פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שיעור בלמידה מרחוק: אם גנץ יעבוד כמו נתניהו, הוא גם יירש אותו

      עם 61 ממליצים, ליו"ר כחול לבן יש לכאורה ממשלה, אם לא ימעד ויפיל אותה, אך קודם עליו ללמוד מיריבו. ציד העריקים יכול להתגלות כדו-סטרי והדחת יו"ר הכנסת עשויה להחזיר לרשות המחוקקת את כוחה. בדרך לממשלה חדשה, עומד בפני גנץ מכשול עיקרי - האופי שלו

      שיעור בלמידה מרחוק: אם גנץ יעבוד כמו נתניהו, הוא גם יירש אותו
      צילום: ערוץ הכנסת, עריכה: אסף דרורי ושאול אדם

      החכמה המקובלת היום היא לצקצק ולהמעיט בגודל ההישג של מינוי בני גנץ למרכיב המיועד של הממשלה. לכאורה, 61 הממליצים שהביאו לו את ההרכבה אינם ניתנים להמרה למצביעי אמון בממשלה שגנץ ירכיב. המינוי הוא לפיכך תרגיל עקר, עם תפוגה בעוד 28 יום, או לכל היותר 42.

      אין טעות גדולה מכך, בהמשך לטעותם של כל מי שהיו עיוורים, למחרת הבחירות, לסיכוי הממשי לתרגום הרוב של מתנגדי בנימין נתניהו להמלצה על גנץ. למעשה, לגנץ יש ממשלה, אם לא ימעד ויפיל אותה מידיו. המכשול העיקרי שבפניו הוא האופי, שלו ושל כחול לבן. הם אינם די משימתיים ותחבולנים. רתיעתם מחתירה למגע מפריעה להם להפנים שיעורים מהמורה הדגול נתניהו, ולו גם - כמנהג הימים - בלמידה מרחוק.

      יו"ר כחול לבן, בני גנץ במהלך טקס השבעת הכנסת ה- 23 16 במרץ 2020 (אתר רשמי , דוברות הכנסת, גדעון שרון)
      אם יתמרן בתבונה ובמיומנות, ירכיב ממשלה. גנץ (צילום: גדעון שרון, דוברות הכנסת)

      נערי נתניהו, באובדן השליטה של חדוות המדגמים, בשכחת הפתגם "אל יתהלל סוקר כמנצח", הכריזו על עונת הציד של העריקים. הם סימנו מטרות וספגו בתגובה הכחשות. למרות ההכחשות, הניצודים המיועדים יצאו ועברו חצי דרך - את מתווה הרוב הממשלתי של גנץ נטשו (אורלי לוי-אבקסיס), אך אל נתניהו טרם הגיעו (בנוסף לה, יועז הנדל וצבי האוזר, שהמליצו על גנץ).

      זה היה אז. עכשיו המצב התהפך. גנץ, אם יתמרן בתבונה ובמיומנות, ירכיב ממשלה. מי שלא יעלה על המרכבה, יישאר בבוץ שגלגליה יתיזו. נקי בפנים ולמעלה, דלוח בחוץ ולמטה - הברירה בידי המתלבטים במחנה נתניהו. העקרון נקבע: מותר לערוק. נשארה רק שאלת המחיר. כאן אין צורך ברמטכ"ל, אף שיחמיא למי מהמועמדים אם מפקדיו לשעבר יטפחו על כתפו. די בלוכד עריקים ממצ"ח או בגייס סוכנים מ-504.

      אורלי לוי אבקסיס בישיבת סיעת העבודה גשר מרצ, תל אביב 20 בינואר 2020 (ראובן קסטרו)
      עונת הציד של העריקים. לוי-אבקסיס (צילום: ראובן קסטרו)

      אחת מהצלחות נתניהו היא הצגת הגוש שלו כאיתן טבע. עמיד, בלתי שביר, גיבור על כמו האלק, איש עם 58 אצבעות. מהלך מבריק בלוחמה פסיכולוגית. גוש נתניהו קשיח, גוש גנץ פריך. מזכיר את תעמולת הבחירות של רונלד רייגן נגד ג'ימי קרטר, כשרייגן טען שתקציב הפנטגון של קרטר קטן מדי: ציור של חייל רוסי גברתן מול חייל אמריקני כחוש.

      האורלילוים של נתניהו

      בפועל, יש האוזרים והנדלים ואורלילוים גם אצל נתניהו. למשל, גדי יברקן. בוגדנותו, נכונותו לעבור צד, הוכחה. המעבר יכול להיות דו-סטרי. הרי כוונתו טהורה, לסייע לעדה. סיוע ייתכן רק מתוך הממשלה, מה גם שבכנסת הבאה לא ישוריין ברשימת הליכוד. עת לחלוף בדלת הסובבת.

      ואיזו סיבה יש ליפעת שאשא-ביטון, פליטת הספינה הטרופה של כולנו בחוף הליכוד, להישאר שם, תקועה בלילות הקור ברצועה הצרה של החול השומם, כשמנגד מרצדים אורות משרד הבינוי שקיבלה בהשאלה ושתוכל לשמור בידיה תחת גנץ?

      יש גם אחרים, אולי אף רבים מהקיבולת של מרכבת גנץ, כי ככל שהח"כ ממוקם נמוך יותר ברשימת הליכוד ומבין שהוא מוצר פוליטי מתכלה, כך גובר עניינו בהצעה לקבל עמדת השפעה. ומדוע להדביק לכך מילות גנאי? אפשר לומר, רילוקיישן. אלא שכל אחד ממעתיקי המיקום הוא כמסכת פנים שמחירה הופקע לרגל ההזדמנות. שר, לכל הפחות סגן שר. ליותר משלושה-ארבעה אין כסאות וגם אין בהם צורך. לכן התיישנה שיטתו הקודמת של נתניהו, "חוק מופז", לקנות חבילה של שבעה-שמונה מתפצלים מסיעה יריבה תמורת תפקיד לבכיר או שניים. היום, כל ממזר דורש מלוכה.

      ח"כ תמר זנדברג וגדי יברקן מליאת הכנסת, 29 במאי 2019 (ראובן קסטרו)
      נכונותו לעבור צד הוכחה. ח"כ יברקן בכנסת עם ח"כ זנדברג, במאי (צילום: ראובן קסטרו)

      ביחסי-כוחות של 65-55, הממשלה תהיה יציבה וגוש הליכוד על לווייניו יתפרק כמו חברות ברית ורשה מהמעצמה הסובייטית המתפוררת. הרחקת המפלגות החרדיות מעטיני הפרה החולבת של התקציבים המופרזים לבוחריהן תעצב את תודעתן ותשלח אותן בצמא לרפתות החילוניות. לבסוף יבוא גם המרד בליכוד. נתניהו שלט עד כה במדינה, בכנסת האמורה לפקח על הרשות המבצעת ובמפלגה גם יחד.

      עושי דברו, בהם מנכ"ל הליכוד צורי סיסו, הפעילו מנגנון שנרתם כולו, גם ברשתות החברתיות, למען נתניהו ולרעת יריביו, מחוץ למפלגה ובתוכה, מתקציב מימון המפלגות ודמי החבר של המתפקדים. גם זה צידוק לריענון ההכרחי בכל מסגרת. כשייפתחו הכספות וייקראו המחשבים - אם יישאר מה לקרוא - ייחשף שלטון נתניהו בכל סיאובו. לכן ייאחז נתניהו בקורונות המזבח של ראשות המפלגה גם אם יסולק מבלפור בהגיע המשאית של גנץ.

      כל עוד הוא נמנע מהדחת נתניהו ומהצטרפות לממשלת גנץ, כי הרי חירום, אמר נתניהו, ולא יתכן שאזל החירום רק משום שהתהפך הגלגל הפוליטי, הליכוד אחראי לדו-קיום של ממשלה יוצאת לצד באה ומעכב בכך את התארגנות הצוות החדש לתפקוד לנוכח המגפה. מוטב לשלוח לגריטה את הנגמ"ש החורק מהקלישאה של נפתלי בנט; גנץ מנסה לנהוג באמבולנס.

      יו"ר ובוכים

      ואם נתניהו משחק בתפקיד הדיקטטור הגדול, יולי אדלשטיין ליהק את עצמו לדיקטטור הקטן. יו"ר ובוכה. אמור מעתה, פוליטיקה קטנה - רוצים לקחת לי את הג'וב. מדינאות עולמית - הכיסא מתחתיי ולא אזוז.

      על יצחק ברמן, היו"ר הרווק של הכנסת בסוף ממשלתו הראשונה של מנחם בגין, נהגו לספר שחסך למדינה מימון חדר במלון, בילה את לילותיו במשכן ונתקל לעתים במשמר בסיוריו. אדלשטיין שובר את השיא של ברמן - הוא רוצה את הכנסת לעצמו בלבד, כל הזמן. ההמצאה הנפלאה שלו, גרסה מקורית של פרפטאום מובילה, יו"ר המונע כינוס ישיבה שתצביע על יו"ר חדש, אינה חסינה מקלקול, ולא רק במכת בג"ץ. לפי סעיף 20א (ג) לחוק יסוד הכנסת, ועדת הכנסת - כיום בראשות אבי ניסנקורן מכחול לבן - מוסמכת לקבוע שהיו"ר אינו יכול למלא את תפקידו מטעמי בריאות ולמנות תחתיו זמנית אחד מסגניו, שיביא לכינוס ישיבת בחירתו של יו"ר חדש. יו"ר המתבצר בכסאו אינו יכול להיחשב בריא.

      נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין ויו"ר הכנסת יולי אדלשטיין במהלך טקס השבעת הכנסת ה- 23 16 במרץ 2020 (אתר רשמי , דוברות הכנסת, גדעון שרון)
      אדלשטיין (מימין) עם הנשיא ריבלין בהשבעת הכנסת, היום (צילום: גדעון שרון, דוברות הכנסת)

      הדחת המשטר הישן בכנסת אינה התרסה ואף לא הפגנת שרירים. היא מחזירה לרשות המחוקקת את כוחה מול הממשלה המגולמת כולה בנתניהו. אדלשטיין אפשר לנתניהו לסרס את הכנסת. החזרתו למעמד של ח"כ מהשורה, לצד הקטנת שרי הליכוד לממדיהם הטבעיים לאחר שנות שובע בשררה, תעביר את הכנסת ממצב אוף לאון.

      בחודש הקרוב, פחות אם גנץ יצליח מהר או יותר אם יבקש ויקבל ארכת שבועיים, תהיה לראשונה זה עשור כנסת לעומתית לממשלה נטולת רוב. התפקידים שיימסרו בה, קבועים (יו"ר) או ארעיים (כי ייתכן בהם איוש שונה לאחר חלוקת התיקים בממשלה וכינון ועדות קבועות), ישקפו את המציאות הפוליטית החדשה וגם ישפיעו עליה.

      מה שהתרחש בשבועיים שמאז הבחירות הוא, במובן האנושי המקרין על המערכתי, תהליך אוסלו של הפוליטיקה הישראלית. המגעים בין מתנגדי נתניהו מהקטבים השונים חוללו אווירה של דה-דמוניזציה. הדחלילים אופסנו והנציגים שוחחו כבני אדם, כדי לרדת מהר המפלצות לעמק השווה. מפלגת ליברמן פגשה את הרשימה המשותפת ואין נפגעים, אין נזק.

      אביגדור ליברמן בישיבת סיעה, 11 במרץ 2020 (ראובן קסטרו)
      פגש את המשותפת ואין נפגעים. ליברמן (צילום: ראובן קסטרו)

      ייתכן שהשנתיים של אביגדור ליברמן במשרד הביטחון, לנוכח השטחים ומתאם מפולפל כמו פולי מרדכי, שיכללו את חשיבתו וקילפו ממנה את הפשטנות. בוודאי צמחה לו תועלת רבה ממעורבותו במיקוח של אלי אבידר, יליד מצרים ומפעיל מתוחכם של מקורות באמ"ן ובשירות החוץ, הרגיל ללמוד לעומק את קלסתרי בני-שיחו. ואצל ליברמן וסיעתו, המשימתיות האחידה מטאטאת את לבטי ההתנצלות על העמדה הקודמת שנזנחה. בקיסרות שמתוכה יצא ליברמן, הכאה על חטא, אם אינה תוצאה של משפטי ראווה, היא תכונה של חלשים.

      חבירה פוליטית אינה נגזרת של אהבה ועבר - או אף הווה - בעייתי אינו מונע שימוש. לאקי לוצ'יאנו מהמאפיה סייע לצבא האמריקני באיטליה במלחמת העולם השנייה ובתום המלחמה קנו האמריקנים והסובייטים מגרמניה הנאצית שחקני חיזוק לפיתוח טילים, כגון ורנר פון בראון. כשהמוסד פעל נגד עמיתיהם של אותם מדענים ומהנדסים במצרים, גויס למשימה קצין הקומנדו אוטו סקורצני. ישראלים רבים, אם כי לא הרוב, ממשיכים להאמין ששלושה כתבי אישום, כולל בשוחד, אינם פוסלים ראש ממשלה הנחשב בעיניהם יעיל.

      ישמעאל ביתנו

      ברשימה המשותפת, לאשראי המרבי ראוי יו"ר הסיעה, אחמד טיבי, "המוח והמנוע של המהלך". כשהסתיימה ספירת הקולות, קלט טיבי את גורליותו של הרגע. הוא ידע שהציבור שלו לא יסלח למפלגתו, אם תחמיץ את ההזדמנות להטיס למחוזות תכליתיים את האפ-15 שלה, זה שבלעדיו גנץ לא יוכל להמריא; והצליח לרתום למושב הנווט את שאר הסיעה. כל ראשי הרכיבים השונים במשותפת הבינו שבעולם הערבי והמוסלמי יזכירו ויכריזו שנסראללה לא העיף את ביבי, חמינאי לא העיף את ביבי, סינוואר לא העיף את ביבי - אבל טיבי/איימן עודה/מטאנס שחאדה/מנסור עבאס העיף את ביבי.

      נתניהו, המקטב הגדול של הלאום הישראלי הרבגוני, העברי-ערבי, היה למפיק הגדול של אחדות הניגודים. האיבה הנצברת כלפיו גישרה על פערים שנראו לעין חובבנית תהומיים. לא רק בין ליברמן למשותפת - גם בתוכה. רחובות וכיכרות כבר לא ייקראו על שם הנאשם בשוחד, אבל אפשר להנציח את החיבור בין ישראל ביתנו לישמעאל ביתנו בגשר נתניהו.

      אחמד טיבי מצביע לכנסת ה23, טייבה, 2 במרץ 2020 (שלומי גבאי)
      "המוח והמנוע" של המהלך. טיבי בקלפי (צילום: שלומי גבאי)

      למרות הפתיחה הרפה של גנץ מול איימן עודה באביב שעבר, נרקמו חוטים ראשונים של הידברות בהפגנה ברחבת מוזיאון תל אביב, באפריל, כשביוזמת עפר שלח עלה עודה לדבר. בסבב הנוכחי פעל ציר בין שלח ואבי ניסנקורן לבין טיבי (ולצדו מנסור עבאס; התנועה האסלאמית, האמונה על מעשיות, הייתה יעד גם לחיזורי נתניהו), כולל אירוח ביתי חשאי.

      סירובו המיידי של הליכוד לשרת תחת גנץ ללא נתניהו, כשאיפתם הכמוסה של בכירי המפלגה המשועבדים לו אך כבר חשים את כאב הפנטום של כריתת תיקיהם מידיהם, מסייע להפגת חשדנותם של ראשי המשותפת, שמא בדעת כחול לבן להיפטר מהם לטובת הימין. גנץ יקים ממשלה עם ליברמן, עמיר פרץ וניצן הורוביץ. המשותפת תסתפק - ותפוצה - בזירת הכנסת, בתפקידים ובחקיקה. הצבעתה בעד אמון בממשלה לא תפריע לליברמן, ממש כפי שהצבעות זהות שלהם בוועדות הכנסת אינן מרתיעות אותו.

      יו"ר הרשימה המשותפת, איימן עודה מחוץ למטה המפלגה בשפרעם 2 במרץ 2020 (אתר רשמי , דוד כהן, פלאש 90)
      הדרך לממשלה זרועה מוקשים. עודה (צילום: דוד כהן, פלאש 90)

      הדרך לממשלה זרועה מוקשים בכנסת. בכחול לבן רוצים, בנוסף לתפקיד יו"ר הכנסת, גם את ראשות ועדות הכנסת והחוץ והביטחון. את ראשות ועדת הכספים מועידים לישראל ביתנו, ולרשימה המשותפת - רק ראשות ועדה זמנית למאבק באלימות במגזר הערבי. חלוקה זו מכעיסה את המשותפת, שכוחה כפול מזה של ליברמן. לדעתה, די לליברמן בנחת שבסילוק משה גפני מראשות ועדת הכספים. היא אינה מסכימה שטיבי, חבר ותיק ומרכזי בוועדה, יהיה בה זוטר ליו"ר מישראל ביתנו.

      החלופה המוצעת במשותפת: הצרחה בין כחול לבן לישראל ביתנו בראשות החוץ והביטחון (ועדה שאינה מושכת את הח"כים הערבים ושאינם מבקשים בה ייצוג כמשקלם הכמותי) והכספים; בתיקו בין כחול לבן לליכוד בוועדה, משקלם של טיבי וחבריו יהיה משמעותי במיוחד. תנאי נוסף, שלא יהווה בעיה מבחינת גנץ - וגם נתניהו אימץ אותו, בלחץ בוחריו במושבים - הוא ביטול להלכה או לפחות למעשה של "חוק קמיניץ", לענישת בנייה בלתי-חוקית. ישראל, שהלבינה מאחזי פרא ושכנעה את ממשל טראמפ להשלים עם עובדות בשטח, תבליג כנראה תחת כל ממשלה על בתים שצמחו ללא היתר בפוריידיס ובסכנין.

      אחדות גורל

      ומאחר שפגעי הקורונה משותפים לכל המגזרים, אחדות הגורל מאפשרת לרבים להקפיא את היריבות הרעיונית עד יעבור נגיף. כשנתניהו ממוסמר פוליטית לחיים קנייבסקי בן ה-92, סרבן ביטול הלימודים בישיבות, מזדקר מאליו הכורח בטיהור המשטר הרקוב ובהעלאת צוות חדש, שידאג שוויונית לכל חלקי הציבור.

      יותר ויותר נשמעת מתוך גופי הממשלה ביקורת על איכות ההחלטות של הנהלת משרד הבריאות, על הנתיבים שנבחרו, על צווארי הבקבוק שלא נפתחו, על מעורבותו של נתניהו. ייתכן שהצוות הקיים מחוייב מדי לאופן התבוננותו בנתונים ובחלופות.

      ראש הממשלה, בנימין נתניהו במהלך טקס השבעת הכנסת ה- 23 16 במרץ 2020 (אתר רשמי , דוברות הכנסת, גדעון שרון)
      לבסוף יבוא גם המרד בליכוד. נתניהו (צילום: גדעון שרון, דוברות הכנסת)

      אין עוררין על כך שבמוקד הטיפול במשבר חייבים להיות הרופאים ולא החולים; כמובן, כדי שיוכלו לטפל בחולים. בדומה להכנות צה"ל למלחמה, כשבגלל המחסור בסוללות כיפת ברזל נדרש תעדוף המעמיד את בסיסי חיל האוויר ותחנות הכוח מעל לריכוזי אוכלוסייה, כדי שהסכנה לאוכלוסייה תוסר במהרה, כך גם ניתנת קדימה לטיפת ברזל - הגנת רופאים, אחיות, בתי חולים ומעבדות מפני הידבקות.

      כל השאר שנוי במחלוקת, עם קולות מקצועיים רציניים ביותר המסתייגים מהכיוון והניהול. עכשיו הזמן לראש ממשלה חדש, לשר בריאות אחר, לריענון הקבוצה המובילה את ההתמודדות עם הקורונה. אם גנץ יעבוד כמו נתניהו, ולא כמו גנץ, תהיה לו בקרוב ממשלה. כל יום מיותר של הפרעה נואשת לגנץ להרכיב את ממשלתו מעלה חיוך זדוני של שביעות רצון על שפתי הקטל של הקורונה.