תפסת מרובה לא תפסת: כמו נתניהו, גם אדלשטיין רק מחזק את החזית שנגדו

עובדי הכנסת טיהרו אתמול (ראשון) את המליאה באמצעי חיטוי משוכללים, אבל גם מטהרי האוויר הטובים בעולם יתקשו לפזר ניחוח חגיגי מעל טקס השבעת הכנסת ה-23. זו לא רק הקורונה, שמציבה אתגר לוגיסטי ומטילה מגבלות קשות על טקס ההשבעה, אלא גם, ואולי בעיקר, ריח הסחי והלכלוך אחרי כל כך הרבה קמפיינים ומערכת בחירות שלישית ללא הכרעה. גם החלטת יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, שלא לאפשר בחירות על החלפתו לא מוסיפה שום כבוד או הדר למעמד, שפעם היה נחשב לחגיגי וממלכתי, ותקשה עליו לשבח את היכל הדמוקרטיה והפרדת הרשויות; למרות שיש רוב ברור של 61 ח"כים שדורש לבחור יו"ר חדש לכנסת, אדלשטיין הודיע שהוא לא מכנס את המליאה, פשוט כי הוא יכול. אז הקורונה משביתה את מערכת המשפט, הליכוד משבית את עבודת הכנסת, והממשלה מפעילה מעקבים אלקטרוניים ללא כל פיקוח או איזון בין הרשויות. יום חג לדמוקרטיה? פחות.

גם הפסגה אמש בבית הנשיא שהפגישה את ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר כחול לבן בני גנץ עדיין לא מבשרת על יונת שלום שתתנופף כאן בשמיים בזמן הקרוב, או על ממשלה יציבה שתקום בימים הקרובים. לכל היותר, ריבלין הפסיק את משחק ההאשמות המטופש שהם שיחקו בסוף השבוע בניסיון להתחמק ממו"מ ואילץ אותם לשבת אחד עם השני, לראשונה מאז דצמבר האחרון, כשהתפוצץ הסבב הקודם של המו"מ. היום בצהריים גנץ ישוב לבית הנשיא לקבל את המנדט להרכבת הממשלה וב-28 ימים הקרובים, עקרונית הוא היחיד שיכול לעמוד בראשה, עם אופציה להארכה של שבועיים. למרות קריאות המשבר והחירום להקים ממשלת אחדות שתטפל בהתפשטות נגיף קורונה כאן ועכשיו, כחול לבן לא מתכוונים להיכנע לתנאים של נתניהו כל כך מהר; עוד לפני שתוקם ממשלה, הם מעוניינים להחזיר לחיים את הכנסת שמשותקת מזה קרוב לשנה, להקים ועדות שיפקחו על ההתנהלות בצל הקורונה, ובעיקר - לממש את הרוב הפרלמנטרי של 61 ח"כים שהמליץ על בני גנץ כדי לצבור מאחזי כוח להמשך. לצד המו"מ על אחדות, הם מנסים לקבוע עובדות בשטח.

רק שכדי להקים ועדה מסדרת שתוכל להקים עוד ועדות ובהמשך גם לקדם חקיקה נגד נתניהו שתמנע מנאשם בפלילים להרכיב ממשלה - הם חייבים לעבור קודם כל את השלב הראשון, החלפת היו"ר. כל עוד אדלשטיין מונע את כינוס המליאה, הם יהיו תקועים במקום. בליכוד נאחזים בסעיף בתקנון שלפיו אין חובה לבחור יו"ר חדש לכנסת עד שתושבע ממשלה, אבל לכחול לבן יש גם חוות דעת משפטיות הפוכות, ובעיקר - 61 ח"כים בכנסת. קשה לראות את בג"ץ משלים בשתיקה עם אחיזה של איש אחד בכסא ובתקנון שמנוגדת לרצון הרוב בכנסת; בינתיים, נראה שההתנהגות של אדלשטיין בעיקר מחזקת את החזית הנחושה של גנץ ושותפיו להחליפו.

אדלשטיין הוא לא הבומרנג היחידי במערכת כרגע, בימים האחרונים גם נתניהו הצליח, במו ידיו, לחזק את השותפות בין יריביו. בליכוד קיוו שהקריאה הפומבית לגנץ להקים ממשלת חירום תייצר טריז בתוך הקוקפיט ותגרום לפירוק מהיר של כחול לבן, וניסו למשוך אותם לתוך מו"מ מוקדם כדי לשבש את גיוס רוב ההמלצות אצל הנשיא. בפועל, ההיפך קרה. למרות המחלוקת הפנימית הקשה בקוקפיט על ישיבה תחת נתניהו, התעלולים התקשורתיים שלו רק הגבירו את החשדנות של גנץ, קירבו אותו לעמדת האנטי-ביבי הקשוחה של לפיד ויעלון, וגרמו אפילו לגבי אשכנזי, היחיד שבאמת מוכן להיכנס לממשלה תחת נתניהו, לצייץ נגדו. גם הציפיה לסכסך בין גנץ וממליציו התבדתה תוך שעות: באופן חסר תקדים, כל הרשימה המשותפת, כולל בל"ד, המליצה על רמטכ"ל לשעבר כמועמד לראשות הממשלה, ואביגדור ליברמן, לראשונה מזה שנה, ויתר על מעמדו כלשון מאזניים והודיע כי הוא מאחורי גנץ.

במקביל, גם בהלת הקורונה של נתניהו התעלתה על יוצרה והשיגה תוצאה הפוכה מייעודה: אחרי שהוא עצמו הודיע שהשב"כ יתחיל להפעיל אמצעים טכנולוגיים לניטור הסלולרי של חולי ומבודדי הקורונה, שר המשפטים הפעיל תקנות חירום שמשביתות את מערכת המשפט והופ, גם תאריך פתיחת המשפט שלו נדחה. בה בעת, אדלשטיין בלם את כינוס הכנסת, ובליכוד סירבו גם לבקשת כחול לבן לכנס את ועדת חוץ וביטחון כדי לדון בקורונה. כל הצעדים הדרקוניים ביחד יצרו תחושת חירום בקרב המחנה הנגדי לו, והזכירו שהוא אמנם ראש ממשלה במשבר, אבל גם נאשם בפלילים שמנסה לדחות את הדין כל האפשר. ככלל, את היממה האחרונה של נתניהו אפשר לסכם בפתגם "תפסת מרובה לא תפסת"; בסוף, הוא רק הגביר את המוטיבציה והקשיח העמדות בחזית שממולו.

ובכל זאת, גם בליכוד וגם בכחול לבן מבינים שאם לא יצליחו לשלב ידיים בשבועות הקרובים, הפלונטר יתגלגל לעבר בחירות רביעיות. לכן, מיד אחרי שגנץ יקבל את המנדט מהנשיא, הצוותים ישבו לשולחן המו"מ. יש כרגע שלושה מתווים באוויר: נתניהו הציג אתמול שתי הצעות - להקים ממשלת חירום בראשותו שתוגבל בזמן לחצי שנה, שלאחריה המצב ישוב למצב כיום וינוהל מו"מ חדש לממשלה יציבה, או ממשלת אחדות יציבה ל-4 שנים, עם רוטציה בראשות הממשלה של שנתיים שנתיים, כשהוא ראשון.

בשני המקרים מדובר בממשלה פריטטית, כלומר שוויונית, שבה כחול לבן יכולים להגיע עם שותפים מהגוש וגם הליכוד צמוד לבלוק הימין-חרדים. המתווה השלישי רשום על שמו של ליברמן, שקורא להקים ממשלה של שתי המפלגות הגדולות ומבטיח את תמיכתו מבחוץ. רק שככל שבחירות נוספות הן אופציה ממשית באוויר, הסיכוי שנתניהו ייפרד מהבלוק שואף לאפס, כך שהמו"מ ייסוב בעיקר סביב ההצעות שלו, ויחזור לשאלה המוכרת של מי יכהן ראשון, וגם, לכמה זמן. בעוד בליכוד מדברים על אפשרות השנתיים שנתיים, שבהן נתניהו ראשון, בכחול לבן על שנה נתניהו, שנתיים גנץ, ועוד שנה נתניהו. בכחול לבן גם ידרשו תיקים משמעותיים וקרובים ללבו של נתניהו כמו משפטים, ביטחון, חינוך וביטחון פנים, ולא צופים שהוא ישוש לוותר עליהם כל כך מהר.

אל חשש, גם הדילמה הוותיקה שמאיימת לקרוע את הקוקפיט עוד תשוב לקדמת הבמה, בין לפיד ויעלון שלא מוכנים לשבת תחת נתניהו לבין אשכנזי, שחושב שזאת הדרך היחידה למנוע בחירות נוספות, וגנץ, שייאלץ להכריע בין שתי הגישות, גם במחיר פירוק המפלגה שהקים. בינתיים, הם סימנו אתמול הישג ראשון, עם קבלת המנדט מהנשיא. אבל הדרך להקמת ממשלה עוד רחוקה. למרות הרוב הפרלמנטרי, האפשרות להקים ממשלת מיעוט קלושה בשל ההתנגדות מבית של האוזר והנדל להקמת ממשלה בתמיכת המשותפת. אין להם לא שום קלף מיקוח משמעותי אל מול המו"מ עם נתניהו, שיכול פשוט לשלב רגל על רגל, לחכות שגנץ ייכשל, לקבל את המנדט ולפתוח במסע חיזורים כדי לפתות עריקים לצד שלו. כך שמשבר הקורונה עדיין לא עוצר את רכבת ההרים הפוליטית, אבל ככל שיתגברו התחזיות הקודרות על הנזק העתידי למשק ולכלכלה, היא בהחלט עשויה לשנות את הקצב שלה, לזרז החלטות קשות, ולהביא אותה לאיזושהי תחנה.