ההנחיות והמחמאות של משרד הבריאות לציבור מסתירות תרחיש מסוכן

נכון לשעה זו (חמישי) אותרו שני חולים שמקור הדבקתם בקורונה לא ידוע - חולים 29 ו-71. לא ברור מי האדם שהדביק אותם ומתי זה קרה. לכן, מלבד מאה החולים שהתגלו עד כה, בישראל עשויים להיות עוד עשרות חולים סמויים שלא פיתחו סימפטומים, ובעודם חיים את חייהם, הם למעשה מדביקים אנשים אחרים. כך למעשה מתרחב מעגל נשאי הקורונה בארץ מתחת לאפו של משרד הבריאות, שלא פועל בצורה נרחבת על מנת לצמצם את הפער ולזהות אותם בטרם התפרצות המחלה.

הצעדים עליהם הכריזו אמש ראש הממשלה בנימין נתניהו והמשרד הם משמעותיים: הגבלת כינוסים עד למאה איש, אפשרות לדחיית הלימודים האקדמיים וקיום אירועי ספורט ללא קהל. הם נועדו לצמצם סטטיסטית את התרחבות ההדבקה. אולם לפי מומחים, כל עוד לא יתחיל המשרד לבצע בדיקות קורונה בקהילה לאנשים שאינם מרגישים טוב, וגם לכאלה שמרגישים מצוין - המספרים רק יעלו. באוסטרליה לדוגמה ישנן עמדות "דרייב אין", אליהן מגיעים אזרחים ברכב שנבדקים תוך פחות מדקה באמצעות צוותים יעודיים. זהו צעד שנעשה על מנת לזהות כמה שיותר חולים, על הדרך.

ההנחיה התמוהה שניתנה גם היא אמש, לפיה על מי שסובל מחום ומקשיי נשימה צריך להישאר בביתו יומיים אחרי שהחלים - ושאין צורך שיתקשר לדווח על מצבו למד"א, תקל אמנם על העומס במוקד בקריית אונו, אך זו לא הסיבה למהלך. למערכת הבריאות בישראל אין יכולת לבדוק יותר מכמה מאות בדיקות קורונה ביום.

חשוב לציין - ראשי משרד הבריאות בעצמם רואים חשיבות בבדיקה נרחבת ויזומה של האוכלוסייה. אולם במקום להודות במחסור בציוד, הם משתמשים ב"פלסטרים" לעצירת התפשטות הנגיף בישראל. זאת, שוב, בהסתמכות על הציבור שיהיה אחראי מספיק להישאר בבידוד, כפי שעושים עשרות אלפי אזרחים בתקופה האחרונה. עם זאת, למשרד אין אמצעי אכיפה יעילים מספיק כדי להשגיח על הכמות העצומה, וכבר בימים האחרונים נראו מקרים של אזרחים שהפרו את הבידוד.

והציבור זכה במסיבת העיתונאים אמש לאין סוף תשבחות - מראש הממשלה, שר הבריאות, ראש המל"ל ומנכ"ל משרד הבריאות, וטוב שכך, כי ישנה חשיבות גדולה להרגעת הציבור. ואכן, האחריות שמטיל עליו משרד הבריאות גדולה. החל מאתמול בבוקר אושפזו לפחות שישה חולי קורונה בביתם במקום במרכזים רפואיים, שהמיטות בהם מתחילות לאזול. עליהם תהיה מוטלת האחריות המלאה לדווח על מצבם לקופות החולים, כמו גם לשמור על הבידוד באופן מלא ולא לבוא במגע עם בני זוגם, משפחותיהם וחבריהם לעבודה. בניגוד למאושפזים במרכזים הרפואיים, להם דואגים לארוחות ולטיפול צמוד באמצעות טכנולוגיה מתקדמת, למבודדים בביתם תהיה אחריות לוגיסטית רחבה הרבה יותר.

בקרוב יתחילו להתבצע בארבעה בתי חולים בישראל בדיקות קורונה יזומות מצד רופאים שיראו צורך לבדוק מטופלים שמצבם עשוי להעיד על הידבקות בנגיף. אך גם זה, לפי מומחים, צעד שאינו מספיק. לדבריהם, דרושה פעולה מקיפה מעין זו שמתבצעת בקוריאה הדרומית - בה נערכות מדי יום 15 אלף בדיקות קורונה. כך, המדינה שהייתה בראש הטבלה (מתחת לסין) במספר החולים, נמצאת כיום במקום השלישי. לצד זאת, המדינה מתריעה באופן אקטיבי לנמצאים במקומות בהם התגלו חולי קורונה להיכנס לבידוד באמצעות מסרונים מבוססי מיקום.

ובחזרה להנחיות, שנותנות תחושה של ללכת עם ולהרגיש בלי. איסור כינוסים של מעל מאה איש אמנם יבטל חתונות וכנסים - אך מה יעלה בגורל הנוסעים ברכבת ישראל? מדוע התכנסות של מאות תלמידים ומורים בבתי הספר לא נחשבת למסוכנת, כמו גם עבודה בחללים משותפים? ומה בנוגע לבתי קולנוע ומסעדות? כפי שאמר ראש הממשלה, הווירוס לא עוצר במחסום. לשאלות הכתבים ענה דובר משרד הבריאות כי "ההנחיות הן חסרות תקדים ויהיו השלכות ותתי־השלכות לכל הנחיה. יש לזכור שאנחנו בתוך אירוע גדול. זהו. בהצלחה".

אם כן, לציבור באמת יש אחריות גדולה. לא רק מתוקף ההנחיות של משרד הבריאות - אלא גם בגללן. החורים בתכנית של המשרד מחייבים את האזרחים לגלות בגרות וסבלנות על מנת שישמרו על עצמם ועל קרוביהם, שכן המערכת לא מספיק חזקה על מנת לדאוג לזה, והיא מודעת לכך. תפקידו של האזרח הוא כמובן לתמוך במערכת, שלא זקוקה בתקופה שכזו להתמודד עם התנגדות ציבורית - אולם יש גם מקום לבקר אותה ולתהות מדוע הזמן שבו הושמו ההגבלות על השבים מחו"ל לא נוצל כדי לחזק את המערכת הציבורית לקראת התפשטות בארץ. גם אם ההגבלות מחוררות, יש להפעיל שיקול דעת ומחשבה נוספת לפני כל התכנסות ופעילות ציבורית. אם יש ספק, אין ספק.