מאה שנה למות טרומפלדור: הושלמו עבודות השימור של ידו התותבת

(בווידאו: הוויכוח על משכנה הקבוע של הפרוטזה של טרומפלדור, 2018)

בארכיון הציוני הסתיימו עבודות שימור היד התותבת של יוסף טרומפלדור. טרומפלדור וחמישה מחבריו, נהרגו היום (שבת), י"א באדר, לפני מאה שנה בקרב בחצר תל-חי. קרב תל-חי הפך אחד המיתוסים המרכזיים בתנועה הציונית כסמל לאחיזה בקרקע, להתיישבות ולמסירות נפש.

כלוחם מצטיין וכמי שנמנה על מקימי תנועת "החלוץ", "גדוד נהגי הפרדות" ו"הגדודים העבריים", טרומפלדור היה דמות נערצת עוד בחייו. לאחר מותו - המיתוס אף התעצם.

יוסף טרומפלדור איבד את ידו כששירת בצבא רוסיה, בקרב במלחמה מול יפן בשנת 1904. הנכות שלו חיזקה והגדילה עוד יותר את סיפור הגבורה וההקרבה שלו. הנכות היא חלק ממרכיב נוסף של דמותו הנערצת, כמי שלמרות המגבלה הגופנית לא נכנע לקושי והמשיך כמנהיג להוביל, לעבוד ולהילחם.

בשל כך, היד התותבת הפכה לדימוי אולי המזוהה ביותר עם טרומפלדור, ובשנים הראשונות לאחר הקמת המדינה התעורר ויכוח נוקב היכן תוצב: במוזיאון בקיבוץ תל יוסף הנושא את שמו או במוזיאון חצר תל חי. ועדה מיוחדת שדנה בכך בראשית שנות החמישים פסקה כי היד תוצב בתל יוסף, ובשנת 1955 היא הועברה מהארכיון הציוני למוזיאון "בית טרומפלדור".

אלא שכבר יותר מעשור מוזיאון "בית טרומפלדור" הפך למקום פחות פופולארי, והציבור הפסיק לבקר בו. מצבו הלך והורע, ובארכיון הציוני החליטו להשיב אליהם את היד התותבת מחשש כי תיפגע.

באתר האינטרנט של הארכיון תיארה המשמרת ג'סיקה לוין את מלאכת השימור שעבר הפריט במעבדה. "כבר יצא לי לעבוד על פריטים יוצאי דופן כמו מומיה ועצמות אדם", סיפרה לאתר הארכיון. "אולם אין ספק שהתותבת היא בשלישייה הפותחת".

לוין הסבירה כי "תפקידו של המשמר הוא להבין את החומרים שמהם עשוי הפריט, ואיזה טיפול ניתן לעשות לכל אחד מהם". התותבת מורכבת משלושה חומרים: גוף התותבת עשוי עור, המסגרת, החיבורים והוו, המשמש ככף יד עשויים מתכת, והמפרק, המרפק ותושבת הגדם עשויים מעץ. לכן, היה צורך בשימוש בחומרים שונים ובתהליכי שימור שונים.

"קודם כל, התותבת הייתה זקוקה לניקוי מקיף של הלכלוך - כולל לכלוך אורגני, הנובע מהשימוש היומיומי של טרומפלדור בפריט", הוסיפה לוין. "מכיוון שגוף התותבת עשוי מעור, לא ניתן היה להשתמש בחומרים על בסיס מים. על כן החלטתי להשתמש במנקה אנזימטי, חומר עדין ביותר, ובחומר ממיס. לצורך ניקוי המנגנון המתכתי השתמשתי באזמל, והמסמרים זכו לניקוי בנפרד. לניקוי פנים התותבת נעזרתי בשואב מיוחד. הפגמים העיקריים בתותבת היו הסדקים והחורים בעור, שנוצרו כבלאי עקב שימוש ופגעי הזמן. בעזרת נייר יפני השלמתי חלקים בגוף העור, ואת הסדקים סגרתי עם דבק ייעודי לשימור".

בארכיון הציוני ציינו כי בנוסף הוכנה תיבה מיוחדת לאחסון היד תותבת, העשויה מחומרים שלא משנים את מאפייניהם עם הזמן. בתוך תיבה זו, היד מונחת בתנוחה התורמת לשימור מיטבי במשך הזמן.