פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אחרי הפרסום בוואלה! NEWS: הקיבוצים נאבקים על היד של טרומפלדור

      בתל יוסף סבורים כי על הפרוטזה לשוב לידיהם לאחר שיסתיימו העבודות לשימורה, אך בקרב אנשי חצר תל חי יש המאמינים כי עדיף להפקיד בידיהם את הפריט הסמלי. "נשדדה לנו היד", טוענים הראשונים. לצורך שיקום המוזיאון הם אף מנסים לרתום את מכון ז'בוטינסקי מהמחנה היריב

      אחרי הפרסום בוואלה! NEWS: הקיבוצים נאבקים על היד של טרומפלדור
      צילום: חיים שפיר, עריכה: יאיר דניאל

      בעקבות הפרסום בוואלה! NEWS על הוצאת היד התותבת של יוסף טרומפלדור מהמוזיאון הקרוי על שמו אחרי 63 שנה, התעורר כעת ויכוח על מה יעלה בגורלה של הפרוטזה לאחר שיסתיימו העבודות לשימורה. בתל יוסף, הקיבוץ שהוקם על שמו של טרומפלדור על ידי חבריו לגדוד שנה אחרי נפילתו, משוכנעים כי מקומה של היד במוזיאון שהוקדש לו ולזכרו. עם זאת, פרסום הכתבה עורר שוב את אנשי חצר תל חי, הטוענים מזה עשרות שנים כי מקומה אצלם.

      "הופתעתי לשמוע על הוצאת התותבת מתל יוסף", אמרה טלי פ' הררי, מנהלת מוזיאון חצר תל חי. "אני נורא רוצה שהיד הזאת תהיה פה. מוזיאון חצר תל חי הוא מקום ראוי".

      גם העיתוי מבחינתה הוא עיתוי מושלם: בימים אלו מתבצעות בחצר תל חי עבודות שיפוץ ושדרוג, הכוללות חידוש התצוגות והקמת מערכת הסברה באמצעות אוזניות אלחוטיות. "יש פה עושר גדול של מוצגים אותנטיים שעברו שימור, ונראה המקום המתאים והנכון שהיד תהיה בו, בהשאלה או בכל הסדר אחר", אמרה.

      ד"ר יגאל סתרי, מנהל הארכיון הציוני, עם התותבת של טרומפלדור - 16 ביוני 2018 (מערכת וואלה! NEWS , עמוד הפייסבוק של הארכיון הציוני)
      היד שהפכה לסמל. ד"ר יגאל סתרי (צילום: עמוד הפייסבוק של הארכיון הציוני)
      בית טרומפלדור בתל יוסף ופריטים בתוכו (מערכת וואלה! NEWS , חיים שפיר)
      תמונתו של טרומפלדור במוזיאון על שמו בתל יוסף (צילום: חיים שפיר)

      אולם בתל יוסף לא מתכוונים לוותר על היד, שהייתה חלק מהמקום במשך עשרות שנים. "נשדדה לנו היד", אמר בכאב משה ויניקר, שנולד בתל יוסף לפני 75 שנה. "אני נולדתי כאן וחי את המקום הזה מילדותי. ל'בית טרומפלדור' היינו באים ורואים את היד של טרומפלדור ואת 'הכפית של אוסיה', היא הכפית אתה הוא שתה תה וגם את אותות ההצטיינות שלו מהצבא הרוסי. בהחלט שיש תחושת שייכות למוצגים האלו. הייתי בטוח שזה רכוש הארכיון שלנו והופתעתי מאד לשמוע שנטען שלא כך הדבר".

      גם איה שפרן, חברת תל יוסף, שמנסה בשנים האחרונות להפיח בחזרה נשמה ב"בית טרומפלדור", כואבת את הוצאת היד, אך נאלצת להשלים עם רוע הגזירה. לדבריה, "זה היה אירוע שניסינו למנוע, אבל לא היה לנו 'קייס'. בדקנו עם עו"ד, היה בידי הארכיון הציוני מסמך שבו נכתב שהיד התותבת ניתנה לנו להשאלה. כמו שאתה רואה את המקום, אין לנו זכות מוסרית להמשיך ולאחוז את היד, עם כל הצער והכאב. עם זאת, בוודאי שאני חוששת, כי אם היא תעבור לתל חי היא כבר לא תחזור אלינו. חצר תל חי, כבודה במקומה מונח, אבל הפרוטזה שייכת לנו". שפרן הבהירה כי מנהל הארכיון הציוני, ד"ר יגאל סתרי, הבטיח שהוא ישקול להחזיר את היד, לכשיושלם שיפוץ המקום.

      "סביבה יש הילה ואגדות"

      יש המתקשים להבין מדוע מיקומה של היד מעוררת יצרים חזקים כל כך, אך חשוב לזכור כי טרומפלדור נחשב לאחת מהדמויות הבולטות בתולדות התנועה הציונית. הוא נחשב מנהיג משכמו ומעלה - ממקימי תנועת "החלוץ", "הגדודים העבריים" ו"גדוד העבודה". לכך נוספים גבורתו בקרב, במדי הצבא הרוסי, והעובדה כי למרות נכותו המשיך להילחם, לעבוד ולהנהיג. נפילתו בקרב תל חי צרבה את דמותו כדמות מופת לאורה גדלו דורות רבים. בבתי הספר היו מציינים את יום נפילת טרומפלדור וחבריו ועד היום נערך טקס ממלכתי בחלקת הקבר בכפר גלעדי.

      "היד היא המוקד, סביבה יש הילה ואגדות", אמרה הררי. "כשאתה יכול לדבר עליה ולהראות אותה, יותר מזה אתה לא צריך. זה המרכז. כל הזמן מדברים על היד האחת, על כך שהייתה יד לימי שישי ויד לימי חול. זה חלק ממנו וכבר חלק מאייתנו. כאן הבית שלה".

      היא סבורה כי "היד הפכה לאייקון כי יש סביבה הרבה הלה וסיפורים. יש הרבה כבוד לכך שהיה קצין יהודי בצבא הרוסי, זה חלק ממנו - נלחם, עבד, אכל עם יד אחת. אנשים יגידו: בואו נראה מה היא אותה יד שמדברים עליה".

      איה שפרן, מנהלת מוזיאון תל חי (מערכת וואלה! NEWS , חיים שפיר)
      "אין לנו עוד זכות מוסרית, עם כל הצער והכאב". שפרן (צילום: חיים שפיר)
      בית טרומפלדור בתל יוסף ופריטים בתוכו (מערכת וואלה! NEWS , חיים שפיר)
      מתוך מוזיאון בית טרומפלדור (צילום: חיים שפיר)

      גם שפרן רואה את חשיבות הפרוטזה בהיותה "סמל שמייצג את טרומפלדור. זה מוצג מוחשי שאפשר להתחבר אליו, כמו פריטים נוספים שהיו כאן. זה היה מאד מזוהה עם טרומפלדור. הוא הוכיח לכולם גם בכוח הרצון והכריזמה, מה אפשר לעשות, אפילו בטכנולוגיה המיושנת של תחילת המאה ה-20 , עם פרוטזה מאד אלמנטרית - גם לחרוש בשדות מגדל וגם להילחם. זה מרכיב מאד משמעותי והפרוטזה מזוהה עם זה".

      גם בתוך קיבוץ תל יוסף עוררה הוצאת היד סערה. לא מעט חברים הופתעו לקרוא כי המוצג המיוחד ששכן בבית טרומפלדור יותר מ-60 שנה נלקח מידיהם, והדבר עורר כעס: מדוע לא נערך דיון מסודר, מדוע החברים לא עודכנו ומדוע הקיבוץ לא נאבק נגד הוצאת הפרוטזה?

      אלא שדווקא הצעד הזה אולי הוא שישיב לתודעה את "בית טרומפלדור" הנטוש ויציל אותו מכליה. המוזיאון הוקם בשנת 1949, 29 שנים אחרי מותו של טרומפלדור בקיבוץ יוצאי גדוד העבודה שהוקם בשנת 1921, שנה אחרי מותו. אז, כשדמותו של יוסף טרומפלדור הייתה מיתוס נוכח במדינה הצעירה שרק קמה, היה למוזיאון מקום של כבוד בתל יוסף, בתנועת העבודה ובציבוריות הישראלית.

      בית טרומפלדור בתל יוסף ופריטים בתוכו (מערכת וואלה! NEWS , חיים שפיר)
      מתוך מוזיאון בית טרומפלדור (צילום: חיים שפיר)
      בית טרומפלדור בתל יוסף ופריטים בתוכו (מערכת וואלה! NEWS , חיים שפיר)
      מתוך מוזיאון בית טרומפלדור (צילום: חיים שפיר)

      במקום כונסו חומרים רבים שתיעדו את פעילות גדוד העבודה, תנועת החלוץ והתנועה הקיבוצית, אחרי שחלק ניכר מאוסף המסמכים עלה באש ברמת רחל, במהלך פרעות במקום בשנת תרפ"ט. המוצג שמשך את מירב תשומת הלב במוזיאון הייתה ידו התותבת של טרומפלדור, שאחרי מאבקים עיקשים מול אנשי חצר תל חי, נשארה מונחת באקווריום הזכוכית במוזיאון שבתל יוסף. פרט ליד, נשמרו במקום מוצגים נוספים ומסמכים נדירים ויקרי ערך.

      עם השנים הציבור הישראלי הפסיק להתעניין בדמותו של טרומפלדור, מעבר ליום הקרב בו נפל. המוזיאון נדחק לקרן זווית, מבקרים הפסיקו לבוא ותקציבים הפסיקו לתמוך במקום. מצבו הפיזי הלך והדרדר, עד כדי חדירת לחות והתפוררות טיח. כמובן שגם היד התותבת עמדה בפני סכנה ויש לזכור שהיא הותקנה כבר לפני 115 שנה, בעת שטרומפלדור היה שבוי בידי היפנים.

      בתל יוסף מקווים כי הממסד ותורמים יבואו לעזרת המוזיאון. בקיבוץ הבטיחו להעמיד כמיליון שקל לשיקום המקום: "כוונתנו להשיב עטרה ליושנה".

      משה ויניקור, תל יוסף (מערכת וואלה! NEWS , חיים שפיר)
      "נשדדה לנו היד". ויניקר (צילום: חיים שפיר)
      טלי פ. הררי, מנהלת מוזיאון תל חי (מערכת וואלה! NEWS , חיים שפיר)
      "זה חלק מאיתנו, כאן הבית שלה". הררי (צילום: חיים שפיר)

      בקיבוץ אפילו יצרו קשר עם מכון ז'בוטינסקי לצורך שיתוף פעולה. מדובר בצעד שבעבר היה נחשב מרחיק לכת, עד בלתי אפשרי. טרומפלדור היה מזוהה בחייו עם תנועת העבודה, אולם חברותו האמיצה עם זאב ז'בוטינסקי ופעילותם להקמת הגדודים העבריים, יצרה הזדהות עם דמותו בקרב המחנה הרוויזיוניסטי ותנועת בית"ר אף נקראת על שמו (ברית יוסף טרומפלדור. את ה-ט' הפכו ל-ת', כדי שיתאים לכפל המשמעות של המילה ביתר).

      בתנועת העבודה ראו בכך ניסיון לנכס את דמותו של גיבור תל חי ואת האתוס הנלווה אליו, בידי מחנה הימין. כעת, כאמור, יש ניסיון ליצור שיתוף פעולה. "הוא היה מקובל על ימין ושמאל וחשוב לעשות משהו משותף כדי שהעבר יסמן את העתיד", אמר ויניקור.

      "הלב נחמץ לראות את 'בית טרומפלדור' במצבו"

      ראובן פינסקי, שעומד בראש תכנית מורשת לאומית, אמר לוואלה! NEWS בעקבות הפרסום על הוצאת היד התותבת כי "בתוכנית מורשת ראינו כבר מהתחלה חשיבות בשיפוץ 'בית טרומפלדור'. בשנת 2012 אישרנו תקציב משמעותי לצורך כך. עיקרון חשוב בתכנית הוא שלאתר המשוקם ימצא שימוש ושהוא יוכל לשאת את עצמו. לא נשקיע במקום שלא יעמוד בתנאים האלו".

      "בעבר עלה רעיון לשיתוף פעולה בין 'בית טרומפלדור' למכון החגים של התנועה הקיבוצית, שנמצא בבית השיטה. לצערנו הניסיונות לא עלו יפה", הוסיף פינסקי. "היו מחשבות על יציקת תכנים למבנה, לדוגמא - להמחיש את החגים שנחגגו בקיבוצים בחלל שבקומה השנייה. הקיבוצים הרי חידשו בארץ ישראל מסורות עתיקות, כפי שהחגים נחגגו בימי עבר, על פי העונות החקלאיות. הלב נחמץ לראות את 'בית טרומפלדור' עומד כך במצבו. צריך שתהיה תכנית אמיתית שתעמוד על הרגליים ואז נשקול שוב את חידוש ההשקעה. המדיניות שלנו היא לראות מקום פתוח שפועל, לא חייב להיות בהכרח מוזיאון".