בשבוע שעבר עלו שני המועמדים הדמוקרטים, ג'ו ביידן וברני סנדרס, על הבמה באולפן CNN בוושינגטון, לעימות יוצא דופן. המפגש בין השניים היה אמור בכלל להתקיים באריזונה, בה נערכו השבוע פריימריז, בנוכחות קהל, כמיטב המסורת האמריקנית. אבל לאור התפרצות מגפת הקורונה, הוחלט לקיים את האירוע ללא קהל ולהשאיר אותו בוושינגטון, כך ששני המועמדים, שניהם בני 77 ומעלה, לא יצטרכו לטוס. הם כמובן נמנעו מלחיצת יד והסתפקו בחיכוך מרפקים.
על הבמה, רובו המוחלט של העימות עסק במשבר במערכת הבריאות האמריקנית. שניהם נשאלו מה ההצעה שלהם לביטוח בריאות, איך היו נלחמים במגפה, ואפילו אילו אמצעי זהירות הם נוקטים, בהתחשב בגילם המתקדם. ביידן, סגן הנשיא של אובמה לשעבר, הציע כצפוי להתבסס על האופציה הציבורית (אובמה-קר) אך הכיר בכך כי ניתן לשפר אותה. הוא הוסיף כי בניגוד ליריבו סנדרס, לא היה מונע ממי שמעוניין לרכוש ביטוח בריאות פרטי לעשות זאת. בניסיון להתמודד עם משבר הקורונה, אמר ביידן כי היה מעניק בדיקות וטיפול רפואי חינם לכל חולי הקורונה כיוון שמדובר במשבר לאומי. סנדרס הסוציאליסט השמיע שוב את עמדתו המוכרת על כך שיש להבטיח ביטוח בריאות ציבורי לכל, ללא אופציה פרטית. הצעתו זכתה לביקורת במפלגה הדמוקרטית לאחר שתחשיבים שונים העלו כי היא תעלה עשרות טריליוני דולרים.
אל תפספס
דבר אחד כבר ברור - והוא שלווירוס הקורונה תהיה השפעה משמעותית על האופן שבו יתנהל קמפיין הבחירות לנשיאות. נהוג לומר על כל מערכת בחירות בשנים האחרונות שהיא הייתה הכי דיגיטלית אי פעם, אבל המרוץ לנשיאות של 2020 ככל הנראה יקבע תקדים בהיקף שבו תתבצע הפעילות ברשת לעומת העולם האמיתי, ומי שיהיה הראשון לאמץ את המודל החדש, ייהנה מיתרון משמעותי.
בעתיד הנראה לעין, שני המועמדים הדמוקרטים נמנעים מלקיים עצרות בהשתתפות קהל ומנסים למצוא גימיקים שימשכו צופים לשידורים חיים ברשתות החברתיות. כך, למשל, גייס סנדרס את הזמר ניל יאנג ל"עצרת" שנערכה השבוע באינטרנט. הצוות של ביידן, לעומת זאת, עדיין מתקשה להסתגל למציאות החדשה, ואחרי אירוע אונליין, הודיע המטה שלו על דחייה של ערב גיוס כספים בשבוע מסיבה בלתי ידועה.
גם הנשיא טראמפ ביטל עצרות תומכים בהשתתפות קהל שהיו מתוכננות לו לזמן הקרוב בקולורדו ובנבאדה. לעת עתה, הוא מתמקד בניהול משבר הקורונה ונמנע מעצרות אונליין. הנשיא הבטיח במהלך קמפיין הבחירות שלו ב-2016 לבטל את אובמה-קר ולספק ביטוח חדש שיהיה אטרקטיבי יותר ויעלה פחות. יש לציין כי אובמה-קר, הביטוח הציבורי, נתון גם הוא לביקורת ציבורית על כך שהוא יקר כמעט כמו הביטוח הפרטי ועולה מאות דולרים בחודש לאדם למי שאינם זכאים לסיוע כספי. טראמפ לא הצליח לבטל את אובמה-קר בשנת 2017 לאחר שהסנאטור המנוח ג'ון מקיין הצביע נגד הביטול, ומאז הנושא לא עלה שוב לדיון בקונגרס, ונראה כי הנשיא זנח את הסוגייה ועבר להתעסק בהאצת בניית החומה בגבול עם מקסיקו ובשיפור הסכמי הסחר מול סין. כעת, לקראת הבחירות ב-2020, הוא יידרש לבוא עם תכנית סדורה לרפורמה משלו במערכת הבריאות האמריקנית, בדגש על העלויות האסטרונומיות של הביטוח.
גם הוועידות החגיגיות של שתי המפלגות הגדולות שאמורות להיערך בקיץ ומהוות את יריית הפתיחה הרשמית של המרוץ ראש בראש בין שני מועמדים עלולות להיערך ללא קהל או במתכונת מצומצמת כלשהי. אפקט נוסף שיהיה לקמפיין בימי קורונה הוא לכך ששכנוע מצביעים פנים אל פנים, שמתבצע באמצעות מתנדבים הדופקים על הדלתות ומבקשים לשכנע, יהפוך לבלתי ישים בעידן הריחוק החברתי שבו אנשים לא נלהבים להכניס זרים הביתה כדי להחליף דעות.
חוב לכל החיים בגלל טיפול רפואי
גם בימי שגרה, מערכת הבריאות האמריקנית מצויה במחלוקת חריפה בין תומכי השיטה הקיימת, המבוססת ברובה על ביטוח רפואי פרטי בעלות ממוצעת של למעלה מ-400 דולר בחודש, ובין אלו שדורשים רפורמה מרחיקת לכת, כזאת שתהפוך את ארצות הברית לבעלת ביטוח רפואי לכל, בדומה לישראל ומדינות רבות אחרות בעולם - רעיון שאמנם צובר פופולריות בשנים האחרונות אך עדיין רבים מתנגדים אליו. אלא שעם פרוץ מגפת הקורונה, הסדר הישן מתערער במהירות ונדרשת פעולה מהירה כדי לעצור מגפה המתפשטת במדינה של-27 מיליון מתושביה אין ביטוח בריאות.
לפי דוח של הפדרל רזרב, אחד מארבעה מבוגרים נמנע מטיפול רפואי ב-2017 כי הוא לא היה יכול לעמוד בעלות. בנוסף, קבע הדוח כי 40% מהאמריקנים לא יוכלו לעמוד בהוצאה בלתי צפויה של 400 דולר מבלי למכור משהו או לקחת הלוואה. ובמציאות שבה ביקור אצל רופא יכול להגיע למאות דולרים והגעה לחדר מיון יכולה להסתכם באלפי דולרים, רבים ייאלצו להימנע מהביקור אצל הרופא. אם מדובר בטיפול רפואי מורכב, המחיר כבר יאמיר למאות אלפי דולרים, באופן שעלול לגרום לאנשים לרדת מנכסיהם או להיות חייבים כספים במשך כל ימי חייהם בגלל שעברו טיפול רפואי. ההאפינגטון פוסט ציטט סקר של ה-American Journal of Public Health ולפיו 59% מאלה שירדו מנכסיהם בין 2013 ל-2016 הגיעו למצב זה בגלל הוצאה רפואית גבוהה.
כדי להתמודד עם העלויות הגבוהות, לוו האמריקנים 88 מיליארד דולר בשנת 2018, לפי נתוני גאלופ. דרך אחרת לממן טיפול רפואי בארצות הברית היא באמצעות מימון המונים. בפלטפורמת גיוס ההמונים GoFundMe, למשל, נפתחים 250 אלף קמפיינים למימון הוצאות רפואיות מדי שנה, ואלו מגייסים כ-650 מיליון דולר בשנה בממוצע. מחקר של אוניברסיטת שיקגו מהחודש שעבר העלה כי אחד מכל חמישה אמריקנים תרם למימון הוצאות רפואיות של אדם אחר.
כעת, כשווירוס כל כך מדבק משתולל בחוץ, החשש הוא שאותם מיליונים שאינם מבוטחים לא יוכלו להרשות לעצמם טיפול רפואי. לפי הערכות של מכון KFF, הבוחן נתונים על מערכת הבריאות האמריקנית, כ-5.7 מיליון אמריקנים שאינם מבוטחים נמצאים באוכלוסיית הסיכון לסבול מסיבוכים אם יחלו בקורונה. המכון מעריך כי 44% מהלא מבוטחים נמנעו מלהיבדק על ידי רופא בשנה החולפת, וכי במקרה שיחלו בקורונה, ייתכן ויעדיפו שלא להגיע למרפאה או למיון. הסיבה: בעוד שבתי חולים מחויבים לייצב את מצבם של חולים במצב קריטי ללא קשר ליכולתם לשלם, המוסדות הרפואיים לא מחויבים לספק טיפול שאינו מוגדר טיפול חירום מבלי לגבות תשלום.
המקצועות שבהם שיעור הלא מבוטחים הוא הגבוה ביותר הם ענף הבנייה עם כ-695 אלף לא מבוטחים, טבחים (כ-618 אלף לא מבוטחים) נהגים ודיילי מכירות (כ-518 אלף) קופאים (כ-491 אלף) מלצרים (כ-459 אלף) ומנקי בניינים (כ-444 אלף).
בדרך לתסריט הבלהות
אבל גם אם שמים בצד את סוגיית חסרי הביטוח, לא בטוח שמערכת הבריאות האמריקנית בנויה להתמודד עם מגפה. לפי נתוני ה-OECD, בארצות הברית יש כ-900 אלף מיטות אשפוז, כלומר כ-2.8 מיטות על כל אלף תושבים, מה ששם את המדינה בשליש התחתון של טבלת המדינות המפותחות. ליפן, לשם השוואה יש כ-13 מיטות אשפוז לכל אלף אנשים ולדרום קוריאה כ-12 מיטות.
לפי מחקר של אוניברסיטת הרווארד שפורסם השבוע, בתרחיש "מתון" כ-40% מהמבוגרים באמריקה יחלו במהלך 12 החודשים הבאים. המצב הזה יוביל לכך שבכ-40% מבתי החולים ברחבי ארצות הברית לא יהיה מספיק מקום לכל המטופלים, גם אם בתי החולים יפונו לחלוטין ממאושפזים אחרים שאינם חולים בקורונה. וזה, כאמור, התרחיש המתון. ד"ר אשיש ג'ה מהאוניבריסטה, שעומד בראש המכון לבריאות גלובלית באוניברסיטה, שאחראי למחקר, אמר לניו יורק טיימס השבוע כי אם לא יתרחש שינוי מהותי באופן התפרצות המחלה או בהגדלת המקום בבתי החולים, המיטות יאזלו. "במקרה כזה", הוא אמר, "לא נוכל לטפל באנשים החולים במצב קריטי ואנשים ימותו".
בעיה אחרת היא סוגיית ימי המחלה. בארצות הברית, רק ב-12 מדינות יש ימי מחלה בתשלום. אנשים שאינם חשים בטוב, גם כאלה שיש להם ביטוח רפואי בסיסי, ייאלצו במקרים רבים להמשיך ללכת לעבודה מחשש שלא יוכלו להרשות לעצמם להיעדר ולא לקבל תשלום.
המצב החדש מצריך את הקונגרס והממשל לשים בצד את הפוליטיקה ואת חוסר ההסכמות ולהבטיח מצב שבו כל אדם שיעלה חשש שהוא חולה יוכל להיבדק, אפילו בחינם. השבוע אושרה בקונגרס חבילת הטבות בתמיכה דו-מפלגתית, שכוללת גישה לבדיקת קורונה בחינם, בעלות כוללת של מיליארד דולר. ואולם, החקיקה אינה מתייחסת לטיפול הרפואי של מי שחולים בנגיף אלא רק לעצם הבדיקה לגילוי.
צעד נוסף שאושר הוא חובת תשלום ימי מחלה לעסקים חיוניים, אולם החוק יחול רק מעוד שבועיים ותחולתו לא תהיה רטרואקטיבית. במקביל, הקונגרס והבית הלבן עובדים יחד על צעד יוצא דופן במסגרתו כל אזרח אמריקני מעל גיל 18 יקבל צ'ק של אלף דולר. שר האוצר האמריקני סטיב מנוצ'ין אמר השבוע כי הוא שואף שהצ'קים יישלחו כבר בשבועיים הקרובים כדי לספק לאזרחים סיוע חירום בתשלומי חשבונות ושכר דירה. בנוסף, הודיע מס הכנסה על דחייה בתשלומי מסים ובמקביל נבחן איסור על עיקול בתים בשל איחור בתשלומי משכנתא.
"הממשל עובד יחד עם הקונגרס על פתרונות מהירים שיוכלו לתת מענה לאפקטים הדרמטיים של וירוס הקורונה", אמר פקיד בבית הלבן לוואלה! NEWS. "זה מצב שגרם לשינויים מהירים ומעוררי דאגה", הוסיף הפקיד. "הממשל מבין את זה ועושה ככל יכולתו כדי לסייע". אחד מאותם צעדים אליהם התייחס הפקיד היה שימוש טראמפ בסמכות חירום המיועדת למצב מלחמה כדי לשלוח, בין היתר, שתי ספינות המשמשות כבתי חולים לניו יורק וקליפורניה מוכות הקורונה.
אבל למרות חבילת ההטבות שהקונגרס והממשל מגבשים בניסיון לבלום את ההשלכות הכלכליות של המגפה, השאלה המרכזית הייתה ונותרה כיצד להאט את התפשטות המגפה ולשטח את עקומת ההדבקה בארצות הברית. כרגע, למרות המלצות המרכז למניעת מחלות, כל מדינה מאמצת מדיניות שונה. בניו יורק ובקליפורניה התושבים מתבקשים לצמצם למינימום את היציאה מהבית, אבל מדינות רבות עדיין לא אימצו מדיניות שכזו. בוושינגטון הבירה, למשל, אוסרת העירייה על התקהלויות של למעלה מ-50 איש - פי חמישה מההמלצה הרשמית של הממשל שלא להתאסף בקבוצות של למעלה מעשרה אנשים. ובהיעדר מדיניות אחידה ומחייבת, ההתמודדות עם המגפה עלולה להיות קשה ומאתגרת.