למרות הקורונה, הצרפתים לא מוותרים על הבגט שלהם

תשעה מיליארד בגטים נצרכים מדי שנה במדינה, והסגר שהוטל כחלק מהמאמץ להילחם במגיפה הוביל רבים להסתער על המאפיות שמשגשגות בימים אלו. "יש שרוצים לקנות 50 בגטים בפעם אחת, נכנסו לסוג של טירוף"

  • צרפת
  • נגיף הקורונה
סוכנויות הידיעות
צילום: רויטרס, עריכה: ליר שפיגלר

אזרחי צרפת ממהרים להצטייד בבגטים מחשש למחסור במזון היומי שלהם, בשל הסגר שהוטל כדי לבלום את מגיפת הקורונה. תשעה מיליארד בגטים נצרכים מדי שנה במדינה בת 67 מיליון התושבים, והמאפיות - בין העסקים הבודדים המורשים לפעול בימים אלו - משגשגות, ותורים ארוכים משתרכים אליהן בערים ובעיירות.

"המספרים שלנו הוכפלו מאז יום שני", אמר לסוכנות הידיעות הצרפתית אדנור קוריש, מנהל מכירות במאפייה הצמודה לסופרמרקט גדול בצפון פריז. "אנחנו עכשיו על 800 בגטים ביום, אתמול, לדוגמה, נגמרו לנו הבגטים בשעה 15:00". בימים רגילים, החנות, שהציבה קווי הפרדה שחורים מאולתרים כדי לעזור ללקוחות למלא אחרי ההוראות על שמירת מרחק של מטר זה מזה, נסגרת בשעה 20:00.

עוד בוואלה!

האיחוד האירופי סוגר גבולות לחודש בניסיון לבלום את הקורונה

לכתבה המלאה
אפיית באגטים בנאנט, צרפת (צילום: רויטרס)

קיר מגן חדש מפריד בין המוכר, שעוטה כפפות אך לא מסיכה, ומשתמש בצורה לא אופיינית במלקחיים כדי להחזיק בבגט, לבין זרם הלקוחות. "יש אנשים שבדרך כלל קונים חצי בגט או בגט ביום, ועכשיו קונים ארבעה או חמישה כדי להקפיא אותם במקרה שיהיו צעדי הסגר חמורים יותר", הוסיף קוריש.

ביום שלישי אישר משרד העבודה היתר מיוחד המאפשר למאפיות להיות פתוחות שבעה ימים בשבוע, במקום המגבלה הקיימת על שישה ימים. "ההיתר יאפשר לאזרחי צרפת לקנות לחם ללא לחץ, בכל יום", אמר מתיו לאבה מפדרציית המאפיות. "ראינו אנשים נכנסים שרוצים לקנות 50 בגטים בכל פעם. יש סוג של טירוף אצל אנשים מסוימים". הוא אמר כי אין צורך לדאוג לאספקה, אפילו שכמה אופים החליטו להגביל את המכירות ללקוח. "יש לנו קמח, שמרים ומלח. אין שום בעיה לייצר לחם".

בצרפת יש 33 אלף מאפיות, אחת לכ-2,000 איש בממוצע, אך רוב השכונות מתהדרות בכמה - לפעמים אפילו באותו רחוב.

אדם אוחז בבגט ברחובות השוממים של מנטון, צרפת (צילום: AP)

סטיבן קפלן, היסטוריון יליד ארצות הברית ואופה מיומן בעצמו, אמר כי צריכת הלחם בצרפת פחתה בצורה דרמטית. מכ-600 גרם לאדם ליום בשנת 1900 לכ-80 גרם כיום. ואולם, אף שהלחם כבר לא נתפס כמצרך חיוני, הוא מושרש בתרבות הצרפתית, ואפילו בפוליטיקה שלה - מקור לגאווה וסמל תרבות.

"מדינת הרווחה הותוותה לראשונה בצרפת כמדינה שמבטיחה לאנשים את לחמה", אמר קפלן, המתגורר בפריז. "מאפיות תמיד היו סוג של שירות ציבורי". הוא ציין כי במהלך תקופת המחסור במלחמת העולם הראשונה והשנייה, הלחם שוב תפס את מקומו כמקור התזונה העיקרי של אזרחי צרפת. "אפילו במשבר החמור ביותר, המאפייה צריכה להיות פתוחה, כמו תחנת הכיבוי, בית המרקחת ובית החולים".

"אם מדברים על מלחמה, אז אנו מוגבלים, יש לנו אויב - האויב בלתי נראה, אך הוא עדיין האויב. עלינו להילחם בזה ובהקשר הזה, כשאנשים מודאגים מהשגת אוכל, החזרה ללחם היא במובן כלשהו חזרה מעין אינסטינקט או חזרה לאחור למשהו מוכר", אמר קפלן, בהתייחסו להכרזה של נשיא צרפת עמנואל מקרון כי המאבק בנגיף הוא מלחמה.

(עדכון ראשון: 16:20)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully