ועדת הבדיקה הממשלתית לבדיקת הטיפול המערכתי בעבירות שוטרים על ידי המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה, מונתה על ידי הממשלה בתחילת השבוע, החלה אתמול (שלישי) בעבודתה.
הוועדה בראשות השופט בדימוס הרן פיינשטיין החליטה כי דיוניה, החלטותיה והפרוטוקולים מדיוניה יפורסמו לציבור. שני חברי הוועדה הנוספים הם פרופ' אברהם דיסקין ופרופ' רינת קיטאי סנג'רו.
הוועדה פרסמה אתמול בערב קול קורא, במסגרתו פנתה לציבור הרחב לקבלת עמדות והצעות הנוגעות לנושאים שבהם עוסקת הוועדה. במסגרת הקול הקורא ציינה הוועדה כי היא תזמין פונים למתן עדות בעל פה בפניה, בהתאם לשיקול דעתה.
אל תפספס
הוועדה נועדה בין היתר לבחון את טענות העדה האתיופית בנוגע לאלימות משטרתית אחרי הריגתו של סלומון טקה בשנה שעברה. לדברי שר המשפטים אמיר אוחנה, שיזם את הקמתה, הוועדה נחוצה כי "לחזק את אמון הציבור במערכת", ויוטל עליה לבחון את הטיפול המערכתי בעבירות שוטרים, נהלי העבודה, אופן ניהול החקירה בתיקים בהם הוחלט לנהל חקירה, קיומם של מנגנוני בקרה ופיקוח על פעילותה של מח"ש, הטענות בנוגע להתנהלותה, למבנה הארגוני ולכפיפות שלה.
למרות זאת, היועמ"ש אביחי מנדלבליט טוען כי ישנה מניעה משפטית להקמת הוועדה על ידי ממשלת מעבר. בנוסף, לאור העובדה שהוועדה הובטחה לח"כ לשעבר גדי יברקן במסגרת צירופו לליכוד, מנדלבליט סבור שיש חשש שההחלטה "מונעת משיקולי בחירות". שר המשפטים אוחנה אמר למנדלבליט במהלך הדיון "גם אתה מסכים איתי שיש בעיה במח"ש - הרי הקמת צוות משלך".
בחוות דעת חדשה שמנדלבליט שיגר לשרים בשבוע שעבר לקראת הדיון בממשלה, מנדלבליט התריע כי השתלשלות העניינים "מעוררת חשש משמעותי שההחלטה מונעת, או לכל הפחות עלולה להיראות כמונעת משיקולי בחירות" וכי ההחלטה היא בבחינת "'מתן טובות הנאה שאין להן טעם אלא טעם הבחירות הקרובות'".