בג"ץ הקפיא את פעילות ועדת הבדיקה הממשלתית להתנהלות מח"ש

(בווידאו: נפתח משפטו של הקצין שירה למוות בסלומון טקה)

בג"ץ הקפיא הערב (שני) את פעילות ועדת הבדיקה הממשלתית להתנהלות המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש). השופטים חנן מלצר, יצחק עמית ודוד מינץ נתנו למדינה 60 ימים לנמק מדוע לא תבוטל הוועדה, ובינתיים הוציאו צו ביניים שבפועל מקפיא את פעילות הוועדה.

בתגובה להחלטה, אמר שר המשפטים אמיר אוחנה כי "בג"ץ עשה יד אחת עם היועץ המשפטי לממשלה שהיה בניגוד עניינים מוסדי - ומנע אפשרות לטפל בבעיה חוצת מגזרים וארוכת שנים". לדברי אוחנה, "היועץ המשפטי לממשלה, שאליו כפופה מח"ש, צריך היה למשוך ידיו מלחוות דעה בעניין - הרי מח"ש כפופה אליו. יכול היה להטיל את מלאכת כתיבת חוות הדעת על היועמ"שית של משרד המשפטים, למשל. לא רק שלא עשה זאת, הוא מנע ממנה להציג את חוות דעתה בפני הממשלה. מדוע? מפני שהיא סברה - בהגינותה - כי אין מניעה בנסיבות אלה להקים את ועדת הבדיקה".

הממשלה אישרה את הקמת הוועדה חרף התנגדותו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שסבר כי ממשלת מעבר לא יכולה להורות על הקמת ועדה מעין זו בתקופת בחירות. זאת, גם לאור העובדה שהקמת הוועדה היא חלק מההבטחות שנתנו לליכוד לח"כ לשעבר גדי יברקן, כדי לקדם את "עריקתו" מכחול לבן לליכוד, כדי לגייס תמיכה למפלגה בקרב בני העדה האתיופית.

הוועדה הייתה אמורה להתכנס השבוע כדי לשמוע את עדותה של מנהלת מח"ש, עו"ד קרן בר מנחם - אולם בסופו של דבר החליטה לדחות את דיונה הראשון לאחר הבחירות. בינתיים הוגשו שתי עתירות לבג"ץ בדרישה לבטל את הקמת ועדת הבדיקה. העתירה הראשונה הוגשה על ידי עמותת "משמר הדמוקרטיה הישראלית", באמצעות עורכי הדין יובל יועז ואוהד שפק, והשנייה על ידי שורת עורכי דין בולטים במגזר הפרטי, ובהם גיורא ארדינסט, צביקה בר נתן ממשרד גולדפרב זליגמן, ברוריה לקנר, יוסי בנקל ממשרד שיבולת ושות' וכן ראשי ועד מחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין - עמית בכר ונדב ויסמן.

מעמותת "משמר הדמוקרטיה הישראלית" נמסר כי "שופטי בג"ץ נוכחו לראות שזהו אחד המקרים הנדירים שבהם הממשלה פורקת כל עול משפטי ופועלת בניגוד לדין. טוב תעשה הממשלה אם תודיע על חזרה יזומה מההחלטה להקים את הוועדה, ותנהג בריסון המתבקש בתקופת בחירות, נוכח היותה ממשלת מעבר שאינה מכהנת מכוח אמון הכנסת".

עו"ד יועז טען כי הממשלה לא הוכיחה בתגובתה מה הדחיפות שחייבה את הקמת הוועדה דווקא שבועות לפני הבחירות. לאחר כעשר דקות השופט יצחק עמית עצר אותו. "המתח הורג אותנו", אמר עמית בסרקזם. "יכול להיות שאתם חושדים שהקמת הוועדה קשורה לבחירות? כי אם כן אז תגיד את זה".

יועז השיב כי "אנחנו חד משמעית חושבים שהקמת הוועדה קשורה לזה. המוטיבציה היא מוטיבציה של בחירות, זה המניע, ובדיוק בגלל זה בית המשפט הזה התווה את כללי הריסון והאיפוק (שמחייבים ממשלת מעבר - ד"ד). הממשלה לא פעלה בסטייה מאותם כללים, אלא בהתנגשות של 180 מעלות איתם".

עו"ד יוסי בנקל, ממשרד שיבולת ושות', טען מטעם עורכי הדין הפרטיים שהגישו את העתירה השנייה. הוא ציין את הציוץ של יברקן, בו אמר כי הקמת ועדת הבדיקה היא אחד הנושאים שהליכוד התחייב לקדם בתמורה למעבר שלו מכחול לבן. "נציגי הממשלה מודים בתשובתם (שהקמת הוועדה היא חלק מהסכם עם יברקן)".

השופט מלצר העיר כי עליו להסביר למה הסכם פוליטי פוסל לכאורה את הקמת הוועדה. "הסכם פוליטי, כמו הסכם קואליציוני, הוא לגיטימי ונועד לקדם מטרות פוליטיות", השיב בנקל. "אם הריסון והאיפוק לא בא לידי ביטוי בהסכם פוליטי, כדי לגייס קולות ערב בחירות, כאתנן בהחלטה שהיא החלטה מנהלית, כדי לגרום לח"כ לערוק למפלגה אחרת - אז אני לא מבין את המונח ריסון ואיפוק".

השופטים, ובעיקר מלצר, הקשו על בנקל וביקשו לדעת מדוע הסכם כזה הוא פסול. "על ממשלת מעבר נגזר לפעול בריסון ובאיפוק כי היא איבדה את בסיס התמיכה שלה בעם ובכנסת, ולכן עליה לעשות רק פעולות דחופות וחיוניות. ככל שאתה מתקרב לבחירות מחד, ושהפעולה אינה דחופה וחיונית, התוצאה היא שאתה מנוע מלפעול".

נציג היועמ"ש, נחי בן אור ממחלקת הבג"צים, אמר כי "בפתח הדברים חשוב לי להדגיש שהדיון לא עוסק בשאלה המהותית לעניין אופן הטיפול בטענות על שיטור יתר נגד יוצאי אתיופיה, ולא בהתנהלות מח"ש. אנחנו מתמקדים רק בסוגיה האם ממשלה שאינה נהנית מאמון הכנסת להורות על הקמת ועדת בדיקה ממשלתית שלושה שבועות לפני הבחירות - בהתאם לעובדות שעולות במקרה הזה".

לדבריו, "היועץ הגיע למסקנה שבנסיבות של המקרה הזה יש מניעה משפטית ולא ניתן להורות על הקמת הוועדה בעיתוי שבו בחרה הממשלה לעשות זאת. הממשלה כידוע לא פעלה בהתאם לחוות הדעת של היועץ, ולכן כיום בית המשפט התבקש להורות על ביטול ההחלטה. אנחנו חושבים שהתיק הזה מצדיק הוצאת צו על תנאי וצו ביניים שישהה את פעילות הוועדה".

(עדכון ראשון: 19:13)