשר למערכת הבריאות, ראש הממשלה נתניהו הביא לקפיצת מדרגה במערכת הבריאות הישראלית כך שהיא מדורגת כאחת מעשר מערכות הבריאות הטובות בעולם. הכפלת תקציב הבריאות בעשור האחרון שיפרה משמעותית את מערכת הבריאות בישראל".

      מנגד, אמר יו"ר העבודה-מרצ עמיר פרץ כי "הכתובת היתה על הקיר, הנורות האדומות דלקו בכל חורף ויכולנו ללמוד מהתפרצות השפעת העונתית מה יוכל להתרחש אם תתרגש עלינו מגיפה. אך רה"מ שכבר עשר שנים בתפקידו לא עסק בזה ולכן הוא וממשלתו שלא זיהו ולא טיפלו, אלה שעמדו מהצד, כבר לא יכולים להיות אלה שיתקנו. אנחנו נתקן". הוא הוסיף כי "כולנו מקווים כי תרחישי האימים לא יתממשו, אך בד בבד עלינו לעשות כל דבר אפשרי כדי להבריא את מערכת הבריאות. לא היתה דרושה מגיפה עולמית כדי לדעת זאת. החוסרים מוכרים, הצרכים מוכרים הכסף קיים, אך סדר העדיפויות כושל".

      ח"כ מרב מיכאלי (העבודה) מסרה בתגובה לפרסום דו"ח המבקר כי "אף אחת ואחד לא צריכה את דו"ח מבקר המדינה בשביל לדעת שמצבה של מערכת הבריאות שלנו רע ומר, בשביל זה מספיק להיות חולה, חלילה". היא הוסיפה כי "גם בדו"ח המקוצץ והמבוקר של מבקר הבית של נתניהו אי אפשר להסתיר את המחדל שלו במערכת הבריאות. אף מסיבת עיתונאים של טישיו והוראות עיטוש לא יצליחו להסתיר את עומק הכשל והריקבון שהוא הביא אותה אליה".

      משטרת ישראל מסייעת למשרד הבריאות במאמצי אכיפת תקנות החירום של הקורונה (דוברות משטרת ישראל)
      שוטרים מסייעים למשרד הבריאות במאמצי אכיפת תקנות החירום (צילום: דוברות משטרת ישראל)

      יו"ר הסתדרות האחים והאחיות בישראל, אילנה כהן, מסרה כי "דוח מבקר המדינה מחייב את מדינת ישראל, המצויה כעת במלחמה במגיפת הקורונה, להיערך מיידית ולהקצות מאות תקנים של אחיות שיכנסו לתוך המערכת. זאת, על מנת להתמודד עם תרחיש הקצה, שעל פי הערכות משרד הבריאות יגיע בחורף הקרוב, ובו 25 אלף אזרחים יזדקקו לאשפוז בטיפול נמרץ".

      לדבריה של כהן, "חובה על ראש הממשלה שהוא המנהל העליון של כל המשבר הזה, לתת הוראה חד משמעית ומיידית להעניק לכל אחות ואח ולכל הצוותים הרפואיים בבתי החולים בקהילה ובבריאות הציבור, מיגון מלא ובדיקות מהירות לאבחון נגיף קורונה בעת חשד למגע עם חולה. הבדיקות של הצוותים הרפואיים צריכות לקבל עדיפות עליונה ולהיבדק עוד באותו היום, על מנת למנוע הדבקה נוספת של צוות רפואי. כל מחלקה כזו שנסגרת פוגעת ביכולת הלאומית להלחם בקורונה ופוגעת במורל של הלוחמות והלוחמים בחזית".

      עוד הוסיפה יו"ר הסתדרות האחים והאחיות כי "ישראל חייבת להיערך לחיסון האוכלוסייה בעוד כשנה כאשר יושלם החיסון לקורונה, ועליה להשלים את הקצאתם של 220 תקני אחיות בריאות הציבור, ולהקצות את התקציבים הנדרשים על מנת לעמוד במשימות השוטפות של רפואה מונעת, לצד חיסון האוכלוסייה מפני הקורונה. אנו מצויים ב'יום הדין' של מערכת הבריאות הציבורית בישראל ועל ממשלת ישראל להתעשת ולהקצות תקציב רב שנתי לשיקומה".

      "חייבים לעצור את המחדל הזה כאן ועכשיו"

      ד"ר ריי ביטון, יו"ר ארגון המתמחים "מרשם" מסרה מנגד כי "דו"ח מבקר המדינה חושף את מה שכולנו יודעים ואומרים כבר שנים ארוכות. לא באמת היינו צריכים את הקורונה כדי להבין את הפערים הם תהומיים בין הרצוי למצוי במערכת הבריאות. אלא שהמגיפה הזאת שאנחנו נלחמים בה בימים אלה רק מחדדת את הפערים ואת אמצעים הדלים איתם אנחנו אמורים לנצח באחת המלחמות הקשות והמורכבות שידענו".

      ד"ר ביטון הוסיפה כי "יש הרבה דברים שצריך לעשות כדי לתקן ולשפר את המערכת אבל ללא ספק, הפתרון המיידי הוא הזרמת תקנים נוספים של רופאים. אפילו היום, בזמן המשבר הקשה הזה יש מאות רופאים מובטלים שיושבים בבית ומחכים לתקן. אין אבסורד מזה. הדבר החשוב כרגע הוא לאפשר לצוותי הרפואה ובראשם המתמחים שעומדים בקו הראשון, לבצע את המשימה שלהם עם הכלים הטובים ביותר שאפשר ובראש ובראשונה לדאוג להם למיגון". היא הוסיפה כי "את המחדל הזה חייבים לעצור כאן ועכשיו ויפה שעה אחת קודם: אין צורך לחכות לוועדות החקירה או לדוח המבקר הבא".

      (עדכון ראשון 16:00)