פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המדינה לא ערוכה למניעת התפרצות שושנת יריחו: "קטסטרופה לאומית"

      ממסמך שנערך בידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת שהגיע לידי וואלה! NEWS עולה כי הצוות המיוחד להתמודדות עם מחלת הלשמניה לא התכנס מאז 2015, חרף הצהרות משרדי הבריאות והגנת הסביבה. מומחה בתחום מזהיר מהתפשטות המחלה המתפרצת מדי קיץ: "הנתונים לא מראים כמה הבעיה קשה"

      המדינה לא ערוכה למניעת התפרצות שושנת יריחו: "קטסטרופה לאומית"
      עריכת וידאו:ניר חן

      המדינה לא ערוכה למניעת התפרצות מחלת שושנת יריחו, והצוות המיוחד לנושא טרם התכנס מאז 2015 - חרף הצהרות משרדי הבריאות והגנת הסביבה מהשנה שעברה. על פי מסמך שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת והגיע לידי וואלה! NEWS עולה כי הצוות המעורב של המשרדים יחד עם רשות הטבע והגנים לא מימש את הבטחתו מנובמבר אשתקד, ובכך הלכה למעשה לא פעל למניעת התפשטות המחלה, המתפרצת בחודשים אלה ברחבי הארץ, כמדי קיץ.

      שושנת יריחו (לשמניה של העור) נגרמת על ידי טפילים המועברים על ידי נקבת זבוב החול מחיות בר, ומתפתחים בתאי מערכת החיסון של הגוף. רק חלק מבני האדם שנחשפים לטפיל מפתחים סימנים פיזיים ניכרים על עורם ולאחר שהם מטופלים נותרת על גופם צלקת. גם ביטוי המחלה תלוי במין הטפיל ובתגובה הספציפית של האדם להדבקה. נכון להיום, לא קיים חיסון יעיל כנגד המחלה, ואדם שחלה בה נחשב למחוסן למין הטפיל אליו הוא נחשף.

      לפי המחקר, ההתפרצות המאסיבית האחרונה של שושנת יריחו התרחשה ב-2012. מאז הגרף המייצג את נוכחות המחלה בקרב מטופלים אינו קבוע, אך בשום שלב לא נמצא בירידה מתמדת. ניתן להסיק כי זהו המצב מכיוון שהמדינה לא פועלת על מנת למנוע חשיפה למחלה, פעולה שהייתה אמורה להיגזר מהחלטות הצוות. כך, סיוע בהתקנת רשתות והדברת זבובים, לצד חיסול בעלי החיים הנושאים את הטפיל, היו עשויים לשפר את הנתון.

      זבוב החול (אתר רשמי , סוכנות ידיעות למדע ולסביבה)
      המחלה נגרמת על ידי טפילים המתפתחים בתאי מערכת החיסון. זבוב החול (צילום: סוכנות ידיעות למדע ולסביבה)

      התקציבים למניעה ולטיפול במחלה הועברו למשרדים, אך לא ברור מה נעשה עמם - שכן הם לא פרסמו מידע זה, ולא ענו לבקשת מרכז המחקר בכנסת לפרסמו. בנוסף לכך, במשרד להגנת הסביבה, שלו האחריות העיקרית ליצירת מניעה, לא הסבירו מדוע נסגר הצוות.

      גם למשרד הבריאות אחריות בנושא, אך מועטה יותר - שכן הוא אמון רק על הטיפול בדיעבד, ולא במניעה שאמורה להתבצע בשטח. עם זאת, היא הוטלה עליו עם קום המדינה, ולכן נאספים על ידו הנתונים על החולים. לפי מרכז המחקר והמידע, ישנו פער בין מספר האשפוזים למספר המקרים עליהם מדווח המשרד, אולם לא ברור מהיכן הוא נובע.

      "אנחנו בקטסטרופה לאומית שלא מקבלת ביטוי"

      לדברי פרופסור אלי שורץ, נשיא האגודה הישראלית לפרזיטיולוגיה ולמחלות טרופיות ורופא בכיר במרכז למחלות טרופיות בבית החולים שיבא תל השומר, "הקשר בין משרד הבריאות למציאות לא באמת קיים". לדבריו, "משרד הבריאות מפרסם את הנתונים שמגיעים אליו, ומדובר בדיווח פאסיבי ולא באיסוף נתונים. הערכתי היא שהנתון המדווח הוא רק 10% מהנתון האמתי. אנחנו בקטסטרופה לאומית שלא מקבלת ביטוי. הלשמניה הולכת ומתפשטת ברחבי ישראל, ורוב המדינה כבר הוכנסה להגדרה של אזורי לשמניה. נכון שיש לעתים עליות וירידות, אבל יש עובדות בסיסיות, והן שלאורך השנים יותר ויותר אזורים שלא היו בסכנה הפכו להיות נגועים בלשמניה".

      הנתונים שמפרסם משרד הבריאות, המסתכמים בעשרות חולים מדי שנה, אינם מייצגים את המציאות כפי שהיא בפועל, אומר פרופ' שורץ. "כשאומרים שיש חולה אחד מתוך מאה אלף אנשים, זה מטעה. יש יישובים עם 50% נגועים. במקום נגוע, חלק גדול מהאוכלוסייה הוא נגוע. לכן הנתונים לא באמת מספיק מראים עד כמה הבעיה קשה. יש מקומות שאנשים רוצים לעזוב בגלל המחלה, ולמקומות תיירותיים לא רוצים להגיע. הנזקים הם מעבר לפגיעה הפיזית, יש השפעה רחבה יותר".

      השר והמועמד זאב אלקין הצביע כעת בבית הספר ברנדט בירושלים 30 באוקטובר 2018 (מערכת וואלה! NEWS , שלומי כהן)
      משרדו יצא במבצע לחיסול שפני סלע. אלקין (צילום: שלומי כהן)

      פרופ' שורץ קורא להקמת "רשות למלחמה בלשמניה", אשר תרכז את הנושא. "בלשמניה יש שלושה מרכיבים: בני אדם חולים, בעלי חיים נשאים ואת זבובי החול שמעבירים את המחלה. לכל אחד מהדברים יש גוף אחר שמטפל, ואת הכול צריך לרכז תחת דבר אחד. לצוותים הרפואיים אין תקציב לטיפול בלשמניה, אף אחד לא מטפל בזבובי החול, ומטפלים רק בשפני סלע שמהווים למעשה רק חלק מהחיות שנושאות את הטפיל".

      פרופ' שורץ מצביע על היבט בעייתי נוסף של המצב: לפי תקנה של בנק הדם המרכזי של ישראל, חל איסור על חולי לשמניה לתרום דם, ולדבריו, שילוב המצב המחמיר לצד התקנה עשוי להוביל למחסור עתידי של מנות דם. "מעל 50% משטחי המדינה נגועים. מנטרלים קיבוצים שלמים שרוצים לתרום דם, ואין לזה באמת בסיס מדעי. זה עלול להוביל בעתיד למחסור. אחוז הלשמניה בצבא הוא פי עשרה מהמגזר האזרחי, ושם יש אחוז מכובד של תורמי דם. אנחנו הולכים ומורידים את פוטנציאל תרומות הדם בישראל ללא הצדקה", הזהיר.

      בשנה שעברה פתח המשרד להגנת הסביבה בראשות השר זאב אלקין במבצע לחיסול שפני סלע, המהווים גורם בהתפשטות המחלה, למשך שלוש שנים. בהודעה שפרסמה רשות הטבע והגנים והמשרד להגנת הסביבה נכתב אז כי בכך יתאפשר ירי ולכידה של שפני סלע במקומות יישוב, ועד מרחק של 500 מטרים מהבית האחרון בהם. בשנים האחרונות התפשטה אוכלוסיית שפני הסלע למסלעות מלאכותיות שהוקמו בתוך יישובים, ובכך הרחיבו בעלי החיים את התפשטות המחלה אל פנים הארץ.

      משרד הבריאות: "הצוות יתכנס בקרוב"

      ממשרד הבריאות נמסר בתגובה לפניית וואלה! NEWS: "ככל הידוע לנו, המשרד להגנת הסביבה מתכוון לכנס את הצוות בקרוב. עם סיומה של התכנית הלאומית לצמצום מפגעי הלשמניה של העור בישראל שהתקיימה בין השנים 2015-2012 ובהחלטה משותפת של משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה, נעשה מאמץ להרחיב את התכנית הלאומית לשלוש שנים נוספות, תוך התמקדות בסיוע לרשויות שבתחומן ישנם יישובים שבהם ישנה סבירות גבוהה להעברה מקומית של המחלה. בעקבות עבודה משותפת זו, בין משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה, ב-2016 עברה החלטת ממשלה שנייה לטיפול במפגעי לשמניה, ובמסגרתה הוקצו 40 מיליון שקלים שנועדו בעיקר לתמוך ברשויות לבצע פעולות לסילוק בתי גידול לשפני סלעים בתוך ובסמוך ליישובים שנבחרו".

      עוד נמסר שעבודתו של המשרד "מתמקדת בהיבטים הרפואיים של המחלה הכוללים זיהוי ואבחון חולים חדשים, ניטור ואפיון מגמות לאורך זמן וכן בניטור נגיעות לשמניה בזבובי החול. בנוסף, נבדקות במעבדה לאנטומולוגיה של המשרד שיטות שונות להדברת זבוב החול, ואילו המשרד להגנת הסביבה פועל מול הרשויות המקומיות וגורמי השטח ומוביל את תכניות הממשלה בהיבטים הסביבתיים של המחלה".

      לפי משרד הבריאות, בשנתיים האחרונות התקיימו כמה סיורים משותפים לרשויות בהם השתתפו נציגים של האגף ללוחמה במזיקים במשרד להגנת הסביבה, נציגי רשות הטבע והגנים ומשרד הבריאות מהאגף לאפידמיולוגיה. "האגף לאפידמיולוגיה מספק נתונים על תחלואה לאגף ללוחמה במזיקים ולסמנכ"ל המשרד להגנת הסביבה בשגרה, ובמקרים שבהם נבחנת רשות מקומית להיכנס לתוכנית. בנוסף לכך, נערך ערב הסברה לתושבים שבו היו נציגים של משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה באחד מהיישובים שבהם הייתה לאחרונה התפרצות".

      ליצמן בישיבת הממשלה השבועית במשרד רוה"מ בירושלים, 30 ביוני 2019 (אתר רשמי , יונתן זינדל/פלאש90)
      "נעשה מאמץ להרחיב את התכנית הלאומית". ליצמן (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

      לסיכום, נמסר מהמשרד כי "שני המשרדים פועלים יחד לצמצום התחלואה גם ברמה האזורית, בהשתתפות בסדנאות שבהם משתתפים נציגים ממדינות שכנות שבהם התחלואה נפוצה ומשתפים בידע עדכני".

      מהמשרד להגנת הסביבה נמסר כי "עד כה הוקצו על ידי המשרד להגנת הסביבה סכומים חסרי תקדים בסך 60 מיליון שקלים לטובת הנושא בכל רחבי הארץ ובהתאם לצורך, בהתאם לגורמי המחלה וכן לנדרש למיגור התופעה". עוד נכתב כי הוא "פועל למיגור הנושא באמצעות מתן תמיכה לרשויות המקומיות על מנת לבצע פעולות תשתית למיגור בתי הגידול של שפן הסלע ביישובים ובקרבתם".

      באשר להיעדר שיתוף הפעולה הצוותי בין המשרדים, נמסר כי בין המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות ורשות הטבע והגנים מתקיים שיח מקצועי באופן שוטף, שבמסגרתו אנשי המקצוע מבצעים תיאומים בהתאם לצרכים השונים בתחום, ומחליפים מידע מקצועי. "דוגמה עכשווית לפעילות שנעשית באופן שוטף לכך ניתן לראות בקול קורא משותף להמשך מחקרים שנכתב על ידי אנשי הצוות משלושת הגופים שאמור לצאת לדרך עם קבלת תקציבים ייעודיים לנושא", נמסר מהמשרד להגנת הסביבה.