אלוף (במיל') עמוס חורב ישב על הספסל בכניסה לבית הקברות של קיבוץ גינוסר. עוד מעט ייערך טקס הזיכרון לציון 40 שנה למותו של יגאל אלון, חברו הטוב.
חורב, בן 96, בכיר במערכות הביטחון, האקדמיה והתעשייה הצבאית בישראל, דיבר על החברות האמיצה עם מי שהיה מפקד הפלמ"ח, מצפן ערכי ומנהיג פוליטי. הוא דיבר על חסרונו וחסרונם של חברים נוספים מאותם ימים בהם הקימו מדינה וצבא.
טקסי זיכרון מעין אלה, לזכר דור המייסדים, הולכים ודועכים. פועלם של הראשונים דוהה, נשכח עם השנים ונדחק למדפי ספרים מאביקים. בני משפחה קרובים וחברים לנשק או להנהגה הולכים לעולמם ואין מי שיזכור ויזכיר.
בעוד חורב מדבר על דמות המופת שאלון היווה עבורו, נכנסים דרך שער בית הקברות מאות נערים, חניכי מכינות קדם-צבאיות, בדרכם לקברו של אלון, כדי להשתתף בטקס השנתי לזכרו.
עוד בוואלה!
מתברר כי 40 שנה אחרי שהלך לעולמו, אלון הוא דמות מופת ומקור להשראה ולערכי מנהיגות לא רק עבור דור הפלמ"ח ובניו, אלא גם עבור נערים שנולדו יותר מ-20 שנה אחרי שאלון כבר לא היה בין החיים.
יגאל אלון, יליד הארץ, מפקד הפלמ"ח, אלוף בצה"ל במלחמת תש"ח, איש מפלגת העבודה ושר בכיר, הלך לעולמו והוא בן 62 בלבד. הוא היה סמל של דור שרבים ממנו קיוו כי יגיע להנהגת המדינה, אבל תמיד הוא נותר מרחק נגיעה מהצמרת, להוציא 20 יום שבהם כיהן כראש ממשלה בפועל אחרי מותו של לוי אשכול.
ובכל זאת, למרות שלא היה ראש ממשלה ולמרות מרחק הזמן הוא נשאר רלוונטי, ואולי היום יותר מאשר בעבר. "הייתה לו אישיות מאוד מיוחדת שרוחה הצליחה להחזיק עד עכשיו", מסביר ערן שוורץ, מנכ"ל בית יגאל אלון. מדובר במקום שהוא מוזיאון ומרכז חינוכי שלקח על עצמו להנחיל את מורשתו של יגאל אלון. הנצחתו האישית של אלון במקום היא צנועה מאד ומרוכזת בחלק קטן ביותר של המבנה.
שוורץ מדגיש כי "יגאל אלון הוא אמצעי להשפיע על החברה הישראלית. אנחנו לא עוסקים בנוסטלגיה, אלא בשאלה מה הוא סימל, מה מהערכים שהנחו אותו עדיין רלוונטיים להיום? זו דמות כל כך מיוחדת שמייצגת בעיני רבים אדם בעל תפיסת עולם ברורה, משמעותית ופלורליסטית".
מסרים מהעבר
שוורץ מביא לדוגמא את תפיסת עולמו של אלון בחשיבות של שילוב האזרחים הערבים בחברה הישראלית. אלון, בן הארץ, נולד וגדל במסחה (כפר תבור) לצד השכנים הערבים. הוא דיבר ערבית והכיר את מנהגי השכנים. שוורץ מסביר כי "גישתו לאוכלוסייה הערבית הייתה פורצת דרך עם ערכים דמוקרטיים חשובים".
אלון לדוגמה אמר: "אילו נשאלתי כיצד, לדעתי, יש לנהוג במיעוט הערבי, תשובתי היא: כפי שהייתי רוצה שינהגו בכל מיעוט יהודי בארצות תפוצותיו של העם". בהזדמנות אחרת אמר: "תמיד יחיו במדינת ישראל יהודים, מוסלמים, דרוזים ונוצרים, כאזרחים שווי זכויות. וכדי שכולנו, אזרחי המדינה - נהנה מחיים של טעם, משגשוג כלכלי, חברתי ותרבותי, עלינו ללמוד לחיות בשלום, בהבנה הדדית ובשיתוף פעולה יוצר".
זו דוגמה לתפיסת עולם ברורה, מגובשת וערכית שהצוות החינוכי של בית יגאל אלון לדברי שוורץ "יכול באמצעותה להביא מסרים מהעבר שפוגשים את המציאות העכשווית ולשמש אותנו במעשה החינוכי".
כך גם בתפיסות העולם של אלון בנושאים כמו דמות המפקד, המנהיג, או חשיבות מערכת החינוך ומרכזיותה.
הפעילות החינוכית של בית יגאל אלון מקיפה מעגלים רבים ובהם מכינות קדם צבאיות בהן נלמדת תכנית חינוכית-מנהיגותית שהם מפעילים ברוח תפיסתו של אלון כי "כעומק מעורבותו של אדם במעשה - עומק משמעותו של המעשה בעיניו".
קודם לטקס הזיכרון, שלשום (חמישי) נערך בבית יגאל אלון "יום אלון" שכותרתו הייתה "כנס מנהיגות ראויה". לכנס הגיעו אלף חניכים מעשרות מכינות קדם-צבאיות.
רענן חלבי, מדלית אל כרמל, קצין שריון במילואים, הוא בוגר מכינת "כרם-אל" ביישובו והיום מדריך במכינה. זו מכינה בה לומדים ביחד נערים דרוזים ויהודים. "בדמותו של יגאל אלון אני מוצא עניין מיוחד בתפיסה שלו את המנהיגות. מדובר במנהיגות שיש בה משהו שניתן להגדיר כ'טוהר הנתינה' או 'מנהיגות טהורה', כלומר - הנהגה מתוך מחשבה ברורה איך לתרום לחברה ולהוביל אותה, בלי לצפות לתמורה כלשהי. זו מחשבה שונה וייחודית".
חלבי ציין עוד כי מצא עניין בדמותו של אלון כמפקד ומוביל וחשוב לו שחניכיו יכירו אותו. חוסיין סעד, תושב ינוח-ג'ת וחניך במכינת "כרם-אל", אמר שאכן "אלון משמש דוגמא למנהיג צנוע, כריזמטי עם חזון ועם מטרות שאליהן הוא חתר. השלום היה בין אותן מטרות".
גם דמותו כמפקד צבאי "שמסתכל לחיילים שלו בגובה העיניים, מוביל ומהווה דוגמא", הרשימה את סעד. הוא אמר כי לא הכיר את אלון עד שהגיע למכינה והיום "הדמות שלו מעוררת בי עניין גדול. כל נער בישראל צריך להכיר אותו".
למלא את החלל
אראל בן-דור, חניך המכינה ותושב קיבוץ רבדים אמר ש"קשה לדעת מה היה קורה אילו אלון היה מנהיג היום. קשה לקחת מישהו ולחשוב איך היה מתנהג בתקופה אחרת. אבל אני מאמין שהוא היה דבק בערכים שלו וחותר להגשים אותם".
אם בכל זאת מנסים לדמיין את אלון הפוליטיקאי במציאות של ימינו, בן-דור אומר ש"אולי הוא היה נבלע ונעלם בתוך הרעש, הציוצים והמסכות שיותר מאפיינים את הפוליטיקה היום. היום מנהיג הוא מותג וכך הוא מתנהג, אבל אולי הוא היה לומד להתרגל ולהיכנס לעולם הזה בדרכו המיוחדת, בצורה שקטה ונכונה".
סעד מאמין שאלון היה מצליח להשתלב היום בהנהגה ובוודאי שלתרום כי "למרות הצניעות והפשטות שלו, הייתה לו כריזמה והוא ידע להציב מטרה ולכוון אליה. יתרון גדול שהיה לו על פני מה שקורה היום הוא מקוריות המחשבה שלו. היום יש נטייה לצבוע הכול בשחור או בלבן ולא לראות גווני ביניים וללכת עם העדר. חסרה הגישה שלו, של חשיבה מקורית ועצמאית, להיות מוביל ולא מובל".
מוקי צור מעין גב, היסטוריון, איש חינוך וסופר שגם מלמד במספר מכינות, הסביר את החיבור המיוחד של הצעירים לדמותו של אלון בכך ש"אלון לקח ברצינות את הנעורים. מה שרואים פה היום בגינוסר הוא מאמץ שנעשה במשך שנים להאמין בנעורים וברעות כמסלול של מנהיגות שמחפשת אנשים, מנהיגות דמוקרטית שלא מאמינה ביכולת לחולל לבד דברים, אלא מנהיגות שמוכרחה שהמעשים שלה יחוללו צמיחה, כוח והעצמה לצעירים. וזה היה יגאל".
חורב קם מהספסל והצטרף לחבורת הנערים שהתקדמו לעבר קיברו של אלון, אלון שלדברי חורב "לא הכרתי אדם טוב ממנו".
הקשר עם אותם נערים לא זר לו ולמרות 96 שנותיו הוא נפגש איתם כשהוא מתבקש. רק לפני שבוע נענה לבקשה להצטרף לחניכי מכינה לסיור במסלולי קרבות בהם השתתף כמפקד בפלמ"ח במלחמת העצמאות. חולדה, לטרון, דרך בורמה - מושגים שעבורם נלקחו מספרי ההיסטוריה ושעבורו הם חלק מתחנות חייו. הוא מבין את ההתעניינות שלהם ביגאל אלון. "קשה להאמין כמה שהוא מדבר אליהם", אמר חורב. "הם זקוקים לו. יש היום חלל שצריך למלא והם רוצים לקבל תשובה לשאלה 'מה אני עושה פה?'".